בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מגעים בין סעודיה לפקיסטן לשת"פ בתחום הגרעיני
|
מידע חדש שהתפרסם בכתב העת האמריקני "פוריין אפיירס" מגלה כי בידי וושינגטון מידע קונקרטי על מגעים בין סעודיה לפקיסטן לגבי שת"פ גרעיני-צבאי ● חשיבות המאמר נובעת מהאמינות שיש לייחס לו משום נגישותם של מחבריו לקהילת המודיעין של ארה"ב
|
מלך סעודיה, עבדאללה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
ישראל השכילה למנף לאחרונה את חשיפת אתר "וויקיליקס", אשר מיקד תשומת לב לעובדה כי מדינות ערב ובראש וראשונה סעודיה חרדות לנוכח מאמצי אירן להגיע ליכולת גרעינית צבאית . הדלפת "וויקיליקס" גם הכילה ציטוט שייוחס למלך הסעודי לפיו "על ארה"ב לערוף את ראש הנחש", ובמשתמע לחסל את היכולת הגרעינית האירנית. לבד מן החשש האמיננטי של הסעודים בפן הגיאו-פוליטי, מפני השגת הגמוניה אירנית על מרחב המפרץ הפרסי וחצי האי ערב, רוחשת כל העת מתחת לפני השטח, היריבות עתיקת היומין בין הזרם הסוני באסלם לבין השיעה, שאירן היא המייצג האולטימטיבית של זרם זה. בשעה שמתקבל הרושם כי במערב ואף בישראל נוטים להעריך כי סבב הסנקציות האחרון (יוני 2010) שהושת על אירן מסתמן כבעל השפעה אפקטיבית, זאת לצד הסיפוק הבלתי מוסתר ממה שנתפס כהצלחה מהותית של פעילות חשאית שהסבה נזקים קשים לתוכנית הגרעין של אירן, ניכר כי טהרן אינה מראה סימנים של שינוי מגמה. על-רקע זה, יש עניין בהפניית תשומת לב למאמר נרחב הרואה אור בכתב העת הנחשב "פוריין אפיירס" (FOREIGN AFFAIRS) מהדורת ינואר-פברואר 2011, שכותרתו "הסכנות הנשקפות מאירן גרעינית". אחד ממחברי המאמר הוא אריק אדלמן (ERIC EDELMAN), מי שכיהן כתת-שר ההגנה לענייני מדיניות בממשלו של בוש עד סוף 2009, ואשר נתפס כבעל נגישות מהימנה לצמרת הפנטגון וקהילת המודיעין האמריקנית, בפרט בהתמחות בנושא האירני. לצד סקירה עדכנית של הסוגיה הגרעינית האירנית ממקדים מחברי המאמר דגש למימד אזורי מדאיג, דרמטי למדי, ההולך ומתהווה ככל הנראה, הטומן בחובו משמעויות מורכבות הן בהיבט הישראלי והן בפן הסמי-גלובאלי. המאמר מצביע על סימנים מעידים לניהולם של מגעים בין סעודיה לבין פקיסטן אשר כללו "עיסוק בנושאים המשיקים לנשק גרעיני, טכנולוגיה גרעינית וערבויות ביטחוניות". הרקע לכך הוא ההערכה כי בנסיבות של התגרענות אירנית תהייה הממלכה הסעודית נתונה ללחצים שתכליתם קיום יכולת לממש מהלכים להרתעה אפקטיבית של אירן, גם כדי להעמיד במבחן את מעמדה המוביל של סעודיה בעולם המוסלמי. הערכת המומחים היא כי זהו תהליך מסוכן, שהשלמתו היא בזיקה ישירה למאמצי הגרעין של אירן. מכאן הם מסיקים כי נדרשת מדיניות אמריקנית תקיפה כלפי אירן כדי לבלום את המרוץ שלה להגעה ליכולת השגת חומר בקיע. קונקרטית