בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
מי אשם בהתאבדותו של השופט מוריס בן-עטר?
|
במקום שבתי המשפט יפתרו סכסוכים וירחיקו מן החברה גורמים עוינים, הם עברו לניהול אקטיבי של המדינה. כתוצאה מכך נוצר העומס האדיר על השופטים, עימו לא הצליח מוריס בן-עטר להתמודד
|
השופט מוריס בן-עטר ז"ל [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
|
לפי הפרסומים, שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, מוריס בן-עטר, התאבד בתלייה, משום שלא הצליח לעמוד בעומס העבודה בו היה שרוי. שופטי ישראל טובעים במספר התיקים בהם הם נאלצים לטפל. האשם בעומס הנוראי הזה הוא אהרן ברק. מי שהכריז כי "הכל שפיט", גרם לכך שכל סוגייה ציבורית נידונה בבית המשפט. אם בעבר היו לישראל שלוש רשויות - מחוקקת, מבצעת ושופטת; הרי שהיום יש רק רשות אחת שמוסמכת לקבל החלטות - בית המשפט העליון. בית המשפט מדיח וממנה רמטכ"לים, מחליט עבור צה"ל היכן יתקוף, וקובע לכנסת ולממשלה אלו חוקים הן יכולות לחוקק. ומעבר לכך, התנהלותו של ברק והשלטת האג'נדה האקטיביסטית שלו, גרמו לכך ששופטים זוטרים פחדו לקחת אחריות ולפסוק בצורה חותכת. שופטים רבים נאלצו או רצו לכתוב פסקים שמשתמעים לשתי פנים, כך ששני הצדדים יוכלו לערער לערכאה גבוהה יותר, כדי ששם ידונו "אלו שמבינים באמת" ויכריעו בסוגייה. אלא שבית המשפט העליון, שמקבל את הערעורים, עסוק בלנהל את ענייני המדינה, באמצעות בג"צים שמגישים כל מיני ח"כים וארגונים, בעיקר מן השמאל. כאשר בית המשפט העליון מהווה צוואר בקבוק, כל המערכת השיפוטית הכפופה לו, תקועה אף היא. משפטים רבים נמשכים שנים על גבי שנים, עד שאנשים מתחילים לחשוב פעמיים אם בכלל כדאי לגשת לבית המשפט ולתבוע את המגיע להם. הפתרון האולטימטיבי לבית המשפט, הוא בתי הדין הרבניים, בעיקר בתי הדין לענייני ממונות, המיישבים סכסוכים בצורה מהירה ויעילה. אלא שלבית המשפט העליון היה חשוב לרוקן את סמכותם של בתי הדין הרבניים מכל תוכן, ואפילו אסר עליהם לעסוק בבוררות. כל זאת כדי שהשולט היחיד במערכת המשפט יהיה המערכת המשפטית בדמותו ובצלמו של אהרן ברק.
|
כדי לשחרר את הלחץ העצום מבתי המשפט, העלו מספר פעמים את הדרישה למנות שופטים חדשים. אלא שכאן שוב הגיעה האג'נדה של ברק וטירפדה את המינויים. הוועדה למינוי שופטים מורכבת משופטים, מח"כים ומשרים. לשם מינוי שופט דרושה הסכמה של שלוש הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת). השופטים, שדאגו תמיד שבבית המשפט העליון תשלוט רק הקליקה שלהם, עשו מספר תרגילים כדי למנוע כניסתם של דתיים, ימניים ומזרחיים לבתי המשפט. ישיבות רבות של הוועדה לבחירת שופטים הסתיימו בלא החלטה, משום שהמועמד של השופטים לא התקבל ולכן פסלו גם את שאר המועמדים. במצב שנוצר, נפל העומס הרב על מספר קטן של שופטים, שגם הם נאלצים לכתוב פסקי דין אמורפיים ופתלתלים. במקום למנות עוד שופטים, רדו בשופטים הקיימים באמצעות רישום כמות הפסקים שמוציא כל שופט, בלי לשים לב למורכבות המשפט מולו הוא עומד. הסטטיסטיקה הפכה לכלי היחיד בו ניתן לבחון את איכותו של השופט. ואחד מהם לא עמד בלחץ. הפתרון למצוקת בתי המשפט לא יבוא באמצעות תקנים או ייעול. הוא יבוא בראש ובראשונה מתוך החלטה שלא הכל שפיט. בית המשפט לא צריך ואפילו אסור לו להתערב בכל סוגייה. מרגע שהמערכת המשפטית תבין את מקומה, הרי שגם הציבור יבין ויקלוט את המסר. החזרת בתי הדין הרבניים למעמדם הראוי והרחבת סמכויותיהם יועילו גם הן להוריד את הלחץ מבתי המשפט, בפרט בענייני בוררות וסכסוכי שכנים. אבל בשביל זה צריך בית המשפט לוותר על כבודו, מה שלא יקרה בתקופה הקרובה. אהרן ברק לא כרך את החבל סביב צווארו של בן-עטר, אבל באופן רחב יותר, המהלכים שביצע בשלושים השנים האחרונות במערכת המשפטית של מדינת ישראל, הם אלו שגרמו להתאבדות של מוריס בן-עטר.
