מערכת ביטחון חדשה וצבא אחר - לחיות או לחדול

הרפורמה בצה"ל תחייב חקיקה בכנסת ישראל ותיקון תקנות על-ידי שר הביטחון והשר לביטחון פנים לצורך מימוש חוק יסוד הרפורמה של צה"ל ומערכת הביטחון. התיקון לחוק יסוד הממשלה יחליף סעיף קיים לפיו כפוף צה"ל לממשלה כולה ויקבע כי ראש הממשלה הוא המפקד העליון של צה"ל, והינו בעל הסמכות והאחריות למימוש חוק הרפורמה של צבא ההגנה לישראל ומערכת הביטחון התשע"א –2011.

ראש המטה הכללי בדרגת רב אלוף יהיה כפוף ישירות לראש הממשלה ושר הביטחון ישמש כשר הממונה מטעם ראש הממשלה לניהול משרד הביטחון ויישום מדיניות הממשלה בצבא ההגנה לישראל. ראש המטה הכללי בדרגת רב אלוף ימונה על-ידי ראש הממשלה בהמלצת שר הביטחון ומינויו יאושר בהחלטת ממשלת ישראל.

ראש המטה הכללי הוא המפקד הממונה על שלושה מפקדי זרועות הצבא: מפקד זרוע היבשה, מפקד זרוע האוויר והחלל ומפקד זרוע הים, ראה להלן מערכת ההגנה החיצונית של מדינת ישראל. פיקוד העורף יועבר לאחריות המשרד החדש לביטחון פנים שסמכויותיו יורחבו לטיפול באיומי טרור פנים וחוץ ואליו יועברו יחידות צה"ל העוסקות בלחימה ובהגנת גבולות המדינה מאיומי מטרור (ראה להלן מערכת ההגנה הפנימית של מדינת ישראל).

שר הביטחון והשר לביטחון פנים כשרים הממונים מטעם הממשלה על משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים יפעלו בהתאם להחלטות הממשלה ויתקנו תקנות הנדרשות לביצוע של השינויים המבניים, התקציביים והארגוניים הדרושים לחוק הרפורמה בהתאם ליעדים שנקבעו על-ידי ראש הממשלה והמטה לביטחון לאומי, שר הביטחון, הממונה על מערכת הביטחון החיצונית, השר לביטחון פנים, הממונה על מערכת ההגנה הפנימית ובכללה משטרת ישראל ושאר מערכות ההגנה האזרחיות. ימונה שר לענייני זרוע המודיעין וההערכה הלאומית כמובא להלן בתוכנית הרפורמה.

מערכת הביטחון הכללית תורכב ממערכת ההגנה הלאומית החיצונית באחריות שר הביטחון, וממערכת ההגנה הפנימית באחריות השר לביטחון הפנים.

מערכת ההגנה החיצונית תיערך להגנת גבולותיה של מדינת ישראל בחזיתות צפון מרכז ודרום ובחזיתות הימיות ממערב מדרום וממזרח. זרוע האוויר והחלל תהיה אחראית להגנת שמי המדינה ותשמש כזרוע אסטרטגית נגד איומים קונבנציונאליים ואחרים נגד המדינה מחוץ לגבולות המדינה. זרוע הים תהיה אחראית להגנת חופי המדינה ונתיבי השייט המובילים אליה, ותשמש כזרוע אסטרטגית של מדינת ישראל בכל המרחב הגיאוגרפי ממנו מופנים איומים כלפי מדינת ישראל.

מערכת ההגנה הפנימית תכלול שתי מפקדות עיקריות:

- מפקדת הזרוע הלאומית ללחימה בטרור: זרוע זו תקלוט לשורותיה את יחידות משמר הגבול ויחידות צה"ליות ייעודיות שהתמחו בלחימה בטרור (כגון דובדבן, חטיבת כפיר, ימ"מ, גדוד שמשון וכו').

זרוע זו תגן על העורף והגבולות מפני איומי טרור פנימיים וחיצוניים, והיא תורכב מכוחות ייעודיים שיתמחו בלחימה בטרור בגבולות המדינה ובתוכה.

זרוע זו תפעל בתיאום מלא עם כוחות מערכת ההגנה הלאומית החיצונית בכל שטחי הפריסה שלה, תסייע לה ותסתייע על ידה במשימות הביטחון השוטף, מבצעים ומלחמה.

- מערכת ההגנה הפנימית תכלול בגרעין המרכזי שלה את המשטרה הכחולה כזרוע שמשימתה העיקרית תהיה לחימה בפשע המאורגן, בתאונות הדרכים ובמתן הגנה על אזרחי המדינה מפני אלימות, פשיעה כלכלית והשתלטות לא חוקית על אדמות הלאום.