מאזכרים מחברי המאמר את ההיסטוריה של שיתוף הפעולה הביטחוני בין סעודיה לבין פקיסטן, ששורשיו בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, כאשר כוחות פקיסטאניים סייעו לגורמי הביטחון הסעודי במבצע ההשתלטות על מחבלים מוסלמיים קיצוניים שהתבצרו במסגד ה"כעבה" ב-מכה. בשנות ה-80, כפועל יוצא של השימוש המאסיבי בטילי קרקע-קרקע במהלך מלחמת עירק אירן, הצטיידה סעודיה בכמה עשרות של טילים בליסטיים ארוכי טווח מדגם CSS-2S שנרכשו מסין, כאשר פקיסטן תיווכה בעסקה זו. על-רקע הסימנים המעידים לחידוש הדיאלוג הביטחוני בין הסעודים לבין הפקיסטאנים, מכנים כותבי המאמר את הציר המתהווה כ"אופציה של אסלמבאד", שבמסגרתו ייתכנו שתי דרכי פעולה: א. מכירה ישירה של ראשי חץ גרעיניים פקיסטאניים וכן אמצעי שיגור מתאימים. ב. אספקת תשתיות וסיוע טכני החיוני לייצור נשק גרעיני בתוך שנים ספורות. לחלופין, עשויה פקיסטן להציע לסעודיה ערובות אפקטיביות ליצירת הרתעה, על-ידי פריסת נשק גרעיני פקיסטני, אמצעי שיגור ויחידות צבא ייעודיות על אדמת הממלכה. לדעת מחברי המאמר, זוהי אופציה שעשויה להיות מועדפת בעיני בית המלוכה הסעודי. יתר על כן, הסעודים יוכלו לטעון כי אין בכך משום הפרה של האמנה לאי הפצה של נשק גרעיני (NPT), שכן בפועל המדובר באמצעי לחימה גרעיניים שאינם בבעלות הממלכה. הצבתם של כוחות מוסלמיים בשטחה של סעודיה תוכל להתקבל בהבנה על-ידי הציבור הסעודי, הרבה יותר מחלופה של פריסת כוחות אמריקניים אשר הייתה עלולה לעורר ביקורת פנימית בעייתית. פקיסטן מצידה, תוכל לגרוף רווחים כספיים ניכרים כנגזרת של שתוף הפעולה המיוחד עם סעודיה, לצד מינוף של מעמדה כמעצמה גרעינית, מה גם שתוכל לשמר יכולת של "מכה שנייה" במקרה של מלחמה עם שכנתה הודו. האמור לעיל הוא כאמור תמצית של מידע מחדש הנכלל במאמר יוצא הדופן שהתפרסם בימים אלה בכתב העת "פוריין אפיירס", אולם חשיבותו נובעת מהאמינות שיש לייחס לו משום נגישותם של מחבריו לקהילת המודיעין של ארה"ב. במילים אחרות, בידי וושינגטון מידע קונקרטי על מגעים "חמים" המתנהלים בין סעודיה לבין פקיסטן בהקשר של שתוף פעולה גרעיני צבאי. יש להביא בחשבון כי בעצם ניהול הדיאלוג עם אסלמבאד, מאותתת ריאד לארה"ב כי בהעדר מבצע צבאי, בעיתוי קרוב, לסיכול תוכנית הגרעין האירנית היא תאלץ לממש את האופציה הפקיסטאנית , על המשתמע מכך במישור האזורי והגלובאלי. לעומת זאת, ייתכן כי "הדלפת" הסוגיה נועדה לחדד מחלוקות בעולם המוסלמי, ו"לייצר" דימוי של איום צבאי נוסף כלפי אירן. מכל מקום, "החייאת" הקשר האסטרטגי בין סעודיה לבין פקיסטן אינה מבשרת טוב ליציבות האזורית במזרח התיכון, ובהקשר הישראלי עלולות להיות לכך השלכות ביטחוניות בלתי מבוטלות.
|
|
הכותב הוא אל"מ בדימוס, לשעבר קצין ב-אמ"ן.
