|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השוויון בפני החוק, הסדרי טיעון, תפקידו של בית המשפט, סובלנות ואלימות, חופש המצפון, עשיית הצדק, הגנה עצמית, תקשורת ואפילו כדורגל ומלחמות שוורים. כמה מאמירותיו הבולטות של השופט משה לנדוי
|
|
משפט אייכמן (השופט משה לנדוי השמאלי ביותר) [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
ביובל של שיפוט, הותיר אחריו משה לנדוי מאות פסקי דין, בהם כמה שקבעו קווים מנחים בפסיקה הישראלית. משפטים בודדים מתוך אחדים מפסקי דינו, כפי שלוקטו בידי יניר קפח ב"ספר הציטטות של שופטי ישראל לדורותיהם", מאפשרים הצצה אל חשיבתו ודעותיו. - לכל הדעות, אחת המטרות של התיאטרון היא מתיחת ביקורת על תופעות חברתיות שליליות, ודרך הסאטירה היא דרך מוכרת לכך. אבל על-פי הדין במדינת ישראל, גם מחזאי אינו פטור מן החובה שלא לפגוע פגיעה גסה ברגשותיו הדתיים של הזולת... כה חשובה חובה זו, שאף עיקרון היסוד חופש הבעת הביטוי חייב לסגת בפניה.
- יש ויש צורך בסבלנות ובסובלנות ובהתחשבות ברגשות הזולת מצד שני "המחנות", אבל אין להיכנע בשום אופן ללחץ של הפגנות בלתי-חוקיות ואלימות מצד חוגים קיצוניים, המבקשים לכפות בדרך זו את רצונם על רשויות המדינה, שבה אין הם מכירים.
|
|
ביהמ"ש לא יפתור מחלוקת אידיאולוגית
|
|
- מה בכוחו של בית משפט לתרום לפתרונה של מחלוקת אידיאולוגית כזאת המפלגת את הציבור? התשובה היא: לא כלום, וכל המצפה למילה הגואלת מי השופטים אינו אלא משלה את עצמו ברוב תמימותו.
- אני רואה עצמי כאן, כמי שחובתו לפסוק על-פי הדין בכל עניין המובא לפני בית משפט כדין. היא דווקא כופה עלי הר כגיגית, ביודעי היטב מראש שהציבור הרחב לא ישים ליבו להנמקה המשפטית אלא למסקנה הסופית בלבד, ובית המשפט... עלול להיפגע במעמדו הראוי לו, מעל למחלוקות המפלגות את הציבור. אך מה נעשה וזה תפקידנו וזו חובתו כשופטים... רב החשש שבית המשפט ייראה כאילו נטש את מקומו הראוי לו וירד אל תוך זירת הוויכוח הציבורי, ושהחלטתו תתקבל על-ידי חלק מן הציבור בתשואות ועל-ידי חלקו האחר בדחייה גמורה ונרגשת.
- רחוק אני מלומר שהדעת נוחה מגילוי נוסף זה [מלחמות שוורים] של "תת-תרבות" שבו מבקשים המשיבים לזכות את הציבור הישראלי, כאילו לא די לנו בחיקויים אחרים של תת-תרבות המיובאים אלינו מחוץ לארץ. ללא ספק יהיה במופעים אלה, אפילו בצורתם "המעודנת"... משום שלהוב היצרים של ההמון וסכנת ברוטליזציה, הנשקפת לנו בלאו הכי מתופעות שליליות שונות הרווחות בציבורנו.
- תהיה חשיבותו של פסק הלכה רבני אשר תהיה לאדם מאמין מישראל, אין הרבנים הראשיים או מועצת הרבנות הראשית מוסמכים על-פי חוק המדינה לקבוע עובדות לצורך ביצועו של חוק, ונושא תפקיד על-פי חוק, שעל קיומו הוא מופקד, אינו כפוף במלאו את תפקידו לפסיקתם ההלכתית של הרבנים.
- אדם הנקלע על לא עוול בכפו אל תוך מצב של צורך לעמוד על נפשו או למנוע נזק חמור מעצמו או מאלה שלשלומם הוא אחראי, מותר לו לנקוט אמצעים ראויים לשם הדיפת סכנה כזאת, גם בדרך עשיית מעשים שבדרך כלל אסורים באיסורי החוק הפלילי.
