ממשלת ישראל כמעט שאינה מתעניינת בשכנתנו ממזרח - ירדן. הסיבה לכך היא כי גבולנו הארוך עם ירדן - כ-560 ק"מ - שמור היטב על-ידי כוחות הביטחון הירדניים, ואין זה סוד שחיילים ירדניים שוכבים במארבים לאורך הגבול כשפניהם מזרחה, כדי למנוע חדירת מחבלים לשטח ישראל. כך, היעדר אירועים שיש בהם לעורר את התעניינות ה
ממשלה או התקשורת, גורר אדישות.
אמנם ממבט ראשון נראים ניסיונותיהן של קבוצות איסלאמיות לעורר מהומות נגד השלטון בירדן כעניינים פנימיים שאינם נוגעים לישראל, אך עלינו להתחשב בחוסר שביעות רצונם של הממסד הירדני בכלל וה
מלך עבדאללה בפרט מעמדותיה של ישראל בשלושה תחומים עיקריים:
- המלך מודאג מן הקיפאון במסלול הפלשתיני. הוא מעוניין בחידוש המשא-ומתן להקמתה של מדינה פלשתינית שתבטיח את המשך קיומה של הממלכה. מהלך זה יבטיח כי תהיינה שתי ישויות נפרדות: פלשתין פה וירדן שם.
- הממסד הירדני מתוסכל ומאוכזב מן הקיפאון בהסכם השלום עם ישראל שנמשך מאז חתימתו בשנת 1994. מלבד שיתוף הפעולה הביטחוני והזרמת 50 מיליון מ"ק מים בשנה מן הכינרת לירדן, הרי שבכל שאר הנושאים יש דריכה במקום. זאת, למרות שבהסכם השלום הוחלט על שיתוף פעולה כלכלי ב-50 תחומים, ביניהם הקמת מפעלים כלכליים משותפים בבקעת הירדן, הקמת שדה תעופה משותף בעקבה, הקמת מרינה משותפת במפרץ אילת, הקמת שוק לסחר חופשי באילת ובעקבה והנחת מסילת ברזל משותפת בערבה וביצוע מפעל תעלת הימים, שאמור להציל את ים המלח מהתייבשות.
אך בשטח - דבר מכל אלה אינו קורה.
- דמו של המלך עולה לראשו כל פעם שמגיעות לאוזניו הצהרות של דוברים מישראל המצביעות על ירדן כמדינה חלופית לפלשתינים. גם מנהיגי הליכוד נטשו תפיסה זו, בעצם הסכמתם למדינה פלשתינית ללא חמאס, שתהיה מדינה שוחרת שלום, מפורזת, מקבלת את סידורי הביטחון של ישראל ומכירה בזכותו של העם היהודי למדינה בישראל.
המלך מסרב להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו. יתר על כן, ביוני אשתקד ירדן אף החזירה את שגרירה מישראל, והיא עדיין לא מינתה שגריר חדש במקומו של אלבחית, המכהן כיום כראש ממשלה. מצב זה מחייב את ממשלת ישראל להעריך מחדש את יחסיה עם ירדן, היות שאין ספק כי שינוי מדיניותה של ישראל כלפי ירדן הוא אינטרס ישראלי מובהק.
על ישראל לחדש את המסלול המדיני עם הפלשתינים - ללא שותפות עם החמאס ובלי הקמתה של ממשלת אחדות עם ארגון טרור הקורא להשמדת ישראל - לקראת הקמתה של מדינה פלשתינית לצד ישראל. צעד זה יבטיח את שלום הממלכה ההאשמית וירחיק את סכנת הפיכתה למולדת חלופית לפלשתינים.
בנוסף, יש להביא להחייאתו של הסכם השלום בין ישראל ובין ירדן ולמימוש הסעיפים בו הדנים בשיתוף פעולה כלכלי ובהקמת מפעלים משותפים. מצבה הכלכלי הקשה של ירדן מחייב שיתוף פעולה כזה. זוהי מדינה ענייה, שחונה, שאוכלוסייתה גדלה בקצב מסחרר. עם היווסדה בשנת 1921, מנתה אוכלוסייתה 400 אלף תושבים, ואילו כיום יש בה 6.2 מיליון תושבים. הממשל האמריקני מגלה עניין במצבה הכלכלי של ירדן, ובמרוצת ארבעת החודשים שחלפו, ביקרו בירדן שלוש משלחות של הקונגרס שנועדו לסייע לירדן לצאת מן המשבר הכלכלי.
טוב יעשה ראש הממשלה אם ייזום פגישה עם מלך ירדן, יטכס עמו עצה ויכניס אותו בסוד פרטי הנאום שהוא מתעתד לשאת בפני שני בתי הקונגרס האמריקני. הדעת נותנת כי המלך יראה בכך מחווה מבורכת, וזאת בשל רגישותה של ירדן לגורל העניין הפלשתיני. צעד כזה עשוי להפיג את המתיחות השוררת בין שני המנהיגים ולהשפיע על החלטת המלך להחזיר את השגריר לישראל.