- זרועות המודיעין וההערכה הקיימים, כולל המטה לביטחון לאומי, יאוחדו לזרוע הביטחון והמודיעין הלאומית של מדינת ישראל. הממונה על הזרוע הזו הוא ראש הממשלה באמצעות השר המתאם לענייני מודיעין במשרד ראש הממשלה.

זרוע המודיעין וההערכה תכלול את הארגונים הבאים: אמ"ן מחקר ואמ"ן איסוף¹, המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, שרות הביטחון הכללי, אגף המודיעין של מערכת ההגנה הפנימית (כולל המשטרה הכחולה וזרוע הלחימה בטרור) ויחידת ההערכה של משרד החוץ.

יחידות הזרוע יפעלו בשיתוף פעולה מלא עם המטה לביטחון לאומי (מל"ל) והשר הממונה על זרועות הביטחון יתאם עם כלל יחידות הזרוע הכנה של הערכת המודיעין הלאומית, ואת הניהול האינטגרטיבי השוטף של ציון הידיעות החיוניות בכל זרועות ההגנה החיצונית והפנימית.

המטה לביטחון לאומי כמפורט בחוק המל"ל, התשס"ח 2008, יפרט בהערכה הלאומית את ההיבטים השונים של כוח העמידה הלאומי של מדינת ישראל בהשוואה לכוח המחץ הצבאי שלה, בהיבטי החוסן החברתי, האמון במערכת המשפט והחוק, הכלכלה, החינוך, הביטחון האישי, וזכויות הפרט בראייה הכוללת של הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מערכת הביטחון הלאומית של מדינת ישראל תוגש לממשלה על-ידי השר הממונה על זרועות הביטחון והמודיעין הלאומי של מדינת ישראל.

סמכויות אגף המודיעין של צה"ל יועברו בהתאמה לאחריות להק המודיעין בחיל האוויר, מספן המודיעין בחיל הים ואגף המודיעין בזרוע היבשה. הפצת מידע מודיעיני לגופים אלה תיעשה באמצעות זרוע המודיעין והערכה הלאומית, וכן מהמקורות הנוספים העומדים לרשות זרועות אלה: כולל מאמצעים טכנולוגיים שונים, ומיחידות איסוף ייעודיות נוספות העומדות לרשותן ביבשה באוויר בים ובכל מידע המגיע ממקורות איסוף קיברנטיים באינטרנט, קומינט, אלינט, מדיה משודרת, ומודיעין אנושי.

המידע המודיעיני בכל רמותיו ובכל זרועות הצבא, ובינן לבין זרוע המודיעין וההערכה הלאומית ינוהל, יישמר ויופץ על-פי עקרונות של שיתוף סריגי רשת מידע כוללת ואינטגרטיבית, שתנוהל כנדרש על-פי כללים של הפצת ציון ידיעות חיוניות לתפוצה המסווגת של הגורמים הפיקודיים וקברניטי המדינה.

ראש הממשלה הוא המפקד העליון של צבא ההגנה לישראל. שר הביטחון, הממונה של מערכת הביטחון החיצונית, אחראי לתיאום בקרה וניהול של החלטות הממשלה ויישומן באמצעות משרד הביטחון בתחומי ההגנה החיצונית. השר לביטחון פנים, הממונה על מערכת הביטחון הפנימית, אחראי לתיאום בקרה וניהול של החלטות הממשלה ויישומן באמצעות המשרד לביטחון פנים.

תחומי ניהול התקציב, הלוגיסטיקה, הרכש, הייצור והצטיידות, מדיניות כוח האדם הצבאי והאזרחי בכל הקשור לתנאי שירות, ינוהלו בשלב ההקמה הראשוני של המערכת הלאומית, על-פי המלצות של המל"ל ובאישור ראש הממשלה ושר האוצר, על-ידי הגופים הניהולים של משרד הביטחון עבור זרוע הביטחון הפנימית והחיצונית כאחד, משיקולים של יעילות, חסכון וצמצום הליכים ביורוקראטיים. במבנה ארגוני זה ישולבו נציגים של המשרד לביטחון פנים. בתום תקופת הבנייה והפקת הלקחים ממערכות הביטחון הלאומית יש לבחון מחדש מבנה ארגוני זה.

ראש המטה הכללי הוא המפקד של צבא ההגנה לישראל בדרגת רב אלוף. הרפורמה בזרוע היבשה של צה"ל תכלול הגדרה תפקודית, והטלת הסמכות והאחריות של כל תפקידי הזרוע בידי של מי שימונה לשמש כמפקד זרוע היבשה.

