בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גיל ההתבגרות - הם בודקים את העולם. הם בודקים את עצמם. הכל נראה נפלא, עצום ומסקרן. היו בשבילם, וחכו - עם המון אהבה
|
נוער מתבגר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לאן נעלמו לי הילדים? רק אתמול הוא חזר מבית הספר מיוזע עם הכדור ביד ועיניו נוצצות, שערו שליטפת היה לח ופרוע והוא הביט בך ילד כזה ומתוק. בדק בסירים, טעם באצבע ואת טפחת על ידו בנזיפה אמהית. הוא סיפר וסיפר. על המורה, על החברים. איך שהפסידו במשחק. אבל מחר הם כבר יראו להם... את הבטת בו, ביקשת שיפסיק לפטפט כל כך הרבה, את עייפה... לעצמך חייכת ברוב נחת. איזה ילד יקר! אחר כך שאל מתי יגיע אבא? הוא רוצה להגיד לו משהו. רק אתמול הביאה לך את התעודה הממוצעת בחיוך מתנצל. הקוקו היפה שעשית לה בבוקר כבר לא מזוהה. קווצות שיער שובבות מעטרות את פניה כהילה. אוכלת בתיאבון ובהנאה צהריים ופיה המלא אינו חדל לפטפט, לשתף ולדווח, את מקשיבה בחצי אוזן, שקועה בטרדותייך, היא שקועה בארוחתה, לפעמים מבקשת תוספת. מסיימת ומחפשת את הקינוח שהבטחת. אוכלת בהנאה, אחר כך מניחה את הצלחת בכיור ופונה לחדרה המסודר והמטופח. את שומעת אותה מפטפטת עם בובותיה, מלבישה או מסרקת. והיום הבן נכנס הביתה: "הייי!" הוא מציץ במראה, מיטיב את תסרוקתו המטופחת ויושב לאכול בשקט. "טעים?" את שואלת. "כן, בסדר", הוא עונה. "אתה לא אוהב את זה?", ממשיך ללעוס: "למה, אני תמיד אוהב מה שאת מכינה" בך הוא בקושי מביט. אוכל בשתיקה. אח"כ פונה לחדרו ומוזיקה קולנית ממלאה את הבית. למה זה רע? אולי לא רע. אבל את חשה כאילו הוא זר. הוא לא משתף אותך בכלום. את מכינה לו שתייה קרה ונכנסת לחדרו לפנק קצת. הוא במיטה שוכב מאזין למוזיקה ומביט דרכך. את מניחה לו את השתיה והוא: "תודה" וזהו. כמעט שהושטת את היד לטייפ להשתיק אותו... הבת מגיעה מביה"ס, שיערותיה מסודרות יפה. מתי הספיקה? "איך היה בבית ספר?" את שואלת. היא מביטה בך בתמיהה: "מה צריך להיות?", "לא יודעת, ספרי משהו"."סתם". היא אומרת ולועסת בשקט. בוררת באוכל. לא הכל מתאים לגיזרה שהיא רוצה לעצב לעצמה. סופרת קלוריות. לא רוצה קינוח. "קניתי גלידה שאת אוהבת" היא מביטה מופתעת וקצת כעוסה: "אני לא אוהבת גלידות!", "אה, באמת? ממתי?", אחר כך את אומרת: "היה לי יום קשה". היא מביטה דרכך: "אה..", מסיימת, הולכת לחדרה ההפוך, שערימות בגדים לא מזוהות ממלאות אותו. פתאום הבלגן לא מפריע לה. פתאום "זה דווקא כיף ככה, אצל החברות שלי יותר מבולגן", היא אומרת. ומוזיקה. מתי הספיקה להכיר את כל השירים האלה? ושיחות הטלפון האינסופיות האלה עם החברות. מה יש לדבר כל כך הרבה? במיוחד שאליך היא מפנה רק הברות בודדות, טוענת שאין חדש, ורצה צוהלת לפטפט עוד קצת גם באי.סי.קיו. דווקא נראית מרוצה, שמחה. אז לכאורה הכל בסדר. באמת ילדים טובים. לכאורה השינוי לא ממש מורגש. מה בעצם את רוצה? את פשוט מתגעגעת לילדים הקטנים שלך, הילדים שכל מעשה שלהם היה מכוון כלפייך: אמא תראי, אמא ואמא. את פתאום מתגעגעת לפיטפוטים האינסופיים שלהם. דווקא יש לך המון זמן להקשיב, אבל להם אין זמן לדבר ואת פתאום חשה כאילו את ברקע. וזה באמת כך. ותישארי שם. הם בודקים את העולם. הם בודקים את עצמם. הכל נראה נפלא, עצום ומסקרן. שרק ישאר להם כך... והם לא נעלמו. הם רק מסתובבים קצת. קוראים לזה התבגרות - ואת חכי להם כשיחזרו. בוגרים, מוארים ואוהבים אפילו יותר...
