בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האח הגדול: למי ההפקה רוצה שנסמס בגמר?
|
בפרק האחרון לפני הגמר סיוון בדיכאון קליני, עמיר מזייף אורגזמות, נופר דורשת מג'קי לקחת אחריות על התנהגותו, והוא בתמורה מנצל את המצלמה לשטיקים אחרונים ● ליהיא מראה לכולם למה מגיע לה לקחת את הגמר
|
ליהיא, ההפתעה של הגמר [צילום מסך-עכבר העיר]
|
|
|
|
|
|
באופן מסורתי, הפרק האחרון לפני הגמר של האח הגדול, שולח רמזים עבים ביותר לעבר הקהל במי ההפקה מעוניינת, למי היא רוצה שתצביעו, וגם מי יזכה בסופו של דבר. בפרק האחרון של העונה הראשונה, הפסיק בובליל להיות הליצן של הבית והפך לאיש קשה לב וחסר רחמים שלא נתן לחגוג ל שפרה יום הולדת. בפרק האחרון של העונה השנייה לוטשה באופן סופי דמותו של אלירז בתוכנית הרדיו ובדיאלוג עם אלין. ובעונה הזאת? הדיירים קיבלו הזדמנות להסביר למה להם מגיע, והשתמשו בה בשביל לעשות סיורים מודרכים בבית שכולנו כבר מכירים. הרבה חומרים נשארו שם על רצפת חדר העריכה. ממה שכן הראו לנו, אני במקום סיוון ועמיר הייתי מודאג. מאוד מודאג. השניים כמעט ולא קיבלו זמן מסך וכשכבר הופיעו, הם לא עשו חשק גדול להצביע להם. סיוון שוב שיתפה אותנו בהתפתחות הדיכאון הקליני שלה. כשעמיר כבר דיבר, הוא עדכן בכך שהוא מזייף אורגזמות כבר תקופה ארוכה. לא בדיוק מסוג הווידויים ששולחים אנשים לסמס בטירוף. המסר של ההפקה היה די ברור, הם רוצים לראות את ג'קי, נופר וליהיא מגיעים לשלישיה האחרונה. הם ממש ממש לא יצטערו אם ג'קי ונופר יהיו השניים האחרונים. ככה הם יוכלו להמשיך ולריב עד לאחוזת ראשונים מי עשה למי ומתי ומי חייב למי וכמה.
|
מה שמשאיר אותנו עם ליהיא, ההפתעה הגדולה של הגמר הזה. בכל הדחה היה נדמה שהיא זאת שתלך וגם התבדו הציפיות לכך שאחרי סאגת אבירם ועתי לא יהיה בה יותר צורך או שימוש. יכול להיות שבעונה הזאת ליהיא מסמלת את תסמונת דודי מליץ. הזוכה של עונת הוי.איי.פי למרות שהוא בכלל לא היה סלב. כלומר, לא היה דיווה מחושבת וממוכנת, אלא פעל כמו אדם שאפשר להתחבר אליו ולחבב אותו. מכל הדיירים, ליהיא הייתה הדבר הקרוב ביותר לאדם שלם ועגול, עם היסטוריה מורכבת, הווה בעייתי ועתיד לא ברור. היא עשתה אל מול עיני המדינה את מה שרובנו מפחדים לעשות בחדרי חדרים. היא הלכה עם הלב שלה עד הסוף. וגם כש האח הגדול ניסה להעניש אותה על כך, היא הצליחה לשמור על פרופורציות ועל הומור עצמי. לא הרבה אנשים היו מצליחים לצאת מהחוויה הזאת גם שפויים וגם מחויכים. ורק על כך מגיע לה לזכות בגמר.