מפקד זרוע היבשה יישא באחריות פיקודית מלאה בכל נושאי היישום של האסטרטגיה הצבאית, הדוקטרינות, הטקטיקה, האופרטיבה (תורת המערכה), תורות הלחימה, ההדרכה, ההצטיידות, הלוגיסטיקה וניהול המבצעים והמשימות המלחמתיות בהתאם לפקודות ראש המטה הכללי באמצעות אגפי המטה הכללי (המטה המתאם) לנושאי המבצעים, הטכנולוגיה, הלוגיסטיקה, המודיעין, התכנון האסטרטגי, התקשוב וכוח האדם שנמצאים תחת אחריותו הישירה של המטכ"ל בראיה המערכתית הכוללת.

הפונקציות באגף המבצעים (אמ"ץ) האחראיות כיום באמצעות הפיקודים המרחביים לנושא המבצעים של זרוע היבשה, תועברנה אל מפקדת זרוע היבשה. אמ"ץ יפעל משלב זה כגוף מטה מתאם של המבצעים והאחריות לניהול המבצעים והלחימה תעשה באחריות מפקד זרוע היבשה ומטהו.

המטה המתאם המקצועי של המטכ"ל יבצע רפורמה בגופים הבאים: קציני החיל יוכפפו למפקדת זרוע היבשה כחלק מהגוף האחראי ליישום תורות הלחימה של זרוע היבשה. ביתר הפונקציות של הפרקליטות הצבאית, הרב הצבאי, המשטרה הצבאית, דובר צה"ל ומו"פ לא יחולו שינויים. יש לשקול איחוד של המו"פ עם אגף התכנון (אג"ת) במטה המתאם של המטכ"ל.

המערכת המבצעית הראשית של צה"ל תהיה זהה למערכת הראשית המוסדית, ולאחר הרפורמה והיא תכלול את הגופים הבאים: זרוע היבשה, זרוע האוויר והחלל, זרוע הים. פיקוד העורף יועבר למערכת ההגנה הפנימית. הפיקודים המרחביים: צפון, מרכז, ודרום יבוטלו ואת מקומם יחליפו מפקדות הגייס של זרוע היבשה (ראה להלן).

פיקוד הלוגיסטיקה ופיקוד המודיעין במבנה הקיים של צה"ל יוטמעו בכל אחת משלושת הזרועות המבצעיות של צה"ל כאשר אגף הלוגיסטיקה במטה המתאם יהיה אחראי מקצועית כגוף מטה לתו"ל הדרוש לניהול נושא הלוגיסטיקה ברמת כל הזרועות במערכת הצבאית.

ייעשה סיווג נוסף של דרגות אלוף בהתאם לכישורי המפקד, הכשרתו ניסיונו ומנהיגותו הצבאית המוכחת ברגיעה ובמלחמה:

בראש זרוע היבשה יעמוד אלוף בכיר, שאל דרגותיו יצורפו 3 כוכבים לדרגת הכתף.
דרגות הכתף של מפקדי זרועות האוויר החלל, וזרוע הים תהיינה אף הן בעלות 3 כוכבי כתף.

מינוי ראשון של אלוף מדרגת תת-אלוף יעשה לאחר שמילא תפקידי פיקוד ומטה ברמות של מפקד חטיבה, עוצבה/אוגדה ועבר מסלול הכשרת אקדמי צבאי בצה"ל ו/או בצבא זר.

כוכב אחד: אלוף שמילא במצטבר תפקידי פיקוד כמפקד אוגדה ותפקידי מטה 7 שנים. שני כוכבים: אלוף ברמת כוכב אחד שהתמנה לאחר הכשרה באקדמיה הצבאית של צה"ל או צבא זר, ולאחר ששרת לפחות שנתיים כמפקד גייס, ודרגה זו תחשב כדרגת קבע אם התמיד בתפקידו כמפקד גייס במשך 7 שנים לפחות. שלושה כוכבים: מינוי של מפקד זרוע היבשה יוענק לאלוף ברמת שני כוכבים שהשלים לפחות 7 שנים כמפקד גייס, ועמד בכל ההכשרות הנדרשות באקדמיה הצבאית של צה"ל או צבא זר.

קידום הדרגות בזרועות האוויר והים בתפקידי מטה, מפקדות מקצועיות, גופים מבצעיים (להקים, טייסות, מספנים, שייטות וכוחות מיוחדים) ובסיסים חיליים, יישאר ללא שינוי, ודרגות אלוף יוענקו בהתאם לקריטריונים הנוהגים במערכת הקיימת על בסיס תפקידי רוחב במערכת הצה"לית.

יבוטלו שלושת הפיקודים המרחביים ותפקידיהם בנושא ביטחון הפנים יועברו בתחומי ההגנה מפני טרור הפנימי והחיצוני לזרוע ההגנה הפנימית באחרית השר לביטחון הפנים.

נושא ההגנה של מדינת ישראל מפני איומים חיצוניים היא באחריות צבא ההגנה לישראל באמצעות מפקדת זרוע היבשה, זרוע האוויר והחלל וזרוע הים כזרועות שייעודן העיקרי – הגנה מפני אויבים חיצוניים המסכנים את שלום תושביה וריבונותה של מדינת ישראל.