|
תאריך:
|
06/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
07/01/2011
|
|
ציפורה בראבי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בת עשרה
|
6/01/11 12:57
|
|
ישראל השכילה למנף לאחרונה את חשיפת אתר "וויקיליקס", אשר מיקד תשומת לב לעובדה כי מדינות ערב ובראש וראשונה סעודיה חרדות לנוכח מאמצי אירן להגיע ליכולת גרעינית צבאית . הדלפת "וויקיליקס" גם הכילה ציטוט שייוחס למלך הסעודי לפיו "על ארה"ב לערוף את ראש הנחש", ובמשתמע לחסל את היכולת הגרעינית האירנית.
|
|
|
בפרשת חיי-שרה נדרשתי במדור זה לנושא 'גיורות צה"ל' שנתקעו בסבך הפרוצדורה (חסרה חתימה של נציג 'ראש העדה הדתית'. זה הכל!), ובמקום לתקן חסר נקודתי זה הן נופלות קרבן להתגוששות סביב חוק(י) הגיור. ניבאתי אז שהנושא יסתבך ויילך, בעקבות העלאתו לקומה הפוליטית, הלא-עניינית לגופו של גיור. "ויהי כמשלוש חדשים" (על-פי בראשית ל"ח, כ"ד) שחלפו, בנקודת הזמן הנוכחית חוששני שצדקתי. ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה בתסבוכת אשר לדעתי רק מתחילה.
|
|
|
בתקופה לא קלה ובוודאי לא פשוטה זו העוברת על בית ישראל "מבית ומחוץ", ולצערנו הרב, בסימן של "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה" (וזאת בלשון המעטה וגם לא באריכות כדי "לא לגבר חיילים למשטינים ומקטרגים על בית ישראל". והבן. כי זהו סוד גדול) - נשמעות לא אחת מענות, טענות ותלונות קשות על אובדן ה"דרך", המוסר והיושרה הציבורית בחברה הישראלית (כחלק מן החברה הכלל-עולמית, הגלובאלית), ובעיקר אצל חלק ממנהיגי הציבור שחלקם הפכו "למשל ולשנינה" בראש כל חוצות. לדוגמה - מן הקל אל הכבד: שר פנים ש"ישב" בכלא והשתחרר, שרי רווחה ואוצר הנמצאים מאחורי סוגר ובריח והמרצים עונשי מאסר בפועל (לא עבודות שירות), ראש ממשלה לשעבר אשר, עדיין, חשוד בעבירות שחיתות וקלקול מידות. והאחרון, אף הגדיל פשע וחטאה, קרי: נשיאה לשעבר של מדינת ישראל, "האזרח מספר 1 של המדינה המתחדשת", הואשם לאחרונה, בסוף השבוע שעבר, בבית המשפט המחוזי (בתל אביב) בעבירות קלון וחרפה שאפילו הנייר שעליו ההאשמות כתובות, אינו סובלן "וכל השומע תצילנה שתי אוזניו". "השם ירחם"!
|
|
|
בימים האחרונים, לאחר פרוץ השריפה בכרמל, מופנית אצבע מאשימה כלפי המגזר הדרוזי. הטענה היא כי בני נוער דרוזים אחראיים להצתת השריפה בכרמל. גם אם אכן יתברר כי אלו שהחלו בשריפה הם בני נוער מעוספייה, אין עובדה זו מעידה דבר על כלל על העדה הדרוזית.
|
|
|
פיצוצו של טקס הזיכרון להרוגי אסון הכרמל היה צפוי. ההסתה התקשורתית נגד הממשלה, והשימוש הציני של פוליטיקאים רבים במהלך החודש האחרון בנציגי המשפחות, לא יכול היה להוביל לתוצאה אחרת מאשר לסופת הרגשות שהתפרצה בעוצמה רבה אל מול ראש הממשלה ושר הפנים. אולם גם הסתה ממושכת כנגד שר הפנים וראש הממשלה לא יוכלו לכסות על העובדה הפשוטה שהמחדל בנושא הכבאות במדינת ישראל נמשך לאורך עשרות שנים. כלומר גם ממשלות העבודה וקדימה נושאות לכאורה באחריות הישירה למות הבנים כמו אלי ישי ובנימין נתניהו.
|
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
|
דן מרגלית
אין עתה צורך בהתלהטות היצרים, בפאטה-מורגנה כאילו עוד מכה אחת ו"זבנג וגמרנו", והניצחון המוחלט בידינו יותר מכל יש לישראל אינטרס אסטרטגי לבנות נדבך נוסף לברית ההגנה ההולכת ונרקמת בי...
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
|
ראובן דינור
חדר בבית מלון, ממומן בידי המדינה, או דירת מגורים זמנית אינה מענה הולם אלא אקט רנדומלי שמעצב ביתר שאת את הגלות בתוך הארץ
|
|
|
מיטל רובין
שולחן מעוצב נכונה יהפוך את הארוחה לחוויה מיוחדת ובלתי נשכחת עבורכם ועבור האורחים ויקח את אווירת החג צעד אחד קדימה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|