בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"הפרדת רשויות" - רק בספרי האזרחות
|
גם אני חושב שאם גלנט שיקר לבית המשפט או למנהל מקרקעי ישראל הוא אינו יכול להיות רמטכ"ל, אבל השאלה היא האם התנהגות היועץ המשפטי לממשלה בעניין הזה עומדת במבחן הגיוני
|
גלנט. אמור להיות נקי כפיים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה טוען שאינו יכול להגן על המינוי של גלנט בבג"ץ, כלומר לדעתו בג"צ לא יקבל את עמדת המדינה שגלנט ראוי להיות רמטכ"ל. כתוצאה "מדעתו" הזדרז שר הביטחון ואחריו כתינוק שבוי גם ראש הממשלה וביטלו את המינוי. האם המחוקק הסמיך את היועץ המשפטי לממשלה להיות שופט? ואם כן מדוע בכלל לטרטר את הציבור בהגשת כתב אישום ובהעסקת כמות נכבדה של פרקליטים (שגם שובתים...). יחליט היועץ המשפטי לממשלה על-פי שיקול דעתו מי חייב ומי זכאי ובכך יקצר משמעותית את תהליך השפיטה... חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה חשובה ככל שתהיה אינה מחליפה את מערכת המשפט, עדיין קיימת הפרדת רשויות במדינה והיועץ המשפטי אינו יכול לכהן בו-זמנית בשתי הרשויות. ובהקשר אחר וממש לא קשור אתמה מה עלה בגורלה של אשת שר הביטחון שעברה (היא לבדה כמובן בעלה כלל לא קשור) על החוק והעסיקה עובדת זרה בניקיון. ועוד אתמה מה עלה בגורלה של אשת היועץ המשפטי לממשלה אשר גם היא על-י פרסומים שונים העסיקה עובדת זרה בניקיון (היא ולא בעלה...). במדינת ישראל אתה יכול לעבור על מגוון של עבירות ולהתמנות ראש ממשלה, שר או בעל משרה. רק הרמטכ"ל אמור להיות נקי כפיים, במחשבה שנייה טוב שכך ועוד יותר טוב היה אם אמות המידה לרמטכ"לות היו מופעלות גם על ראשי ממשלה, שרים ויועצים משפטיים בכירים.
|
תאריך:
|
04/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2011
|
|
עפר דרורי
|
"הפרדת רשויות" - רק בספרי האזרחות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אבישי בן חיים
|
5/02/11 13:07
|
|
2
|
|
אבישי בן חיים
|
5/02/11 13:17
|
|
נראה כי למרחץ הדמים שהתפתח בכיכר "השחרור" בקהיר בין תומכי הנשיא מובראק למתנגדיו יש קשר ישיר לפגיעה בכבודו של השליט המצרי הוותיק והקשיש.
|
|
|
מצרים כמרקחה. הפגנות אלימות מטלטלות את הרחוב המצרי, ואפקט הדומינו שהחל בתוניס מגיע מהר יותר מכפי שצפו רבים. ההמונים זורמים לרחובות כדי לדרוש את מה שהמערכת השלטונית אינה מעוניינת או אינה מסוגלת לספק. שלט רחוב כתוב בכתב יד שנישא בהפגנה בקהיר אומר: "מהפכת תוניס מהפכה חופשית, ומצרים אחריה, תורה מגיע". כלפי חוץ, ההפגנות הן נגד הורשת השלטון לבנו של מובארק, אבל ברקע ניצב המצב הכלכלי הקשה של שכבות האוכלוסיה הנמוכות, החיות במשכנות העוני בצפיפות נוראה בקופסאות עץ או מתכת, ללא מים זורמים, ביוב, חשמל, תקשורת, בתי ספר ושירותי בריאות. מצב זה אינו יכול להתמשך, וייתכן כי בימים אלה אנו עדים לשינוי שיגיע למצרים וישבור את שושלת הקצינים ששלטו במדינה מאז יולי 1952.
|
|
|
ככל שהאוכלוסיה ענייה יותר, מוקדש חלק גדול יותר מהכנסתה למזון. במדינות השפע המערביות רק חלק קטן מן ההכנסה מיועד למזון, ומזה - חלק קטן יותר למזון בסיסי. בעוד שאמריקני מוציא פחות מ-10 אחוזים מהכנסתו על מזון, הרי שהודי מוציא עליו כמעט מחצית מהכנסתו. כאשר בוחנים את צריכת המזון הבסיסי, מתקבלים הבדלים גדולים עוד יותר, שכן מרכיב המזון הבסיסי בתוצר הסופי במדינות המפותחות אינו המרכיב העיקרי במחירו. אזרח במדינה עשירה ניזון בעיקר ממוצרי מזון שעברו תהליכים תעשייתיים-מסחריים, כאשר המזון מגיע לצלחת לאחר שהושקעה בו עבודה מורכבת ומתוחכמת: הנדסת מזון, עיבוד במפעל, אריזה ושיווק, הובלה, אחסון, מכירה בסופרמרקט ענקי וממוזג. וכך, אם יוכפלו מחירי השמן, החיטה, והתירס - יעלה אומנם גם מחירו של שניצל תירס קפוא במרכול בלוס אנג'לס, אבל לא יוכפל. לעומת זאת, ההוצאה על מזון של חלק גדול מאזרחי מצרים תוכפל מיד, ומכיוון שמרבית שכרם הדל מיועדת לרכישת מוצרי מזון בסיסיים, הפגיעה בהם עלולה להיות כבדה מנשוא!
|
|
|
בשבוע החולף נוכחנו בפעם נוספת כיצד נחלשה עוצמתה הגלובלית של ארצות הברית. כאשר החלו ההפגנות נגד מובארק, ניסתה וושינגטון להתחמק מנקיטת עמדה. לאחר מכן מסר דובר הבית הלבן כי אובמה תומך בממשלה שתתאים לדרישות העם המצרי, ובעיצומן של ההפגנות הוא קרא לאיפוק, למניעת אלימות ולכיבוד הזכויות האוניברסליות של הדמוקרטיות כמו חופש דיבור וחופש ההתקהלות. בהיעדר מדיניות ברורה, אובמה למעשה התנער מבעל ברית שנקלע לקשיים, וזאת במסווה של נקיטת צעדי זהירות.
|
|
|
הצעת החוק המיועדת לעגן בחקיקה את סמכויות הישוב הקהילתי לשמור על אופיו ועל קשרי הרעות בין תושביו היא, על פניה, הצעה תמימה. היא אף מציינת ש"ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום או מוגבלות". אף על-פי כן, מעוררת ההצעה סערה בין אלה המציגים את עצמם כשומרי זכויות האדם ונאמני הדמוקרטיה ובין חברי הכנסת הערבים.
|
|
|
|