|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חיילי הצבא הבריטי בברגן-בלזן 20.04.1945 [צילום: פלאש 90]
|
|
|
היומן הקטן של רפאל אוֹלֶבסְקִי / בֶּרגֶן-בֶּלזֶן 1947-1945
|
|
ניצול השואה רפאל אולבסקי, שעבר דרך אושוויץ וברגן-בלזן, הפך לאחת הדמויות הבולטות בקרב הניצולים ששיקמו את חייהם במחנה העקורים ● ב-49' עלה לארץ והפך ליו"ר המיתולוגי של ארגון שארית הפליטה ברגן-בלזן בישראל ● בעזבונו נמצא פנקס קטן המתעד בקצרה אך בצורה מדויקת להפליא חוויות ומאורעות מחיי הניצולים במחנה ההשמדה
|
|
רפאל אוֹלֶבסְקִי היה בן למשפחת רבנים מחסידי גור מעיירה קטנטנה בפולין, אשר בגיל 23 גויס לצבא הפולני, ליחידת עילית של חיל הפרשים. הוא נלחם בפלישה הגרמנית ב-1939, נפצע, נפל בשבי, ונמלט בו-בלילה תוך סיכון נפשו. יחד עם גברים נוספים מעיירתו הוא נשלח למחנות עבודת כפייה, ובהם אושוויץ, וצעד במצעד המוות עד שהגיע למחנה המוות הידוע לשימצה בֶּרגֶן-בֶּלזֶן. שם שוחרר בידי הצבא הבריטי ב-15 באפריל 1945. הוא הפך לאחת הדמויות הבולטות בקרב הניצולים ששיקמו את חייהם במחנה העקורים בֶּרגֶן-בֶּלזֶן, הגדול ביותר בגרמניה. היה חבר בכיר בוועד היהודי המרכזי שהופקד על ענף התיעוד, ההיסטוריה והחינוך. יזם וערך בעזרת חברים נאמנים את כתב-העת היהודי הראשון בגרמניה שלאחר השואה. אירגן את היהודים בעיר צֶלֶה בגרמניה להתנגדות פעילה לתוכנית ההשבה לפולין, ובהיותו ציוני נלהב, תמך בפעילות בלתי ליגאלית למען עלייה לארץ ישראל, כולל תמיכה פעילה במעפילי "אקסודוס". אוֹלֶבסְקִי נישא בבֶּרגֶן-בֶּלזֶן לניצולת אושוויץ – רחלה זֶלמַנוֹבִיץ' – אשר ניצלה בשל נגינתה במנדולינה בתזמורת הנשים הידועה של אושוויץ-בירקנאו. בבלזן נולדה בתם יוֹכִי. המשפחה עלתה לישראל ב-1949, וכאן היה רפאל אוֹלֶבסְקִי ליו"ר המיתולוגי של ארגון שארית הפליטה בֶּרגֶן-בֶּלזֶן בישראל – אחד הארגונים הגדולים ובעלי ההשפעה בישראל באותן שנים. בעזבונו של רפאל אוֹלֶבסְקִי ז"ל נמצא פנקס קטן ובו 41 עמודים ובהם רשימות בכתב ידו וביידיש. הפנקס מתעד בקצרה אך בצורה מדויקת להפליא חוויות ומאורעות מחיי הניצולים בבֶּרגֶן-בֶּלזֶן. בהיותו בעל חוש מובהק להיסטוריה, תיעד רפאל אוֹלֶבסְקִי בנאמנות אחדים מהאירועים והתמורות במחנה העקורים ובאזור הבריטי שמסביבו. בעמוד המוצג כאן תיעד רפאל אוֹלֶבסְקִי בקצרה וביידיש את הימים הראשונים שלאחר השחרור: - "ב-15 באפריל 1945 שוחררנו בבֶּרגֶן-בֶּלזֶן בידי הצבא הבריטי.
הרב מאיר לוי, רב צבאי בריטי, העביר לנו לראשונה את בשורתה של יהדות העולם.
