בצד האחורי של ספרהּ, מצטטת המחברת ממילון אבן שוֹשן: "קֻנטרֵס: גיליון, רשימה, חוברת, מחברת, גיליון דפוס מקופל לידי מחברת, כינוי לפירושו של רש"י בפי תלמידיו והבאים אחריו". סיפא הערך רלוונטי לא פחות מהרישא. באותה מידה שהספר מהווה פרשנות למחברת, זקוק הוא עצמו לאינטרפרטציה. ספרה הפשוטֿלכאורה של שושנה ויג, טומן בחובו רבדים עמוקים. "אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת מִלִּים בּוֹדְדוֹת כְּדֵי לוֹמַר לְךָ הָמוֹן", היא כותבת בראשית הספר. והאיור אשר בשער מצביע אף הוא לכיוון זה, בהציגו אישה אוצרת בין כפותיה אלומות אור הבוקעות ומתפשטות לכל כיוון - בבחינת המעט המחזיק את המרובה. נתכבד אם כן להיכנס לנעליהם של בעלי התוספות, וננסה לפרש את הפירוש, בדגש על מבט סינופטי.