- משטר חופשי ודמוקרטי זכאי לשמור על טהרת הדיון המשפטי, שאם לא יעשה כן - יהיו חופש והפקרות שמות נרדפים.
|
|
- אין צורך לומר שהנפש היפה סולדת מכל אלה [הסדרי טיעון], ובשיטה אידיאלית של עשיית צדק אין מקום לפשרות. אלא שמשמצאה התביעה שיש בידה ראיות מספיקות להעמדת אדם לדין, חייב הדין להתברר עד תומו... עסקה הנעשית עם עבריין בחדרי-חדרים והמסתיימת בהטלת עונש קל יותר ממה שהיה ראוי להטיל עליו, יש בה טעם לפגם, והיא עלולה לעורר בציבור רושם של איפה ואיפה בעשיית דין בפושעים, ושל משיכת חוטים מאחורי הקלעים על-ידי בעלי השפעה.
- ההוראה בדבר חופש המצפון כפופה לתנאי של שמירת הסדר הציבורי, הדורשת שכל אזרח יקבל על עצמו את מרות בתי המשפט אשר נכונו על-פי חוק.
- זכותה האלמנטרית של כל מדינה היא לשמור על חירותה ועל עצם קיומה בפני אויבים מחוץ ובפני הנוהים אחריהם מבית... אין לדרוש משום ממשל שבשם השמירה על חירות ההתאגדות הוא יתן את הגושפנקא שלו להקמת גיס חמישי בתוך גבולות מדינתו.
- הפסקת התחבורה לפי רצון החלק החרדי של הציבור פוגעת גם בחופש התנועה של מי שמעוניין להתנועע ברכבו כרצונו גם בימי שבת ומועדי ישראל.
|
|
- העצה היעוצה לעיתונים היא להינזר מן הרדיפה אחרי סנסציות שבפרסומים מוקדמים על הליכים משפטיים העומדים להתנהל בעתיד, ולהסתפק במסירת דין וחשבון מדויק ו"יבש"... בכך תישמר העיתונות מכשלונות בשטח זה, וגם תעשה צעד חשוב להעלאת רמתה המקצועית ולטיהור האווירה, הנעכרת על-ידי ריבוי פרסומים, שיש בהם כדי לפגוע בכבודו של אדם.
- נטייתו הראשונית של בית המשפט חייבת איפוא להיות לצד קיום החוק ולא לפסילתו, גם אשר טוענים נגדו שהוא נוגד הוראת חוק "משורינת".
- רק טובי הצעירים מעמיקים חשוב עד כדי תפיסת השירות הצבאי לא רק כחובה קשה, אלא גם כזכות יקרה של צעיר יהודי במדינתו. על האחרים אין ברירה אלא להטיל את השירות בכפיית החוק.
- עיקרון היסוד של שוויון הכל בפני החוק... יכול להתקיים גם בפני עצמו... רעיון זה, שאינו כתוב על ספר, הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו... מן הדין הוא שבמקרי גבול... כאשר הוראה של החוק החרות ניתנת לשני פירושים, נעדיף אותו פירוש המקיים את שוויון הכל בפני החוק ואינו שם אותו לאל.
|
|
לא לנשל בני עמים אחרים מזכויותיהם
|
|
- היה זה קולה האותנטי של הציונות העומדת על זכות השיבה של עם ישראל אל ארצו שהוכר גם על-ידי העמים... אך מעולם לא ביקשה לנשל את תושבי הארץ, בני עמים אחרים, מזכויותיהם האזרחיות.
- כל מו"מ עם אחד המציעים אחרי פתיחת ההצעות עלול להפר אותו שוויון גמור - שוויון של תנאי התחרות בין המציעים ושוויון ביחסו של מוציא המכרז אל המציעים, שהוא נשמת אפו של המכרז.
- בענייני מלחמה ושלום, הבלתי-צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל.
- דרכי החקירה המשטרתית הנהוגות במשטר פלוני הן בבואה די נאמנה של טיב המשטר כולו.
- בית משפט זה לא על האולימפוס, אלא בקרב עמו הוא יושב.