גייסות היבשה של צה"ל יחליפו את המפקדות המרחביות של צה"ל. הגייסות יהפכו לכוח קבע הפרוס בכל מרחבי מדינת ישראל, הפועל במשימות מוגדרות של בנין הכוח, הכשרות, אימונים, והצטיידות בכל רמות הכוח של הגיס והאוגדה.

הגייס הפרוס מרחבית בגבולות המדינה הנו כוח הערוך מיידית למלחמה באויב חיצוני והוא מסוגל לתת מענה לכל איום העלול להתרחש בתחומי אחריותו, בין אם בתגובה לפעולות איבה מלחמתיות בעצימות מלאה ובין אם בתגובה לפעולות פלישה אזרחיות עוינות למטרות שינויים דמוגרפיים באוכלוסיית מדינת ישראל וכלה בפעילות חבלנית עוינת, והגירה בלתי חוקית. יחידות הגייס יפעלו בתחומים אלה במתואם עם זרוע ההגנה הפנימית שמתמחה בלחימה נגד טרור, והגירה בלתי חוקית על כל סוגיה.

בכל הקשור להיערכות הקרבית הקבועה בחזיתות השונות יחולו בזרועות האוויר והים שינוים המתחייבים מהמבנה החדש של הצבא, ובמיוחד בשילוב של תורת הלחימה היבשתית עם תורות הלחימה של הכוחות האוויריים והימיים בהיבטי שתוף פעולה מוגבר למטרת השגת הכרעה מהירה של האויב בכל הזירות, המאפיינים ומימדי הלחימה.

זרוע היבשה תכלול שלושה גייסות לחימה אינטגרטיביות על בסיס צבא הקבע, הסדיר והמילואים. כוח המילואים יישאר עיקר מניינו ובניינו של הכוח היבשתי העיקרי שהנו יסוד העוצמה וכושר ההכרעה הצבאית של מדינת ישראל.

שלושת גיסות הקבע במסגרת זרוע היבשה של צה"ל אחראיות להגנה הקרקעית של המדינה במיוחד ובמאוחד לכל מרחבי מדינת ישראל ללא הבדל, והגיסות יוכשרו לפעול במלחמה בכל אתר ואתר. מסיבה זו פריסה גיאוגרפית של כוחות הגייס בבסיסי הקבע שלהן בגבולות המדינה בהתאם לסדרי הכוחות של האויב המצויים מולן, איננה ולא תהווה מגבלה ללחימה בשטחים שמעבר לפריסת הקבע, אלא תיבנה להפעלה בו-זמנית ומתואמת של כל הגייסות על פני כל שטחי המדינה ומעבר לה.

מפקד גייס בכפוף למפקד הזרוע בהיררכיה הצבאית, אחראי להגנת מדינת ישראל מפני מתקפה צבאית על גבולותיה של המדינה, והכוחות שלרשותו ייעודם לחימה ורסטילית בכל מתווי הקרב עליהם יחליט המטה הכללי של הצבא.

לפיכך כישוריו של מפקד הגיס בשונה מהמפקד של הפיקוד המרחבי במצב הקיים הוא בניהול, הכנה, אימון, הכשרה וניהול הקרב של מפקדת הגייס, האוגדות, ויתר הכוחות הלוחמים עמו בזרועות האוויר והים, המודיעין, וההגנה הפנימית של מדינת ישראל שתפעל אתו בתיאום מלא. בעת לחימה הכוחות של גיסות ההגנה הפנימית, ישולבו וישתפו פעולה עם הגיסות של זרוע היבשה בשילוב מלא.

למען הסרת ספקות: הגייסות של זרוע היבשה לא יעסקו בביטחון שוטף, הגמ"ר, ניהול רבש"צים, משימות שיטור ופינוי, לא במשימות הגנת העורף, לא בחינוך הנוער, לא בפרויקטים של הצטיידות וייצור ביטחוני, לא במסגרת תגבור ישובים, לא בעיסוקים כגון במשימות ציבוריות ותקשורתיות מעוררות מחלוקת פוליטית ברדיו, בתקשורת הכתובה ובטלוויזיה. צה"ל לאחר הרפורמה בזרוע היבשה ובמבנהו החדש ,בחלוקה בין גופי מטה לגופי זרוע מבצעיים - יעסוק בהתכוננות למלחמה ובהגנה על מדינת ישראל מפני איומי חוץ.

