עכשיו, כשתור הברכות, האיחולים והראיון הבלתי נמנע עם אימא של
יורם כהן מאחורינו, מגיע רגע האמת: ועדת טירקל. ואם לשפוט על-פי הבאזז העולה מחוגי בחורינו המצוינים, נראה שגם הפעם לא יהיה משעמם.
עד הודעתו של ראש הממשלה נתניהו, היה ברור לכולם שדווקא י' השני, זה המכונה הגרוזיני, הוא הבחירה המועדפת. "הכישורים של הגרוזיני", אומר בכיר לשעבר בשב"כ, "יכולותיו המקצועיות, האישיות, המעוף וצורת החשיבה, שמו אותו בעמדה קדמית מועדפת. מה שלא נלקח בחשבון הוא האפקט המצטבר של פרשיות ג'ק טייטל וחיים פרלמן. והדבר האחרון שרה"מ צריך עכשיו הוא סבב של ועדת טירקל, שתחטט דווקא בבור המוגלה הזה".
אולם, כפי שמסתמן כבר עתה, לוועדת טירקל דווקא יהיה במה לחטט. הפרשה המסתמנת הראשונה היא חשיפת שמו ותוארו של יורם כהן כסגן ראש השב"כ, בשנים 2009-2008, בעת ששהה כעמית מחקר ב'מכון וושינגטון לחקר המזרח הקרוב'.
שמו ותפקידו של כהן מתנוססים על סדרת מאמרים שהוא פרסם באותה תקופה (ראו באתר המכון), החושפים את הלכי הרוח, דרכי החשיבה והמסקנות בצמרת השב"כ לגבי חמאס בעקבות מבצע '
עופרת יצוקה'.
איש מודיעין שעבר לבקשתי על הפרסומים אף העיר שלהערכתו "בפרסום המתאר את סיכול ההתנקשות בחייו של
טוני בלייר יש משום חשיפה של שיטות עבודה ומודיעין של השב"כ מול ארגוני הג'יהאד האיסלאמי ופתח אל-איסלאם". פרסומים אלו, יש לומר, נקלטו גם ברדאר בטהרן, ובסוף 2008 כבר הופיע שמו של כהן באתר אינטרנט אירני ממשלתי, כמיועד להחליף את
יובל דיסקין בתפקיד ראש השב"כ.
פניתי למשרד ראש הממשלה, הממונה על השב"כ, ושאלתי אם יורם כהן קיבל אישור בכתב מראש השירות יובל דיסקין לחשוף את זהותו ואת תפקידו, ולפרסם את המאמרים שפרסם. התשובה שהגיעה מעט תמוהה. "ראש השירות הנכנס, יורם כהן, קיבל את מלוא האישורים על-פי הוראות השירות לפרסומים במסגרת 'מכון וושינגטון'", נאמר, "אולם ההוראות למתן האישורים מסווגות ואי-אפשר לפרטן בתקשורת". ועל כך רק אפשר לשאול מה כאן בדיוק סודי. למה אי-אפשר לומר בפשטות: כן, ההוראה ניתנה בכתב באישורם של דיסקין או של נתניהו? ולא נותר אלא לתהות אם הוראות החוק הסודיות יישארו חסויות גם בפני ועדת טירקל.
מקור אמריקני שהיה בקשר הדוק עם כהן בעת שהותו בוושינגטון, אומר שזו אינה התקלה היחידה הקשורה בו. בעת שהותו בוושינגטון, על-פי המקור, היו לכהן גם אי אלו בעיות עם כתובת המייל הפרטית שלו. כתובתו, מתברר, הגיעה בניגוד לרצונו לפעיל חמאס לשעבר שהפך לסוכן של השב"כ, בתקופה שכהן כיהן כראש מרחב יו"ש. לכאורה, התנהלותו האישית של כהן עם המייל הפרטי שלו היא עניין פעוט. בפועל הוא איבד שליטה עליו, וחשף עצמו לגורמים שלא היה מעוניין בקרבתם. במחווה סרקסטית למדי, שבה ונחתה בתיבת המייל הפרטית של כהן ברכה לרגל מינויו - מאותו פלשתיני שכהן ניסה כל כך להתחמק ממנו.
אולם זהו רק סיפתח משעשע למה שאומר מקור המכיר היטב את כהן מתקופת עבודתו בשב"כ. לדבריו, בקשה לחקירת פרשייה טרייה יחסית הנוגעת להתנהלות בכירים בשב"כ מול המערכת המשפטית, עושה את דרכה כבר עתה לוועדת טירקל.
"באופן פרדוקסלי למדי", אומר המקור, "מינויו של יורם כהן, שנועד לייצר תהליך מינוי מהיר, חלק ואלגנטי בוועדת טירקל, צפוי לפתוח קן צרעות בשב"כ, בפרשיות שאינן קשורות למינוי עצמו אך היו להן באחרונה הדים - כמו למשל פרשיית א' ו-נ', שפורסמה לאחרונה בכמה כלי תקשורת - פרשיות שעסקו בעניינים של טוהר מידות אך מצביעות על קיומה של בעיה אקוטית הרבה יותר בתהליך ביקורת הפנים בשב"כ". והמקור מוסיף: "דוח המבקר, שהתפרסם בשבוע שחלף לגבי המוסד, הוא בבחינת הזמנה לבדק בית כללי של המבקר גם בשב"כ".
