"כשהקרב בער והכיתה לא זזה"

האמירה של האלוף (במיל.) יעקב עמידרור מלפני כשבוע - "צריך להכניס כדור בראש לחייל שלא מסתער" - הרעידה אמות וסיפים ביישוב הישראלי, וייתכן מאוד שגם תגרום לאי-התמנותו לתפקיד ראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל).

כולנו מכירים את השיר הידוע וכמעט לאומי, מפי יהורם גאון כ"קזבלן", בפרט את המילים בבית השני: "כשהקרב בער והכיתה לא זזה, אתה ראשון יא קזה". בשיר זה לא נשמעה כל ביקורת על למה בעצם הכיתה לא זזה ומה צריך לעשות לחייליה? ומדוע היה דרוש גיבור שיציל בגופו את מצב הקרב? כי יותר עסקו בגיבור "קזבלן" ולא למה בעצם לא הסתערה כל כיתת החיילים.

אכן, בתולדות ישראל ומלחמותיה, היו באמת מצבים קשים שבהם חיילים התחפרו או קפאו בעמדותיהם ולא הסתערו, חרף הפקודות שקיבלו. ידוע מעדויות חיילים עצמם על מקרים, שבעיצומו של קרב הם קפאו; מי שהשיתוק אחז בו, מי מפחד רגעי ומי ללא הסבר, ומי שבאמת פחד על חייו; אך אף אחד מהמפקדים, בהכירם את חייליהם, לא היה סבור שיש לתקוע להם כדור בראש כדי להוות גורם ממריץ ואפילו מחייב את החיילים להסתער, כדברי האלוף (ב(מיל.).) עמידרור.

ידוע כי במלחמות ובמיוחד במלחמת העולם הראשונה, היו מקרים לא מעטים של הוצאה להורג של חיילים שפחדו ולא הסתערו עם כולם. סביר להניח שהיו לא מעט מחקרים האם זה הועיל והאם לאו; אך אין זאת ההוויה הישראלית ואסור לנו לחשוב על כיוון זה.

גם בהנחה שהציטוט המובא לעיל של עמידרור הוא נכון ומדויק (לא ברור אם הדברים הוצאו מהקשרם), עדיין אין בדברים אלה כדי לפגוע כהוא זה בכישוריו של עמידרור ובהתאמתו ויכולתו להתמנות כראש המל"ל.

אכן, דברי עמידרור שפורסמו, נופחו ללא כל פרופורציה; נכון, מוטב היה שלא נאמרו מאשר נאמרו - אך אין להגזים בפירושן של המילים, שסביר להניח שכיום האלוף עמידרור מתחרט עליהן. אך מכאן ועד "תדע כל אם עברייה..." וביטויים דומים - רחוקה הדרך.