ייעודו של צבא היבשה החדש של צה"ל יהיה היערכות אסטרטגית קבועה בגבולות המדינה על בסיס אוגדה תקנית הכוללת את כל מרכיבי הכוח היבשתי. בניין הכוח ייעשה באופן שזרוע היבשה תהיה בעלת יכולת להתמודד בו-זמנית במלחמה כוללת ולהכריע כל הרכב אפשרי ומאיים של כוחות אויב ו/או פלישה אזרחית המונית של אזרחי אויב או מהגרים, אשר יתייצבו להתקפה מול מדינת ישראל ויסכנו את ריבונותה. הרפורמה תתבסס על 12 אוגדות משוריינות רב תכליתיות שתהיינה בעלות יכולות לחימה ורסטיליות במתווי לחימה שונים ביבשה, באוויר ובים.

סדר הכוחות של המינימאלי הערוך בגבולות המדינה יכלול לא פחות מ-5 אוגדות משוריינות של חיילי קבע, סדיר ומילואים שמשימתן תוגדר ככוח תגובה מיידית להגנת מדינת ישראל, והן תעסוקנה באימונים, הכשרה, ותחזוקה של מערכות מחסני החירום.

ההנחה היא ש- 2 עד 3 אוגדות מילואים יתאמנו בגרף אימונים קבוע, ואלה יהוו כוח כוננות ותגובה מיידית לכל אירועי איבה ומלחמה כוללת. כשירות האוגדות תתבסס על סבב שנתי של 35 ימים בשנה לכל אחת מאוגדות המילואים תוך שנשמר סדר כוחות מינימאלי לתגובה מיידית מוחצת בכל אחת משלושת הגייסות של צה"ל.

יתר 7 האוגדות המשוריינות תפעלנה בהרכב כוחות של סדיר קבע ומילואים בהתאם לפריסה הגיאוגרפית של 3 הגייסות של צה"ל, כאשר במקרי חירום משך הזמן לגיוס, הצטיידות ופריסה בשטחי הכינוס לא יעלה על 24 שעות.

יתרונה של הרפורמה בזרוע היבשה שגיוס המילואים שוב איננו הופך לנקודת תורפה בתורת הביטחון של מדינת ישראל. כוח הקבע בהיקף מלא של 5 אוגדות בשלושת הגייסות במרחב מדינת ישראל, עשוי להבטיח את מדינת ישראל מהתקפת פתע ערבית איסלאמית במיוחד בגזרות הפריסה הבאות:

בחזית הצפון סיכול אפשרות של התקפת פתע מהבקע של לבנון לכיוון אצבע הגליל, ופיתחת מלכיה בגליל העליון במשולב עם התקפה בו-זמנית מכיוון החרמון הסורי ופיתחת קונייטרה בצפון הרמה ובמרכזה, ובפיתחת ראפיד – ותל פארס בדרומה. התקפת מלקחיים זו עלולה להביא לכיבוש אצבע הגליל ואיום על עורפו של צה"ל מכיוון רמת הגולן. לאלה יש להוסיף פלישות אזרחיות למטרות המרדה של ערביי ישראל, חבלה, ריגול והגירה בלתי חוקית.

בחזית המזרח קיימים סיכונים של מאמץ התקפי ערבי ואירני משטח עבר הירדן המזרחי לכיוון השומרון, העמקים והערבה, בין אם בשיתוף כוחות אירניים ירדניים וסוריים, ובין אם מכוחות אחרים במרחב חצי האי סיני.

הסיכונים של מתקפות פתע לאורך הגבול המזרחי הן יצירת טריז מאיים בשומרון על מישור החוף של ישראל, ובדרום ניתוק הנגב או חלקים ממנו לאורך כביש הערבה תוך חבירה בגזרת הגיס הדרומי עם כוחות מצריים שינועו ממערב למזרח, ישתלטו בתחילת המתקפה על מרחבי סיני ויאיימו לחבור עם הכוחות הערביים והאירניים שינועו מירדן מערבה.

צה"ל חייב מיידית לחזור ולעדכן את תפיסת הביטחון של ההגנה המרחבית תוך שילוב של עיקר הישובים הכפריים והעירוניים המצויים בנקודת החצייה המיידית של כוחות אויב אזרחיים, טרוריסטיים וסדירים לתוך מרחב מדינת ישראל. הכוח האזרחי על בסיס זרוע ביטחון הפנים צריך לשמש קו הגנה אסטרטגי וטקטי למקרה של פריצת גבולות המדינה ובעל יכולת להשמיד את הכוח אזרחי והצבאי המאיים.

אף אם בשלב ההקמה הראשוני של זרוע היבשה יכלול סדר הכוחות 60 - 70 אחוזים מהמצבה המלאה של 12 האוגדות הפרוסות, עד לשלב הבנייה המקפת של הסד"כ תשופר לאין ערוך כשירות הציוד והכוחות לעומת המצב הקיים בנסיבות שבהן פרצה מלחמת יום הכיפורים 1973 ומלחמת לבנון השנייה 2006.