- אין אנו חיים בתור הזהב, ועשיית הדין הלכה למעשה יכולה רק לחתור לקראת צדק מוחלט בלי להשיגו בשלמותו.
- חובת הסובלנות ההדדית בין אזרחים חופשיים בעלי אמונות שונות... בלעדיה לא תיתכן שום חברה דמוקרטית מגוונת כשלנו.
- בעיני בית המשפט האינטרסים הכרוכים בכדורגל - לפחות כל עוד הוא מאורגן רשמית על בסיס חובבני - הם משחק הוגן לשחקנים ושעשוע לצופים, ותו לא.
- אין לשים אות קין של רוצח על מצחו של אדם, אלא אם הוכח כלפיו... הרצון להרוג.
- לא אוכל שלא להעיר על האריכות היתרה של הדיונים בתביעה זו... באחריות העיקרית לכך נושאים בעלי הדין... אינני יודע אם היה כאן עינוי דין כלפי בעלי הדין, כי כפי הנראה הפיקו אלה סיפוק משונה גם מהזדמנות זו להציק זה לזה, אך בלי ספק היה זה עינוי הדיין שבחלקו נפל בירור המשפט הזה.
|
|
| תאריך:
|
01/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
01/05/2011
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קורןנאוה טבריה
|
2/05/11 06:48
|
|
בגיל 85, יוצא פרופ' יהודה באואר למלחמה פוליטית. הוא צירף את שמו לרשימת החותמים על "הכרזת העצמאות מהכיבוש" שקראה להקים בצד ישראל מדינה פלשתינית, ואף הגדילה לעשות כשטענה ש"בפלשתין עוצבה דמותו הרוחנית של העם הפלשתיני". בביתו רחב-המידות בירושלים, בנפתולי פסגת-זאב, תוקף באואר את ראש הממשלה נתניהו ("שקרן כמו פינוקיו"), סבור ששינוי בישראל יתחולל רק כתוצאה מלחץ חיצוני, מגנה בחריפות את הציונות הדתית ("הם כמו האיסלאם הרדיקלי") וחושב שכלוחם פלמ"ח לשעבר, הוא לא פחות פטריוט מאלה שסבורים כי ההכרזה שעליה חתם היא בגידה.
|
|
|
|
|
מוזיאון ישראל היווה בגלל הטיפוס אליו על ההר, למבצע לא קל לבעלי בעיות ברכים ואחרות. החידוש שלו, שהסתיים לפני יותר מחצי שנה, הדהים גם אותי. הכניסה אליו היא בחלקו התחתון של ההר שמול הכנסת. משם – מוביל אותך מעבר מקורה המזכיר את המעברים בשדה התעופה קנדי בניו-יורק. לאורך המעבר – תלויים כמה פסיפסי ענק שנמצאו בארמונות הרומאיים בבית שאן. מהם למדו הילדים על אודיסיאוס ומלחמת טרויה. גם פסלו של רודן עורר את סקרנותם.
|
|
|
|
|
אני בעצם דור שני ל"כותבים" בקיבוץ. אבי המנוח, אליהו (יוסלביץ') פורת, היה מתרגם ועורך. הוא החל את כתיבתו הפורייה בעיתונות תנועת "השומר הצעיר" עוד בפולין. שמעתי לא פעם מפיו, שעלייתו ארצה נתאחרה בשנתיים שלימות, כיוון שההנהגה הראשית של התנועה בפולין, דרשה ממנו להישאר בוורשה ולערוך את העיתון. ואכן מצאתי בעיתונות התנועה משנות השלושים מאמרים פרי עטו, שהיו חתומים: א. י. - לאמור אליהו יוסלביץ'...
|
|
|
|
|
משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה וארגון "אדם טבע ודין", מתנגדים לפתיחת מכרה הפוספטים ב"שדה בריר" הסמוך לערד. לנוכח שתיקת החברה להגנת הטבע, גוברת התמיהה כלפי "דו"ח האיומים על השטחים הפתוחים" שהחברה פרסמה בראשית השנה. הוזכרו באיומים יישובים חדשים המתוכננים באזור ערד, ככסיף, ומתחמי תיירות בערד (הגבעות המזרחיות), שחשובים ככל שיהיו - מתגמדים מול המכרה והשלכותיו על העיר והסביבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
