מטבע קמיע מכסף טהור: סגולה בדוקה לאלפים. מרן מאור ישראל רבנו
עובדיה יוסף שליט"א יעתיר בתפילה עבור כל התורמים. 927 מספרים על הנס הגדול. כל גדולי ישראל זכו לקבל את הנר הקדוש וסדר התפילות מקבר הרשב"י. 40 יום רצופים בעמוקה ובכל המקומות הקדושים.
כותרותיהם של חמישה עלוני פרסום שחולקו בסוף השבוע האחרון בבתי הכנסת בתל אביב, בעיקר לקראת ל"ג בעומר. אני קורא ותוהה: מתי הפכה היהדות לדת של קמיעות, ניסים ומקומות קדושים? מתי נשכח הצו של "לא תעשו לכם אלילים"?
צדקה תציל ממוות, אמרו חז"ל. על כך כמובן אינני חולק ולו לרגע. לתפילתם של צדיקים יש כוח רב יותר משל אנשים פשוטים. זה ברור והגיוני. יש תיעוד של ניסים המתחוללים כמעט מדי יום. גם זה ידוע לי. אך יש הבדל עצום בין כל אלו, לבין האינסטנט שאוכל כל חלקה טובה ביהדות. יש הבדל עצום בין האמונה וקיום המצוות, לבין התפישה שכל מה שצריך הוא לתרום כמה שקלים - והכל יסתדר.
כבר כתבתי כאן, כי לא לחינם אנו אומרים בתפילות הימים הנוראים "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". המשפט פותח ב-ו' החיבור - כאילו לומר: זהו מעגל שאין לנתק אף חוליה ממנו. במחזורים תמצאו מעל מילים אלו את המילים: קול, צום, ממון. הגימטרייה של כל אחת מהן היא 136 - שוב רמז לכך שכולם שווים.
אבל לא בדור שלנו. התחרות העזה על ליבם ובעיקר על כיסם של התורמים, כמו גם הרצון שהכל יקרה כאן ועכשיו, יצרו את התפישה המעוותת של "תרום וזכה". הכסף יענה את הכל: הרב הצדיק יתפלל, הרב המקובל יברך, הרב הגאון יבטיח. הקמיע יחולל נפלאות, הנס יצמיח ישועות, היין יברא רפואות.
רק רגע, מאיפה לקחתי את המילים הללו? נזכרתי: מתפילת שחרית. אבל שם, משום מה, הדברים הללו נאמרים על הקדוש ברוך הוא, ולא על שום בשר ודם - גדול וצדיק וחשוב וגאון ומקובל ככל שיהיה. וכפי האימרה שמייחסים חסידים - דווקא הם, המאמינים הגדולים במופתים של צדיקים - לאדמו"ר ר' ישראל מרוז'ין, שדרש סכום כסף גדול תמורת ברכתו. האישה הכפרית שבאה אליו, פנתה לבעלה ואמרה: "גם ה' יכול לעזור". אמר ר' ישראל לתלמידיו: "זה מה שרציתי לשמוע".
פולחן קברים, כזה המתחולל במירון, זר ליהדות וגובל בעבודת אלילים. הבטחה לניסים ולמופתים עלולה להתקרב לגזל. הראשון הוא אחת העבירות שעליהן הצטווינו "ייהרג ואל יעבור". השנייה היא עבירה חמורה ביותר, שאפילו יום הכיפורים לא מכפר עליה. וכאשר הדברים נעשים בידי מי שמציגים עצמם כשומרי תורה ומצוות - קיימת גם סכנה של חילול השם, עבירה שרק המיתה מכפרת.
הגיע הזמן להפסיק את הזילות הזאת של היהדות וערכיה, את הפסטיבל הזה של כסף=ישועה, צדקה=נס, תרומה=תפילה. כפי שאמר לי אחד מחשובי הפוסקים בארץ: "מי שמבקש כסף תמורת עזרתו ותפילתו, כנראה איננו צדיק".
זו איננה יהדות; לכל היותר זוהי אבקת יהדות. וכמו רוב המזון שמכינים מאבקה, גם כאן הטעם תפל והערך התזונתי שואף לאפס.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