כאשר העלה הדר' ולד לראשונה את הרעיון לרפורמה מעמיקה בזרוע היבשה, בדוח שהגיש לרמטכ"ל ב-1983, סברו רבים שמדובר בטירוף מערכות המנוגד בתכלית לרעיון צבא העם המגויס רק בעת חירום, ולא יושב קבע בגבולות המדינה. אלא שתורת הביטחון של 1950 כשמדינת ישראל מנתה כמיליון וחצי תושבים, התבססה על ההנחה שכמות תושבים שכזו איננה יכולה להעמיד סדר כוחות ענק שכזה בגיוס כללי.

אולם מדינת ישראל של 2011 עם למעלה משבעה מיליון ישראלים, רובם ברי גיוס כולל בני מיעוטים הנאמנים למדינה, יכולה גם יכולה להעמיד 120 אלף לוחמים ב-12 אוגדות קבע בחזיתות, והשאלה היחידה היא לא רק שאלה כלכלית, ואירועי יום הנכבה במאי 2011 מעלים לרמת איום ישיר את הסיכונים של מצעד המוני ערבים אל תוך שטחי מדינת ישראל על-מנת להחריבה באמצעות מלחמה אזרחית תקשורתית המשולבת בלחימה צבאית.

פריסת הקבע של 12 האוגדות, (מחציתן מכוח סדיר וקבע ומחציתן מצבא המילואים) במשולב עם הרפורמה בזרוע ההגנה הפנימית וההגנה המרחבית האזרחית, עשויה לספק מענה הולם ומרתיע מפני מאפיינים צפויים של פלישה אזרחית, טרוריסטית וצבאית-סדירה לתוך ישראל, ובמקרה של איום מוחשי - להכריע את הכוחות התוקפים על הגבול ומעבר לו בדוקטרינה ההגנה-התקפה של צה"ל תוך העברת המלחמה אל שטחי האויב.

צה"ל חייב לחזור ולעדכן מיידית את תפיסת הביטחון של ההגנה המרחבית תוך שילוב של עיקר הישובים הכפריים והעירוניים המצויים באזורי הגבול בלחימה נגד כוחות אויב אזרחיים, טרוריסטיים וסדירים שינסו לפרוץ לתוך מדינת ישראל. הכוח האזרחי על בסיס זרוע ביטחון הפנים צריך לשמש קו הגנה אסטרטגי וטקטי שני למקרה של פריצת גבולות המדינה, ובעל יכולת להשמיד את הכוח הערבי הפולש. על ערביי ישראל לדעת שבמקרה חירום שכזה הצטרפות יחידים, קבוצות או ישובים שלמים למעגל המלחמה במדינת ישראל יביא לחורבנם המוחלט והשלם בהתאם לחוקי המלחמה ואמנת ג'נבה בלא היסוס.

הכורח להעמיד סד"כ כזה הוא כורח קיומי למדינת ישראל, ואשר על כן יש לשלם משכורות בהן יהיה כדאי לאזרחים בגילאים 18 עד 45 להתגייס לאוגדות הסער של צה"ל, ולשרת בהן כלוחמים עד גיל הפרישה משרות קרבי הכולל תנאי פרישה הוגנים.

אם עלות של שכר ממוצע במשק היא כ-7000 שקלים לחודש, הרי שאם תוצע משכורת ממוצעת של 10,000 שקלים סביר להניח שהשורות יתמלאו במהרה בדומה לגיוס בארה"ב, והעלות לעם ישראל תסתכם שנתית בכ-7 מיליארד ש"ח (כולל תנאים נלווים ללא תשלום למשרתי המילואים) אם מחצית מתוך 12 האוגדות יהיו בהרכב מלא של קצינים ולוחמים בתנאי קבע, והיתר ככוח מילואים המשרת 35 ימים בשנה. הוצאה זו מתוך תקציב ביטחון שנתי של כ-34 מיליארד שקלים היא בהחלט כדאית במונחים של הביטחון הלאומי והיא תהווה כ-19% מכלל תקציב הביטחון.

מהתוספת הזו לכוח הצבאי של זרוע היבשה יש לקזז כמובן את אותם משרתים אשר יחליטו שאינם מעוניינים להסב מקצוע מנהלתי בקריה או בבסיסים עורפיים, וכן מכורח בל יגונה של התייעלות ארגונית והסרת שומנים עודפים ביחידות מטכ"ליות או מפקדות עורפיות שייסגרו במהלך הרפורמה. ככלל קובע, הרפורמה איננה מחייבת פיטורים שרירותיים של קצינים, נגדים ואזרחים, הואיל והמשימות החדשות מחייבות כוח אדם רב, והסבה של כוח האדם הקיים במערכות הללו חיונית להצלחת הרפורמה.