|
|
תאריך:
|
09/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
10/02/2011
|
|
אריה יואלי
|
מי אשם בהתאבדותו של השופט מוריס בן-עטר?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
הדם.יש לך שיבוש
|
10/02/11 11:41
|
|
2
|
|
קורןנאוה טבריה
|
10/02/11 12:36
|
|
3
|
|
ישע
|
10/02/11 12:55
|
|
המחירים של מוצרי בסיס בישראל שוב עולים, כששוב הממשלה לא מעניקה פיצוי כלכלי למעמדות הנמוכים בישראל, שמתקשים לשאת בנטל הכלכלי שמוטל עליהם בשנים האחרונות. העלייה במחירי המים, הלחם הדלק ומוצרי יסוד אחרים פוגעת באופן ישיר בחלשים ובמעמד הביניים, ולכן מגבירה את הפערים החברתיים שגם כך הם מהגבוהים במדינות המערב.
|
|
|
אירועי מצרים שיבשו מעט את הבנתי ביחס לשמאל הישראלי והתייחסותו לתהליך השלום. לא הופתעתי מכך שהשמאל הרדיקלי הצליף בממשלת ישראל הקודמת (זו שכמעט-כמעט הגיעה להסכם שלום, אם מתעקשים לשחק בנדמה לי) על ניהול מו"מ עם ה"משת"פ" אבו מאזן וחבר מרעיו המעזים לוותר, כביכול, על זכות השיבה ועל אדמת המולדת הפלשתינית הגזולה.
|
|
|
התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר העלתה בפעם המי יודע כמה את קושיית העומס בבתי המשפט. סובבים והולכים סביב הבעיה ואין עצה ואין תבונה. כל החכמים היו כבלי מדע וכל הנבונים כבלי השכל וכל פתרונותיהם תוהו. הכל מסכימים כי העומס על בתי המשפט הוא בלתי נסבל וחובה לעשות מעשה בטרם קריסה טוטאלית של כל מערכת המשפט, אלא שאותו "מעשה" מיוחל אינו בא לידי ביטוי משום אינספור הטעויות בזיהוי הבעיה ומהן למזור הנחוץ.
|
|
|
פרשת הקרקעות בעניין יואב גלנט העלתה על סדר היום את סוגיית מערכת היחסים בין האגודות המתיישבים ומינהל מקרקעי ישראל. מבלי להיכנס לגופו של עניין בנושא האלוף גלנט, ראוי שייאמר כי האגודות והמתיישבים, בניגוד למה שמצטייר כעת בתקשורת, מנהלות את נושא הקרקעות על-פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל וכל ניסיון לצייר "מערב פרוע" במושבים או להטיל דופי במתיישבים ובאגודות הינו רחוק מאוד מהמציאות בשטח.
|
|
|
אם נתבונן סביב נראה תופעה מעניינת המתרחשת ללא הרף: יזמים ואנשי עסקים מגיעים לפתע עם רעיון חדש, מוצר או שירות חדש ואף לעיתים עם תפיסה עסקית חדשה לחלוטין. בעצם אם נסתכל על התפתחות הכלכלה לאורך מאות השנים האחרונות, נראה שפעם אדם היה עסוק בעיבוד אדמתו, ולפחות בפועל, לא רץ לחפש מיזמים עסקיים חדשים. אבל אם נביט יותר לעומק נוכל לראות, שהתופעה הזאת קרתה גם אז. אנשים המציאו פתרונות עסקיים ויצאו לממש אותם למרות שהדבר נראה ממש בלתי אפשרי.
|
|
|
|