השבת הזו היא שבת זכור. בשבת הזו קוראים כל בני ישראל בכל העולם את פרשת זכור, העוסקת בהשמדת העם העמלקי. אבל על-פי הזוהר, עמלק אינו עם. עמלק היא מילת צופן לספק המקנן בלבנו, הספק בכוח האור לתקן בתוכנו כל פגם. הספק הזה משול לבורג רופף במכונה. אם יש בורג אחד רופף, אפילו המכונה החזקה ביותר תתפרק בסופו של דבר.
לכן עלינו לזכור תמיד שמלחמה לנו מדור לדור עם עמלק, ועם הנציג שלו שמתגלה כל שנה בחג פורים - המן. בפורים, כאשר אנו קוראים במגילה, אנו מכוונים בכל פעם שמזכירים את שמו של המן על צירוף אותיות שיכול לעזור לנו למגר כל מחשבה שלילית מתוכנו. זה כוח המודעות. זה כוח הרוח על החומר.
והשבת הזו אנו מקשיבים כולנו למפטיר של שבת זכור, ומכוונים למגר ולהשמיד כל צל של ספק ומחשבה שלילית מתוכנו. חכמינו אומרים שאת הפרשה הזו חייבים לשמוע כולם, כולל נשים וילדים, בעוד שאת הפרשות האחרות לא חייבות הנשים ולא חייבים הילדים לשמוע. כי לקריאה הזו יש כוח אדיר. מי שמקשיב לקריאת התורה בשבת, מקשיב בכוונה אמיתית לשנות את עצמו, יכול לזכות בכוח עצום שיאפשר לו לעשות במהלך השבוע הבא,ובמהלך כל השנה כולה, לעשות את השינוי הזה בתוכו. כי אין עבודה קשה מזו. זו עבודה רוחנית מפרכת, אבל לפום צערא אגרא. לפי הצער השכר. ככל שקשה עלינו עבודת ההשתנות, כך גדל השכר שאנו מקבלים על השינוי הפנימי.
וכמי שמקפידה גם להקשיב מתוך כוונת הלב, וגם לעשות את העבודה הרוחנית, אני יכולה להעיד שהשכר עולה לעין ערוך על הקושי.
אנו גם מקשיבים להפטרה, המספרת כיצד חס שאול המלך על חייו של אגג, מלך עמלק, אשר המן הוא הצאצא שלו. מן ההפטרה הזו אנו לומדים שאל לנו לחוס על הרגשות השליליים שלנו. כי אם ניתן להם לצמוח בתוכנו, הם יהרסו אותנו בסופו של דבר, כפי שהמן רצה להרוס את כל העם היהודי.
כדי שאזכור תמיד ולא אשכח לעולם להלחם בעמלק הפנימי שלי, לקחתי את המפטיר מספר דברים, וניסחתי אותו כשיר הפונה אלי, בגוף שני נקבה. כי בעצם הרי הוא מדבר אלי, כפי שהוא מדבר אל כל אחת ואחד מבני ישראל :
זִכְרִי אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לָךְ עֲמָלֵק
דברים כה' יז' -יט'
שַׁבָּת זָכוֹר
זִכְרִי אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לָךְ עֲמָלֵק
בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתֶךְ מִמִּצְרָיִם.
אֲשֶׁר קָרָךְ בַּדֶּרֶךְ
וַיְזַנֵּב בָּךְ
כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרָיִךְ.
וְאַתְּ עֲיֵפָה וִיגֵעָה
וְלֹא יְרֵאַת אֱלֹהִים.
וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהָיִךְ לָךְ
מִכָּל אוֹיְבַיִךְ מִסָּבִיב
בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהָיִךְ נוֹתֵן לָךְ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ
תִּמְחִי אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.
לֹא תִּשְׁכְּחִי.
ואני מבקשת מה' אלוהי להזכיר לי את המשפטים האלה בכל פעם בה הזעם והחימה עולים בי.
להזכר במלים האלה לפני שהמלים הקשות של הזעם והחימה יצאו מפי, כדי שאוכל להמיר אותן למלים של חסד ואהבה.
להזכיר לי בכל פעם שבה אני רוצה לצעוק ולהתפרץ, שבעצם זו לא אני מתפרצת, זה המן שזועם מתוכי, ורק אם אזכור זאת, אוכל למחוק אותו מתוכי ומכל העולם. כי יש לצד השלילי כוח השפעה עצום על המודעות שלנו, ועיקר הכוח שלו הוא להשכיח מאתנו את הטוב שבנו ואת הטוב בכלל. לכן אנו שוכחים כל כך מהר וכל כך בקלות את ההבטחה שבפעם הבאה לא אכעס... לא אתפרץ... לא אצא מגדרי...
ולכן אני מבקשת ממך, ה' אלוהי, לזכור תמיד את המלים האלה בכל פעם בה מתגנבת לתוכי איזו שהיא מחשבה שלילית, מכל סוג שהוא.
לזכור תמיד שיש אופציה של אהבה ושל שלום, בכל מצב.
לזכור ולא לשכוח.