יעד לאומי נוסף שיושג בהקמת זרוע היבשה הלוחמת הזו, יהיה השיפור במעמדן של שכבות כלכליות חלשות בחברה הישראלית: עולים, תושבי פריפריה ושכונות מצוקה. עצם הגיוס ליחידות העלית החדשות ייצוק גאווה לאומית חדשה, והעלאת קרנן של השכבות הללו בחברה הישראלית השקועה היום בניכור, נהנתנות, ואגואיזם חברתי צר.

הפיכת זרוע היבשה, בדומה לזרועות הים והאוויר, לזרוע המבוססת על כוחות קבע או מחזוריות גיוס מילואים מואץ של סדר כוחות גדול, תהפוך אך זרוע היבשה של צה"ל לכוח מקצועי זמין הערוך ומוכן לכל אפשרות של מתקפת פתע על מדינת ישראל.

צה"ל יאורגן כצבא מקצועי סדיר אשר מרבית קציניו וחייליו ישרתו במסגרת קבע ויראו בשירותם הצבאי מקצוע וקריירה צבאית ארוכת שנים. יונהג שרות חובה סלקטיבי של מתגייסים, גברים ונשים שיצהירו על נכונותם להמשיך את השירות הצבאי בקבע מובהק לאורך שנים. יונהג סולם הטבות לחותמי קבע או לאנשי מילואים שיצטרפו לצבא הקבע.

שירות החובה לבנות יוסדר במסגרת ההצטרפות לצבא הקבע ותבוטל חובת השירות על בנות המובילה במצב הקיים לאבטלה סמויה, בזבוז משאבים ולביורוקרטיה מנופחת בלשכות ובמשרדים. צה"ל האחר יעבור למבנה כלכלי, והעסקת כ"א פקידותי מסייע יעשה בהתאם לשיקולים כלכליים אשר יסייעו בטווח הקצר להפניית כוח אדם עודף למשק האזרחי ולשיפור כלכלת המדינה.

ראש המטה הכללי (הרמטכ"ל) כפוף לראש הממשלה שהוא המפקד העליון של צבא ההגנה לישראל. הרמטכ"ל עומד בראש המטות המשולבים של זרועות היבשה האוויר והים, והוא מפקד ישיר של שלוש זרועות צה"ל: זרוע היבשה, זרוע האוויר והחלל וזרוע הים.

המטה הכללי של צה"ל יעסוק בתיאום ההיבטים האסטרטגים של ביטחון ישראל, בהגדרה ובזיהוי של איומים צבאיים ושל זירות לחימה. מטכ"ל צה"ל יפעל כגוף מטה, וככזה, בעבודת מטה רב זרועית ורב משימתית המועברת לביצוע משולב בזרועות היבשה האוויר והים.

המטכ"ל לא יתפקד ולא יפעל, ברגיעה ובחירום כמפקדה מבצעית, והאחריות לביצוע משימות מלחמתיות ע"פ החלטות הממשלה, תועבר באמצעות ראש המטה הכללי למפקד זרוע היבשה, האוויר והים לפי אופי המשימה המתבקשת. לפיכך ייערך המטכ"ל להעברת כל סמכויות אגף המבצעים במטכ"ל לאחריות זרוע היבשה במקביל לביצוע הרפורמה באגף המודיעין, שיהפוך לזרוע איסוף של המודיעין הקרבי הדרוש לצורך הפעלה אופטימאלית של כוחות היבשה האוויר והים על-פי משימותיהם הקרביות. אמ"ן מחקר ואמ"ן איסוף 8200 יועברו לזרוע הביטחון והמודיעין הלאומית של ישראל.

הרפורמה בדובר צה"ל תכלול הקמת אגף חדש במטכ"ל בראשות אלוף, שייקרא: אגף ההסברה ולוחמת המדיה. אגף ההסברה והמדיה יכלול בהרכבו העיקרי אזרחים עובדי צה"ל או מעה"ב, קצינים שעברו הכשרה מתאימה, מומחים לתקשורת, הסברה, לוחמת תקשורת, לוחמה פסיכולוגית ואלה יתנו מענה יזום ואו תגובתי מיידי או מתוכנן לכל מצבי לוחמת התקשורת שיפעיל האויב בשגרה, חירום ומלחמה בכל ערוצי המדיה העולמית.

יש לבחון אפשרות של הפיכת גלי צה"ל לרשות השידור הצבאית של צה"ל הכוללת מדיה אלקטרונית של טלוויזיה, רדיו, אינטרנט ולוחמת רשתות חברתיות. על הרשות החדשה לחדול משידורים מעוררי מחלוקת פוליטי בתחומי הרדיו האזרחי והאינטרנט, ולהתרכז במדיה הצבאית ובשידורי לוחמת התקשורת ככוח לוחם לכל דבר בצד יתר זרועות הלחימה של הצבא.

