ימים מלאי אירועים עוברים על תושבי באר שבע בכלל והלומדים באוניברסיטה המקומית בפרט. מה שהחל בהתקפת גראדים נוספת בעיר, המשיך ב
חרם אקדמי של אוניברסיטת יוהנסבורג וביום שלישי (29.3.11) נוספה על כך
התבטאותה המזעזעת של פרופ' קלרה קדם נגד מערך המילואים.
אז למען פישוט המשוואה נתחיל מהסוף:
ביום שלישי שעבר אחר-הצהריים, שלחה פרופ' קלרה קדם מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון, מכתב לתיבות המייל האישיות של הסטודנטים ובו הודעת הסתה נגד אירוע למען הסטודנטים המשרתים במילואים, אירוע שמאורגן על-ידי אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה.
פרופ' קדם טוענת שאירוע שכזה הוא גזעני. בנוסף, מציינת קדם כי "המודעה (על אודות האירוע) היא ברוח ההחלטות הגזעניות שמוצעות (ורובן מתקבלות) השכם לבקרים בכנסת".
"פוליטיזציה של האקדמיה" בהחלטת המל"ג מה-21 בדצמבר 2010 ניתן לראות בפירוש ש"אין לעשות פוליטיזציה של האקדמיה". פרופ' קדם לא רק שהרשתה לעצמה להתבטא כך ולשלוח מסר פוליטי ללא קשר ללימודים, אלא התבטאה בחריפות נגד אירוע הוקרה לסטודנטים אשר מתייצבים לשירות המילואים, על חשבון חיי משפחה, לימודים וקידום אישי ומקצועי. כל זאת תוך מוכנות לסיכון החיים.
כולי תקווה שתגובת האוניברסיטה שהצהירה כי "אם נעשה שימוש לא הולם ברשת האוניברסיטה, הוא ייבחן לגופו" - אכן תתממש, ולשם שינוי לא תהיה שוב עצימת עין ופעילות ברמה הצהרתית בלבד.
חופש ביטוי הרסני כעת אמשיך בניתוח המשוואה ואתייחס להודעה מיום חמישי (24.3.11) בדבר החרם שהטילה אוניברסיטת יוהנסבורג על אוניברסיטת בן-גוריון. בעקבות ההחלטה הודיעו עשרות סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון כי הם רואים קשר ישיר בין קריאות של אנשי סגל באוניברסיטת בן-גוריון להטלת חרם על מדינת ישראל, בתואנה כי זו "מדינת אפרטהייד" לבין החרם של אוניברסיטת יוהנסבורג.
קריאות מסוג זה ייעודן לבודד את האקדמיה הישראלית, והן גורמות לפגיעה קשה בחופש האקדמי. לצערנו, רצה הגורל וקריאותיהם של אותם מרצים "נושאות פרי" והנה הוחלט להטיל חרם אקדמי על מוסד ישראלי. קל להבחין בקשר בין החלטת אוניברסיטת יוהנסבורג למאמרו של ניב גורדון מ'לוס אנג'לס טיימס', בו קרא להטיל חרם כלכלי, תרבותי ופוליטי על ישראל. מכתב תמיכה בגורדון פורסם באתר ה-BDS, המקדם את החרם התרבותי והכלכלי נגד מדינת ישראל ועליו חתומים אנשי אקדמיה ישראלים נוספים.
חופש הביטוי הוא זכות חשובה מאין כמותה, אך שימוש בו לקריאה לפעולה נגד האקדמיה בישראל ונגד החופש האקדמי של הסטודנטים, הוא פגיעה בזכויות ובחופש הביטוי של רבים.
החרם של אוניברסיטת יוהנסבורג הוא הראשון (וכולי תקווה שהאחרון), אך חשוב להבין שכרגע החופש האקדמי של אוניברסיטת בן-גוריון ושל הסטודנטים שלה נפגע מכך, ואין להתעלם מהקשר והאחריות של ניב גורדון ואנשי סגל נוספים לצעד זה.
שתיקת אוניברסיטת בן-גוריון האוניברסיטה צריכה להפסיק את עצימת העין ועליה להתעורר ולפעול, שכן פעילותם של אלה החפצים בחרם אקדמי על ישראל מתוכנו גוברת, וקרבה השעה שהקהילה האקדמית בישראל תבודד. יש לפעול בצורה ברורה, שכן חוסר תגובה מחמיר את הבעיה.
וכך, כאשר מנתחים את המצב בהיגיון פשוט, התמונה שמצטיירת איננה מחזה מרהיב. שכן אפשר להבין שקריאה לחרם מצד אקדמאים ישראלים, בנוסף לחוסר התגובה מצד האוניברסיטה - מובילים לחרם אקדמי על האוניברסיטה ולפגיעה בחופש האקדמי של הסטודנטים. זאת לצד התבטאויות מסיתות וחסרות בסיס נגד חיילי מילואים.
נראה שיש אנשים שכנראה היגיון פשוט גדול עליהם ואני משאיר לכם את תגובתו של פרופ' גורדון כפי שהתפרסמה: "כמובן שיש לסטודנטים זכות לכתוב מכתב ולהביע את עמדתם הנחרצת, גם כאשר מטרתם של הסטודנטים לפגוע באופן אנוש בחופש הביטוי בישראל". על זה נאמר: "כל הפוסל - במומו פוסל".
