עם כל הכבוד להפקה המושקעת של הקואליציה הבינלאומית נגד קדאפי, ויש כבוד, הצילומים של טילי הטומהוק ומטוסי הטורנדו המגיחים מבסיסי נאט"ו להפצצות בטריפולי הם משניים לעומת ההתפתחויות בסוריה. כן, השבוע נפל דבר בסוריה. בדרעא, עיר בת 100 אלף תושבים בדרום המדינה, נפל מחסום הפחד. וזה הדבר העיקרי. כי כמו שכל דיקטטור מתחיל יודע, הפחד הוא כלי השלטון המרכזי. בדרעא פינה הפחד את מקומו לזעם.
סמל השלטון, בית מפלגת הבעת', הוצת. פסלו של חאפז אסד הופל. בחוצות דרעא צעדו מאות צעירים וקראו קריאות קצובות "די לפחד, די לפחד", "אחרי היום אין עוד פחד". המסר עבר דרך תמונות מקוטעות שנשלחו מטלפונים סלולריים והצית סוג של ריגוש, שמא מדובר בתחילתה האמיתית של מהפכה מתגלגלת שתשים קץ לשלטונו של אסד.
אבל למה דווקא דרעא? עיון במפה מעלה שזו עיר קטנה בדרום סוריה, סמוך למשולש הגבולות שבין סוריה, ירדן וישראל. עיון נוסף מזהה בדרעא את אדרעי המקראית, מקום מושבו של עוג
מלך הבשן. בין דרעא לכנרת מחבר קו אווירי קצר להתמיה. לכל הדעות דרעא רחוקה ממרכז העניינים.
ביקשתי מידיד, גולה סורי המבקש לשמור על זהות חסויה, שיסביר לי מה קרה. מדוע דווקא דרעא, שאלתי.
"הילדים", הוא אמר, "הכול בגלל הילדים. לפני קצת פחות משלושה שבועות, ב-6 במארס, יצאה חבורה של נערים צעירים לרסס כתובות גרפיטי בחוצות דרעא. הם כתבו את אותה סיסמה שנשמעה בארצות אחרות: 'העם רוצה להפיל את השלטון'. זה נגמר רע. הנערים נעצרו, הוכו - וזה מה שפוצץ את בועת הזעם בדרעא. הממשלה שנדהמה מעוצמת התגובה הבטיחה לשחררם. 15 נערים חזרו לביתם. מה קרה עם תשעה נוספים? לא ברור. המשטרה טוענת שמלכתחילה היו רק חמישה-עשר".
"בכל אופן", אומר המקור הסורי, "תשעה ימים אחר כך הצטרפה דרעא לשורת הפגנות קטנות שהתחוללו ב-15 במארס ברחבי סוריה בעקבות קריאה בפייסבוק ליום זעם בסוריה. דרעא הצטרפה להפגנות שבאותו יום התקיימו גם בדמשק, בחאלב, בדיר א-זור, בחאסקה ובחמה. הקטע הקריטי התרחש שלושה ימים אחר כך, ב-18 במארס. דרעא שוב הצטרפה לגל גואה של הפגנות שהתקיימו בדמשק ובערים הגדולות, אך בעיר הדרומית העניינים יצאו מכלל שליטה. בדרעא נשמעו קריאות 'יא מחלוף יא גנב' נגד רמי מחלוף, בן דודו של אסד והאיש החזק של הכלכלה הסורית. המשטר הגיב בכוח. סילוני מים הותזו לעבר המפגינים ובחלק מהמקרים מסוקים ירו אש חיה לעבר הצעירים. במהומות נהרגו ארבעה ומאות נפצעו. למחרת נהרו המונים להלוויות השהידים, ואלו התפתחו להפגנת זעם נוספת.
"המפגינים צעקו 'אללה, סוריה, חירות', ובתגובה ירו השלטונות רימוני גז לתוך הקהל. הדבר גרם למותו של ילד נוסף. ביום שלישי השבוע התחילו לזרום ידיעות שלפיהן עוד שישה אנשים נהרגו בהפגנות בדרעא. נכון ליום רביעי", אמר המקור הסורי, "דרעא מנותקת מאספקת החשמל וגם הרשת הסלולרית נפלה. אנו מצפים בימים הקרובים להפגנות תמיכה בתושבי דרעא".
הפגנות תמיכה כאלו כבר החלו. סורי גולה נוסף, היושב באחת מבירות אירופה, מוסיף פרטים למידע המקוטע הזורם מדרעא. לדבריו, בשבת שבה נערכו לוויות ארבעת ההרוגים, הגיעו לדרעא ארבעה אוטובוסים ובהם תושבי מחוז קונייטרה הסמוך שבאו להביע את תמיכתם בתושבי דרעא. "מדובר באנשים שהם במקור מהעיירה קונייטרה ברמת הגולן", הדגיש המקור. "הגיעו גם אנשים מנפת סוואידה, שם חיים דרוזים המכירים את החיים תחת הכיבוש הישראלי ויכולים לעשות השוואות. וההשוואות, למרבה הבושה, הן לטובת הכיבוש הציוני".
תגיד, שאלתי את המקור, בערב-רב של הדיווחים מסוריה קשה מאוד להחליט מה אמיתי ומה לא. לכל הפלגים של האופוזיציה הסורית יש לפעמים אינטרסים להגזים בממדי ההתרחשויות. יש איזה כלל שכדאי ללכת לפיו?
"אין כללים", השיב הסורי. "אולם מהניסיון של השבועיים האחרונים, נראה לי שהדיווחים המסתמכים על המקורות המהימנים ביותר הם ברשת 'אל-ערביה', כך שמי שאין לו מקורות נוספים - זהו בסיס המידע האמין ביותר עד כה".
האם אפשר ללמוד משהו בעל משמעות כלל-סורית ממה שהתרחש בדרעא, שאלתי. "כן, בהחלט", אומר הסורי. "אסד שלח משלחת לדרעא בניסיון להפיס את דעת התושבים, להידבר עמם. הוא מבין שעשה רצף קריטי של שגיאות ומנסה להכיל את המצב. הוא שלח אנשים רציניים, ביניהם, כך שמעתי, גם הגנרל רוסתום ראזלה, שיש מי שחושבים שהיה מעורב ברצח רפיק חרירי. אינני יודע אם הוא באמת נשלח לדרעא, אך אם אכן כך נוכחותו היא גם סוג של איום.
"בכל אופן", מוסיף המקור הסורי, "לתושבים בדרעא יש שורה של דרישות, שאת חלקן בשאר לא יוכל למלא. הם דורשים לא רק לחקור את מקרי המוות, אלא גם לטפל בשחיתות הגורפת של המשטר ולתקן את החוקים המגבילים החלים על מכירת רכוש באזורי הספר של סוריה. אלה תנאים שהוא יתקשה מאוד למלא, והוא גם לא רוצה למלא".
מה העניין עם בן דודו, רמי מחלוף, שאלתי. "מחלוף הוא תמצית תמונת השחיתות בסוריה", משיב הסורי. "לא לחינם מכנים אותו המפגינים גנב. הוא שולט בכל תהליך ההפרטה במדינה. בכל דבר יש לו אחוזים, ויחד עִמו לבשאר. זו הסיבה שהמפגינים שרפו את משרדי חברת הטלפון הסלולרי שבשליטתו - Syriatel".