סמכויות ראש הזרוע לביטחון הפנימי: בראש הזרוע לביטחון הפנימי יעמוד קצין בדרגת רב-ניצב. ראש הזרוע יפעיל שלושה כוחות משימה עיקריים:

- מפקדת הגיס של הכוחות ללחימה בטרור. כוח זה יורכב מ-2 עד 3 אוגדות² שיוקמו מתמהיל של יחידות משמר הגבול ויחידות צה"ל שיועברו אליו במסגרת הרפורמה.

בראש הגיס יעמוד מפקד בדרגת ניצב בכיר (בעל 2 כוכבים במקביל למפקד גיס בצה"ל). יחידות אלו יעברו שילוב והאחדה בהתאם למשימות הייעודיות של הלחימה נגד הטרור בתוך גבולות ישראל ומחוצה להם. לרשות הגיס יועמדו אמצעים ותקציבים שיאפשרו לחימה, יבשתית, אווירית, ימית, וחשאית המשולבת בתרחישי לחימה מוגדרים. להוציא מקרים חריגים, גייס זה יפעל במסגרת ביטחון פנים בלבד, והפעלתו במקרים של מלחמה כוללת תחת פיקוד זרוע היבשה, תיעשה בהנחיה מיוחדת של ראש הממשלה כמפקד העליון של הצבא.

- המשטרה הכחולה: בראשה יעמוד מפקד בדרגת ניצב בכיר, ומשימותיו הבלעדיות הן לחימה בפשע המאורגן, בתאונות הדרכים ובמתן שרות לאזרח נגד פשיעה אלימה, עבירות רכוש ופשיעה כלכלית לסוגיה.

- גיס העורף: בראש מפקדת גיס העורף יעמוד מפקד בדרגת ניצב בכיר אליו יוכפפו סמכויות מורחבות של פיקוד העורף במצב הקיים ,כולל כל המערך האזרחי הקיים של מל"ח. מערך כוחות ההצלה והציוד הכבד של פיקוד העורף לפינוי הריסות יוכפף לגייס זה של הזרוע לביטחון פנים.

לגיס העורף יוכפפו בחירום הגופים האזרחיים הבאים: רשויות כיבוי האש, שרותי הצלה רפואיים (מד"א) ובתי חולים. בחקיקה ובתקנות יוכפפו הגופים המוניציפאליים של מל"ח ופס"ח לגיס העורף. חקיקת הכנסת תסדיר ריתוק של כל הגורמים החיוניים לעמידת העורף האזרחי במצוקות המלחמה ותמנע הסתלקות של גורמים אלה ממקומות הריתוק שלהם. חקיקה מיוחדת תגדיר ותסדיר סופית את אחזקת המקלטים בכל רחבי מדינת ישראל ותקציב מיוחד יוקצה למטרה זו.

"אם תרצו אין זו אגדה", אמר הרצל בשלהי המאה התשעה עשר, חמישים שנים בטרם הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל. רבים ראו אז בספרו אלטנוילנד אוטופיה שאיננה ניתנת להגשמה. אבל שנים ספורות אחר כך קם העם היהודי והקים מוסדות לאומיים ואף בנה עיר חדשה – תל אביב שמה, בסמוך ליפו, אחת הערים העתיקות בעולם. בספר חזונו תאר הרצל את מבנה הבית, הרחוב והשכונה אותה יקימו היהודים בארצם הנושנה תוך שמירה על עקרונות של איכות חיים וקהילה.

מי שיטייל בשכונת נווה צדק, רחוב הרצל, שדרות רוטשילד, שכונת שבזי ורחוב הראשונים שבסמוך לקולנוע עדן, יוכל לראות את בתיה הנושנים של האוטופיה הזו, שנבנו במדויק לפי חזונו האדריכלי של הרצל. והנה, בתים ישנים ומתפוררים אלה החלו קמים בימים אלה לתחייה, בשיקום הנערך ביוזמת אנשים פרטיים ואף מוסדות וארגונים ציבוריים כעיריית תל אביב.

הבה נשאל עצמנו: האם אנו, אזרחים ולוחמים של מדינת ישראל בכל שנותיה, המשקמים את זיכרון הנוסטלגיה הציונית במיטבה, לא נהיה מסוגלים לשמר את ביתנו אנו, ולהקים מחדש את הצבא שהיה, הווה ועתיד להיות יסוד קיומנו, אתמול היום ומחר?

1. מתכונת ארגונית זו של שתוף גופים צבאיים ואזרחיים מיושמת בסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב NSA.

2. אוגדה של זרוע ההגנה הפנימית תהיה במבנה קרבי שונה מזה של כוח למלחמה סדירה, והוא יתבסס על ניוד כוחות באמצעות מסוקים, כלי שייט קטנים, כלי רכב משוריינים קלים וניידים, נשק מתקדם ללחימה בטרור, ציוד מודיעני לאיתור וגילוי תקשורת שליטה ובקרה ועוד.