ב-25 באפריל
[10 ימים בלבד לאחר השחרור!] אירגנו את החיים היהודיים החדשים. האסירים היהודיים קיבלו 3 בלוקים [צריפים] ובכל בלוק התארגן ועד יהודי. [להלן הוא מונה את שמות הנציגים] התארגן וועד כללי של שלושת הבלוקים בראשות ד"ר ניימן מהולנד, אשר [איכזב] שלא נקט בצעדים כלשהם." תוך זמן קצר הוחלף ראש הוועד המרכזי. שיקום החיים היהודיים בבֶּרגֶן-בֶּלזֶן היה כה אינטנסיבי, עד שמחקר שפורסם בידי פרופ' חגית לבסקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מגלה כי במחנה העקורים בֶּרגֶן-בֶּלזֶן הוקם במשך חמש השנים שלאחר השחרור דגם מושלם של מיני-רפובליקה אוטונומית יהודית, וזאת בטרם הקמת מדינת ישראל! |
|
קצת רקע על בֶּרגֶן-בֶּלזֶן
|
|
|
ב-15 באפריל 1945, לפני 66 שנה, שוחרר מחנה המוות בֶּרגֶן-בֶּלזֶן בידי הצבא הבריטי
|
| ▪ ▪ ▪ |
ב-15 באפריל 1945 שוחרר מחנה המוות בֶּרגֶן-בֶּלזֶן בגרמניה. עבור עשרות אלפי צללי האדם, המעונים, המותשים והמורעבים, התחיל היום הזה כעוד יום סתמי ורגיל, יום של עינוי גופני ונפשי, ללא מזון ומים. מאות אנשים נפחו נשמתם סביב, ואיש לא טרח לפנות את גוויותיהם. רק בשעה שלוש אחר-הצהריים נשמע רעש לא-מוכר מכיוון השער, וטנק בריטי מלווה בג'יפ פרץ את השער. כך החל שחרור המחנה שהפך סמל לגיהינום אנושי על אדמת גרמניה. בֶּרגֶן-בֶּלזֶן (Bergen Belsen) נמצא בגרמניה, במדינת נִידֶרזַאקסֶן, מדרום-מערב לעיירה בֶּרגֶן, ליד העיר צֶלֶה. המחנה הוקם ב-1940 כמחנה שבויים. כ-20,000 חיילים-שבויים של ברית המועצות עונו ונהרגו במחנה לאחר 1941. בשנת 1942 בֶּרגֶן-בֶּלזֶן הפך למחנה ריכוז וחילופי אוכלוסיה. ה"אֶס-אֶס" תפס את הפיקוד עליו באפריל 1943. במחנה לא היו תאי גזים, כיוון שמעשי הרצח ההמוני התבצעו במחנות במזרח; עם זאת, אלפי יהודים, הומוסקסואלים וצוענים עונו או הורעבו למוות. תנאי הצפיפות ששררו במחנה בשנת 1945, המחלות ותת-התזונה, גרמו למקרי מוות רבים, והמתים נקברו בקברי אחים המוניים. לכן הפך בֶּרגֶן-בֶּלזֶן לשם נרדף לגיהינום עלי אדמות. מחנה המוות בֶּרגֶן-בֶּלזֶן שוחרר בידי הצבא הבריטי ב-15 באפריל 1945, לאחר שאלפי אסירים הגיעו אליו בצעדות מוות. כשהבריטים שיחררו את המחנה, הם גילו אלפי גופות שלא נקברו. אלפים מתו גם לאחר השחרור, ובגלל התפשטות מחלת הטיפוס והכינים, המחנה הועלה באש, נהרס ופונה. כ-50,000 איש מתו בבֶּרגֶן-בֶּלזֶן, ביניהם היו אנה פרנק ואחותה מארגוט, שמתו שם במרס 1945. הבריטים העבירו את הניצולים לבסיס צבאי גרמני סמוך, ושם הוקם הוועד היהודי המרכזי של האזור הבריטי בגרמניה. שיקום החיים היהודיים במחנה העקורים – שהיה הגדול בגרמניה - היה אינטנסיבי באופן מדהים. מחקר של פרופ' חגית לבסקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מגלה כי בחמש השנים שלאחר השחרור הוקמה למעשה במחנה העקורים בֶּרגֶן-בֶּלזֶן מיני-רפובליקה אוטונומית יהודית, וזאת בטרם הקמת מדינת ישראל. משוחררי בֶּרגֶן-בֶּלזֶן, שרובם עלו לישראל ויתרם התפזרו בעולם, שמרו במשך שנים על המסגרת החברתית, וציינו מדי שנה את "יום הולדתם" השני, הוא יום השחרור. אלפי ניצולי בֶּרגֶן-בֶּלזֶן היוו במשך שנים רבות קבוצה חברתית רבת-השפעה בישראל ובעולם. ארגון שארית הפליטה בֶּרגֶן-בֶּלזֶן בישראל מְחַדֵש בשנים האחרונות את פניו. בהנהלתו חברות כיום שלוש נשים, שהיו מהילדות הראשונות שנולדו במחנה העקורים לאחר השחרור. בארגון חברים כיום מאות ניצולים ובני הדור השני והשלישי. בשנה שעברה הצטרף אליו בן דור שני נכבד – הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ, שאימו השתחררה בבֶּרגֶן-בֶּלזֶן. מלכה וייס-גנץ ז"ל, שנפטרה לפני כשנתיים, הייתה רק בת 17 ביום השחרור באפריל 1945. באוגוסט 2010 ביקר בני גנץ – אז עדיין סגן-הרמטכ"ל, בבֶּרגֶן-בֶּלזֶן. גנץ הגיע עם בנו נדב, שעמד אז לפני גיוסו לצה"ל.