|
|
תאריך:
|
06/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
06/01/2011
|
|
רפאל בוכניק
|
מגעים בין סעודיה לפקיסטן לשת"פ בתחום הגרעיני
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ירון זכאי
|
7/01/11 01:03
|
|
בפרשת חיי-שרה נדרשתי במדור זה לנושא 'גיורות צה"ל' שנתקעו בסבך הפרוצדורה (חסרה חתימה של נציג 'ראש העדה הדתית'. זה הכל!), ובמקום לתקן חסר נקודתי זה הן נופלות קרבן להתגוששות סביב חוק(י) הגיור. ניבאתי אז שהנושא יסתבך ויילך, בעקבות העלאתו לקומה הפוליטית, הלא-עניינית לגופו של גיור. "ויהי כמשלוש חדשים" (על-פי בראשית ל"ח, כ"ד) שחלפו, בנקודת הזמן הנוכחית חוששני שצדקתי. ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה בתסבוכת אשר לדעתי רק מתחילה.
|
|
|
בתקופה לא קלה ובוודאי לא פשוטה זו העוברת על בית ישראל "מבית ומחוץ", ולצערנו הרב, בסימן של "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה" (וזאת בלשון המעטה וגם לא באריכות כדי "לא לגבר חיילים למשטינים ומקטרגים על בית ישראל". והבן. כי זהו סוד גדול) - נשמעות לא אחת מענות, טענות ותלונות קשות על אובדן ה"דרך", המוסר והיושרה הציבורית בחברה הישראלית (כחלק מן החברה הכלל-עולמית, הגלובאלית), ובעיקר אצל חלק ממנהיגי הציבור שחלקם הפכו "למשל ולשנינה" בראש כל חוצות. לדוגמה - מן הקל אל הכבד: שר פנים ש"ישב" בכלא והשתחרר, שרי רווחה ואוצר הנמצאים מאחורי סוגר ובריח והמרצים עונשי מאסר בפועל (לא עבודות שירות), ראש ממשלה לשעבר אשר, עדיין, חשוד בעבירות שחיתות וקלקול מידות. והאחרון, אף הגדיל פשע וחטאה, קרי: נשיאה לשעבר של מדינת ישראל, "האזרח מספר 1 של המדינה המתחדשת", הואשם לאחרונה, בסוף השבוע שעבר, בבית המשפט המחוזי (בתל אביב) בעבירות קלון וחרפה שאפילו הנייר שעליו ההאשמות כתובות, אינו סובלן "וכל השומע תצילנה שתי אוזניו". "השם ירחם"!
|
|
|
בימים האחרונים, לאחר פרוץ השריפה בכרמל, מופנית אצבע מאשימה כלפי המגזר הדרוזי. הטענה היא כי בני נוער דרוזים אחראיים להצתת השריפה בכרמל. גם אם אכן יתברר כי אלו שהחלו בשריפה הם בני נוער מעוספייה, אין עובדה זו מעידה דבר על כלל על העדה הדרוזית.
|
|
|
פיצוצו של טקס הזיכרון להרוגי אסון הכרמל היה צפוי. ההסתה התקשורתית נגד הממשלה, והשימוש הציני של פוליטיקאים רבים במהלך החודש האחרון בנציגי המשפחות, לא יכול היה להוביל לתוצאה אחרת מאשר לסופת הרגשות שהתפרצה בעוצמה רבה אל מול ראש הממשלה ושר הפנים. אולם גם הסתה ממושכת כנגד שר הפנים וראש הממשלה לא יוכלו לכסות על העובדה הפשוטה שהמחדל בנושא הכבאות במדינת ישראל נמשך לאורך עשרות שנים. כלומר גם ממשלות העבודה וקדימה נושאות לכאורה באחריות הישירה למות הבנים כמו אלי ישי ובנימין נתניהו.
|
|
|
אני חושב שבכל הנוגע לאיש השנה של שנת 2010 אאלץ להסכים עם כלל גולשי MAKO, ולהכריז על הנער אלעד ריבן ז"ל. אומנם אינני מאמין בסיכומי שנה, כי פשוט יש יותר מידי אירועים ואי-אפשר להתמקד בעיקריים שבהם בכדי לאפיין שנה שלמה. ובכל-זאת, הנער ריבן ז"ל מאפיין כל כך הרבה דברים בשנת 2010, שלא לדבר על כך שזכרו צריך להיות הבסיס לכלל האיחולים לכבוד השנה האזרחית החדשה - 2011.
|
|
|
|