למה השלכתני?

כולנו מדברים על העלאת תוחלת החיים בגאווה. כל תרופה חדשה ושיפור רפואי טכנולוגי מתקבלים בתשואות רמות בקרב הציבור שכל-כך גאה בעובדה שהוא מצליח להעלות ולשפר את רמת החיים שלו. כאן מגיעה השאלה, הנשאלת ממקום כואב, למה? למה אנחנו עושים זאת? האם אנו באמת רוצים להעלות את תוחלת החיים? מדוע לנו? למה במבט חטוף ברחוב אנו מבחינים כי יחסנו למבוגרים מאיתנו הולך ומידרדר משנה לשנה? לא רק בתחום הרווחה, אשר לא חסרים בו נתונים קשים מנשוא, אלא במגוון תחומי החיים.

מהו מקומו של הקשיש בחיינו? האם אנו רואים בו חלק יוזם ופועל, היכול לתרום וללמד אותנו רבות מניסיונו העשיר וממרום שנות חייו? או שלהפך, אנו רואים אותו כבר בסוף חייו, בשלבי הדעיכה האיטית. האם אנו רק מבחינים ושמים דגש על מה שהוא כבר לא רואה ולא מבין, לא מעודכן?

נעשה עוול בכל הנוגע ביחס לקשישים. אלו שבזכותם כולנו כאן כיום. אלו שבזכותם ובעזרתם קמו מדינות, חברות, ארגונים, בתי חולים, כבישים, ערים ויישובים. אלו שעבר חיים שלם מאחוריהם. עבר מלא וגדוש בחוויות, בניסיונות, במלחמות, בפרידות ובאהבות. עבר מלא, אישיות מלאה, חיים שלמים, אשר ההיסטוריה שלהם שזורה בהווה שלנו. קשישים אלו, הרוצים להשמיע ולהיות חלק, ואינם זוכים בהערכה, בקרבה ובאהבה לה הם מייחלים.

בעבר, מנהיג השבט היה האדם הזקן ביותר, משום שהכירו בחוכמתו ובניסיונו. החל בשבטים האינדיאנים ועד לסבינו וסבותינו שהיו מתייעצים בהם ומקבלים את ברכתם לפני כל צעד ושעל. לא לשווא מצווה אותנו התורה "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן". עוד מימי קדם הכירו בחשיבות ובערך הזקן והבוגר לחברה.

עליית תוחלת החיים היא זכות. זכות עצומה שאינה מנוצלת כראוי על-ידינו. אם נבצע שינוי דרסטי ביחסנו לקשישים, בכוחנו לקבל ולהנחיל ידע, ערכים ואמונה, בדור החדש ההולך וגדל בארץ. דור הגדל על עידן המחשבים, המיידיות והנגישות האינסופית לכל מידע. נוכל להנחיל לדור דבר אחר, אמיתי וחי אם רק נאפשר זאת. אם רק נחנך ונראה את הקשיש לא כעול, לא כמסכן חלש, אלא כאוצר בלום. ברגע שנשנה את גישתנו למקומם, התרומה והרווח בהם נזכה יהיו גבוהים לאין שיעור. הן הקשישים והן הדור הצעיר יצאו נשכרים.

לנו יש תפקיד לשינוי היחס: ראשית להאמין ולראות את העושר והטוב הטמונים בקשישים ההולכים בקרבנו. זוהי משימה לא פשוטה, בייחוד בדורנו המקדש את הנערות, הצעירות והיופי החיצוני האידיאלי. יש לעלות דרגה מעל כל זה וממקום זה לפעול. ברגע שנפנים זאת בקרבנו, זה יהיה גם המסר שנשדר לילדינו ולסביבה, קרנו של הקשיש תעלה בעינינו, מה שירומם את כל הרגשתו והערכתו העצמית. נחוש שיש כאן מערכת משפחתית עולמית, שכל דור לומד מדורו הקודם ומלמד אותו את מה שהוא יכול. שילוב מנצח, הכי טבעי לעולם, שאם נצליח להביא לקיומו, רק נצא נשכרים. הלוואי שנצליח.