|
|
| תאריך:
|
02/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
03/05/2011
|
|
אריה אולבסקי
|
|
היומן הקטן של רפאל אוֹלֶבסְקִי / בֶּרגֶן-בֶּלזֶן 1947-1945
|
|
ביום 13 בדצמבר 1961, זעק שופט בית המשפט המחוזי בירושלים משה לנדוי זעקתה של אומה שלמה: "הוא אשם"; "אייכמן אשם". אתמול, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה הפיח כבוד השופט לנדוי את נשמתו. יהא זכרו ברוך.
|
|
|
|
|
כדי להגיע לתובנה שהחמאס הוא ארגון טרור אין צורך לעסוק בשקדנות אין-קץ באיסוף מודיעין כמוס. מי שאין לו קושי בהבנת הנקרא - בניגוד לקומץ ישראלים הזויי שלום -עולמים בין בנימין נתניהו לאיגוד הכוחות המאוחד אבו-מאזן/איסמאיל הנייה - אינו צריך להתאמץ במיוחד כדי להבין מה מהותו של ארגון טרור זה. די לו אם יקרא את אמנת החמאס, מסמך היסוד של התנועה המוסלמית הרדיקלית, שגובשה על-ידי מייסדיה, בעיקר אחמד יאסין, וראתה אור עולם ב-18 באוגוסט 1988.
|
|
|
|
|
אני אימא לשלושה ילדים, ולמרות שבניתי לעצמי קריירה מעולם לא ויתרתי על האימהות, והילדים שלי יודעים שהם תמיד בעדיפות עליונה. כמובן שתמיד יהיו פשרות, אבל אם נערכים מראש אז בהחלט אפשר ליהנות מכל העולמות.
|
|
|
|
|
אלפים רבים של ישראלים החיים ביהודה ושומרון הפכו לעבריינים בעל כורחם. ממשלת ישראל ניהלה ביו"ש במשך שנים מדיניות של לא לבלוע ולא להקיא. היא סיפחה בפועל את חבלי הארץ ההיסטורית, בנתה יישובים וסללה כבישים, אך לא עיגנה את הפעילות שלה בתשתית משפטית יציבה. המהפכה החוקתית והמשפטיזציה חשפו את הערווה ועתירות ארגוני השמאל הקיצוני לבג"ץ גילו שהמלך ערום. דוח טליה ששון ההרסני היה תוצאה כמעט מתבקשת של אוזלת ידן של ממשלות ישראל, שמעולם לא הסדירו את מעמדה של המדינה בלב הארץ. את פירות הבאושים כולנו אוכלים בפינויים אכזריים חוזרים ונשנים של יישובים לא מוכרים ביו"ש, ובאירועי "תג מחיר" שבעקבותיהם.
|
|
|
|
|
פרשנים, מומחים ומזרחנים נוקטים בימים אלה זהירות רבה מלעסוק בעתידנות במזרח התיכון ונמנעים מהסתכנות בניחושים ובנבואות. זאת, נוכח ההפתעה והתדהמה מגלי ההתקוממות הפוקדים את מדינות ערב. המצב מזכיר לנו את נפילת מסך הברזל והתמוטטות בריה"מ וגרורותיה לפני קצת יותר משני עשורים. אלפי ספרים שעסקו בעתיד הקומוניזם והערכות מצב על התרחישים במדינות הגוש המזרחי הושלכו לסלי האשפה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם  כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
|
|
עידן יוסף
כלי תקשורת מסוימים נוהגים לנגח את חברי הכנסת של הקואליציה ואת הממשלה, תוך התעלמות מההקשר הרחב והתמקדות באירועים זניחים דיווחים מוטים אלה מתעלמים מעבודתן החשובה של ועדות הכנסת בנו...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