|
למי שלא הבין עד הסוף מה בדיוק אוכל את נופר, קיבל אמש הסבר ממצה ומשכנע. נופר, כמו לא מעט אנשים אחרים לאורך העונה, קצת יותר מחושדת שלא כל מה שג'קי עושה הוא אותנטי, תמים ולא מחושב. לנופר יש את הכלים להבין איך מתפרשים מחוץ לבית הדברים ש האח הגדול מראה לנו ומבקש ממנה לעשות. הצהרות האהבה שלו לתמונה שלה מתפרשות אצלה כמניפולציה. הצורה שבה האח הגדול מבקש ממנה לשחק את דנה ספקטור בשמלה אדומה ולמחוץ את ליבו של ג'קי / אלכס לא נראית לה בכלל. והיא צודקת. היא מבינה איזה נראטיב מנסים להלביש עליה ולא מוכנה לשתף איתו פעולה. היא דורשת מג'קי לקחת אחריות על המעשים שלו ולהפסיק להציג את עצמו כקורבן שלה ושל הנסיבות. בשלב הזה של המשחק גם מאוחר מדי בשביל נופר לשלוף את קלף המסכנה או החלשה. זה לא מה שהביא אותה עד הלום. ככל שהיא מוחה יותר נגד ג'קי, כך היא שוקעת עמוק יותר בתוך הטיעון של עצמה. ככל שהיא דורשת מג'קי להיות מודע להשלכות של המעשים שלו, כך היא שוב ממקמת את עצמה במקום של החזקה ובעלת השליטה, ואת ג'קי כחלש וחסר אונים. והוא? הוא שוב זוכה בסימפטיה. ג'קי בתורו מנצל את המצלמה שקיבל בשביל לשטוח שוב את הביוגרפיה הקשה שלו ולגלגל בפעם הכמעט אחרונה את מטבעות הלשון שטבע בשלושת החודשים האחרונים. גם האח הגדול היה מאוד נדיב איתו בפלאשבקים שהציגו אותו באור מאוד מחמיא. לא הייתה שם שום אינפורמציה חדשה שהייתה יכולה לעזור למישהו לשנות את דעתו. מי שאהב את ג'קי עד עכשיו יילך איתו עד הסוף. מי שחושב שמדובר בשטיק של שחקן מוצלח כבר לא ישתכנע לעולם.
|
|
תאריך:
|
24/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
24/03/2011
|
|
זיו יצחקי
|
האח הגדול: למי ההפקה רוצה שנסמס בגמר?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שחם נחוף
|
24/03/11 12:53
|
|
2
|
|
רפי1
|
24/03/11 13:38
|
|
3
|
|
שושפרי
|
24/03/11 13:57
|
|
4
|
|
אלה
|
24/03/11 16:43
|
|
5
|
|
תות שדה
|
24/03/11 19:08
|
|
לפני כ-40 שנה הועלה על-ידי תיאטרון "בימות" מופע בשם "איש חסיד היה" שכתב וערך דן אלמגור. המופע היה אוסף של שירים, סיפורים וניגונים חסידיים מהמאה ה-19 ממזרח אירופה. הוא זכה להצלחה גדולה מאוד ומספר הצגות רב הן בארץ והן בעולם.
|
|
|
קרוב משפחה, פרופ' יהודי אמריקני, שהגיע ארצה לביקור, נזף בי שעוד אינני מחובר לרשת, והשתומם בכלל על הפיגור הישראלי העצום בתחום. שמעתי בקולו והתרשתתי. בתחילה דרך הטלפון ולימים בכבלים. חיפשתי אתרים למשורר מתחיל, אבל משורר בעל כבוד עצמי ולא חובבן, באנגלית כמובן ובלי שנאת ישראל גדולה מדי. זיהיתי מייד שהשירה, על דחיסותה, קוצר יריעתה, יכולתה לטפל באורח דראמטי במצבי משבר קיצוניים, כמו נולדה ממש למצע האינטרנטי!
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - הסוס של קליגולה והקשר שלו למינוי דובר צה"ל החדש, הצדעה למדריכתי, הברברים חוגגים בחודש אדר ונדקר יהודי יוק
|
|
|
שתי המילים בית"ר והדר, הידהדו שוב ושוב בבית העלמין בבנימינה. הן חזרו ונשמעו בפי הסופדים. הן חזרו ונאמרו בשיחות שקטות בין האבלים, שהסתודדו מתחת לברושים ובצל האקליפטוסים. שתי מילים שעימן היה מזוהה זאביק בוים יותר מכל, ואפיינו את דרך חייו, שהחלה במושבה הקטנה ובה גם הגיעה אל סופה. הוא נולד בירושלים ועיניו נעצמו במילווקי הרחוקה שמעבר לים, אבל בנימינה הייתה בית גידולו, מקור השראתו. ליתר דיוק, הנחלה הקטנה שהיא היום רחוב שקט. נחלת ז'בוטינסקי.
|
|
|
עם תום מלחמת העצמאות, ולאחר שפרסם את הפואמה השניה שלו, 'פרידה מהדרום', 1949, ניגש אבא קובנר לכתיבת רומן על המלחמה. הייתה זו הפעם הראשונה אבל גם האחרונה בחיי היצירה שלו, שניסה כוחו בכתיבת פרוזה רומניסטית, ברומן 'פנים אל פנים' שאמור היה לצאת בשלושה ספרים. הוא לא סיים את הטרילוגיה שחשב לכתוב, ועל-אף ההצלחה הראשונית הגדולה של הספר הראשון, 'שעת האפס', 1953, נגמרה התקופה הרומניסטית בחייו בתחושת אכזבה.
|
|
|
|