מר שרון הנכבד, איך נאמר זאת בעדינות? אני ממש, אבל ממש לא מקנא בך. החטא הקדמון שלך היה שהכרעה לאומית בסדר גודל כל כך חשוב וכל כך מהותי, כמו נושא ההינתקות, "זכה" אצלך משום מה למעמד מפלגתי פוליטי צר, במקום שיקבל את הכבוד הראוי לו במשאל עם מחייב, בו יוכל כל אזרח ואזרח להשפיע.
כשחושבים על זה, היה לך חטא קדמון נוסף - בזמנו הכרזת שבכוונתך לקיים משאל עם, אך הוא בכל מקרה לא יחייב אלא יהיה רק בגדר המלצה... אז מה הועילו חכמים בתקנתם? או שנותנים לציבור את היכולת להשפיע (ולציבור כולו, לא רק ציבור מתפקדי הליכוד שיבואו להצביע) או שמכריזים מלכתחילה שהנושא יעבור לאישור נבחרי הציבור - חברי הכנסת.
אבל יצור הכלאיים שהצלחת ליצור הוא באמת עוף מוזר: מקרקר המון, אבל בלי כנפיים ובמיוחד - בלי מעוף. העוף הזה כבר כעת מקרקר ללא הרף ונסיונותיו לקרוא בקול גדול יגיעו לשיאם בעוד ימים ספורים, במשאל מתפקדי הליכוד.
מר שרון הנכבד, ככה לא בונים חומה! לא ראוי לך כראש ממשלה ולא ראוי לנושא כה גורלי שהוא יתמסמס ויהיה נתון להשפעת חברי מרכז הליכוד בלבד (מבלי לזלזל באף אחד מ-200,000 המתפקדים המכובדים, בכל זאת, מדובר בהחלטה הרת גורל לכולנו, ובחישוב מהיר שעשיתי, גיליתי להפתעתי כי 200,000 חברים אלו לא יכולים לייצג את 6,000,000 בעלי זכות הבחירה בכלל הציבור).
מדוע בכל זאת פנית לעזרתם האדיבה של חבריך במרכז הליכוד? לא נעים לומר, אבל נדמה לי שמדובר בהחלטה פוליטית ולאו דווקא בהחלטה מדינית.
אפשר ובתוך תוכך תשמח אם תוכנית ההינתקות לא תזכה לרוב חברי המרכז, כי כך "יצאת צדיק" מול האמריקנים ומול העולם כולו, לאחר שאתה עשית את כל המאמצים להעביר את התוכנית.
אולי גם נוח לך להראות לכולם עד כמה המאבק צמוד וברגע האחרון תפעיל את מלוא כובד משקלך הציבורי, תגייס את הנכבדים ש"עברו לשורות התומכים", כגון: שרת החינוך - גב' לימור לבנת, ושר האוצר - מר בנימין נתניהו ("הפוזל" אף הוא ל"אוצר" נוסף), וכך תוכל גם להראות שחרף כל ההתנגדויות והקשיים, הצלחת לעשות את הדבר הנכון לטובת כולנו (ובוודאי לזכות בקרדיט נוסף, ובצדק, אצל הדוד סם).
לכן, נדמה כי בכל מקרה אתה יוצא "המנצח" במאבק זה, בוודאי כשתמיכתם החוץ-קואליציונית של חברי האופוזיציה מובטחת גם מובטחת.
ובכל זאת, האם אין מקום לשקול מחדש את ההחלטה האומללה לעריכת משאל בקרב חברי הליכוד בלבד? נכון שכבר הודעת קבל עם ועדה כי המשאל ייערך אך ורק בקרב מתפקדי הליכוד. נכון שכבר עברנו את כל העתירות, הן בתוך הליכוד, והן מחוצה לו, והחגיגות לפיינל פור כבר בעיצומן. נכון שכעת שומעים בסביבתך כי אתה רואה בהצבעת החברים "הצבעת אמון אישית" בך כראש הממשלה.
ובכל זאת... דווקא מכיוון שמדובר בהחלטה כה חשובה ובעניין מדיני מובהק, בעל חשיבות רבה לעוד כמה אנשים מעבר לאלו החברים במרכז הליכוד, דווקא לאור המשמעויות של תוצאות המחשאל, האם לא יהיה זה נכון להכריז כי אתה מקבל עליך את האחריות ה-ל-א-ו-מ-י-ת לנושא ההינתקות (להבדיל מהאחריות המפלגתית), ובמסגרת השיקולים שעשית כראש ממשלה, הינך מוצא לנכון לבטל את המשאל בקרב מתפקדי הליכוד ולהורות על קיום משאל כללי ומחייב, בקרב כלל ציבור הבוחרים?
עכשיו בטח כולם מרימים גבה ואומרים: אבל רגע, איפה האמינות? מר שרון כבר הודיע קבל עם ועדה כי ייערך משאל בקרב מתפקדי הליכוד בלבד. ותשובתי היא: גמישות ההחלטה חייבת להישאר בידיך, אדוני ראש הממשלה, שכן מדינאי יכול, ולעיתים חייב, לשנות את הבטחותיו לבוחר וכשהוא מזהה הזדמנות למהלך מדיני חשוב, לקום ולאמר: יש מקום לשנות את גישתי הקודמת. אינני מדבר על "פיזור הבטחות" לחינם. אני מדבר על-כך שלפעמים הנסיבות משתנות וכזה קורה, ההנהגה חייבת לשמור על גמישות ועל יכולת לראות בצורה אובייקטיבית ועדכנית את מצב הדברים.
ייתכן ו"במשחק הגמר" בו אתה גם הקפטן של נבחרת ישראל וגם הקפטן של נבחרת הליכוד, תצא בכל מקרה מנצח (או במדי נבחרת ישראל או במדי נבחרת הליכוד), אך ללא ספק תצא גם בכל מקרה המפסיד (או כקפטן הליכוד או כקפטן ישראל, בהתאמה) כי ככה זה כשלובשים את מדי שתי הנבחרות בו זמנית. ולומר את האמת, אני באמת, אבל באמת, לא מקנא בך. לרוץ על המגרש הן כשחקן המוביל של נבחרת ישראל והן כשחקן המוביל של נבחרת הליכוד זה באמת לא קל. ההחלטות אינן פשוטות וייתכן שלפעמים יכולת השיפוט מיטשטשת.
ודווקא עכשיו, יותר מכל, כשאנו נמצאים בחלק כל כך מכריע של "המשחק", אולי זה הרגע הנכון לקחת פסק זמן ולהחליט במדי איזו קבוצה אתה רוצה להניף את הגביע? במדי נבחרת ישראל או במדי נבחרת הליכוד? האם חשוב יותר שהליכוד ינצח או שראוי כי ישראל תנצח?
הערה: למען הסדר הטוב אבקש לציין, כי גם אני מתחבט עם משפחתי ועם חבריי, ובעיקר עם עצמי, האם תוכנית ההינתקות טובה או לא טובה, והאם היה זה נכון להצביע בעדה או נגדה. אודה ולא אבוש, עדיין אינני יודע מה נכון יותר. אך אני בהחלט חושב שלהתלבטויות וללבטים שותפים רבים בציבור כולו (ולא רק בקרב מתפקדי הליכוד), כי סך הכל לכולנו אכפת ממה שקורה כאן, ונדמה כי בהחלטה כה גורלית ראוי שכולנו נשתתף ונשפיע.
מוגש כחומר למחשבה, ובאיחולי הצלחה בפיינל פור לכולנו.
