פרקליטות המדינה הגישה (יום ג', 21.12.04) לבית המשפט העליון שלוש בקשות להעביר את משפטם של הנאשמים בפרשת רצח השופט עדי אזר ז"ל, מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית המשפט המחוזי בירושלים, למען "הטעם הטוב והקפדה על מראית פני הצדק".
מדובר בכתב האישום שהוגש נגד החשוד בהזמנת הרצח, יצחק זוזיאשווילי; החשוד בביצוע הרצח, רפי נחמני; עד המדינה אבינועם חג'בי, שהודה כי הסיע את נחמני לביתו של השופט אזר; ומשה ארג'ואן, הנאשם כי סייע בהסתרת האקדח ששימש לביצוע הרצח.
כמה מעדי התביעה - שופטים בהווה ובדימוס
הפרקליטות טוענת בבקשה, שהוגשה באמצעות מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד אפרת ברזילי, כי כמה מעדי התביעה במשפט הם עמיתיו של השופט אזר ז"ל לכס השיפוט במחוזי - השופטים שרה ברוש וד"ר עמירם בנימיני, וכן השופט בדימוס דוד בר-אופיר, שפרש אך לאחרונה והשופט בדימוס צבי כהן.
חוק בתי המשפט קובע, כי בקשות להעברת מקום דיון יונחו בפני נשיא בית המשפט העליון (השופט אהרן ברק) או המשנה לנשיא (השופט אליהו מצא). נראה, כי הנשיא ברק עצמו ידון בבקשות.
הפרקליטות מסתמכת בבקשה, בין היתר, על החלטה של הנשיא ברק מחודש מרס השנה, בעניינו של דן שרון, שהועמד לדין בבית משפט השלום בחדרה בגין עבירות של התחזות לעו"ד וזיוף בנסיבות מחמירות. על-פי אחד האישומים, זייף שרון החלטה של השופט יצחק עמית בדבר עיכוב ביצוע גזר הדין במסגרת "ייצוג" לקוח בבית המשפט לתעבורה בעכו.
"זיקה הדוקה לשופט"
שרון ערער על הרשעתו לבית המשפט המחוזי בחיפה, שם מכהן השופט יצחק עמית. הוא ביקש להעביר את הדיון לבית משפט במחוז אחר, משום שלטענתו אם הערעור יתברר בחיפה, יהיה חשש ממשי לפגיעה במראית פני הצדק. המדינה התנגדה לכך וטענה כי השופט עמית לא העיד בתיק ולמעשה לא הייתה לו נגיעה לעניין.
הנשיא ברק קיבל אז את עמדתו של שרון וקבע כי "לעבירות המיוחסות לשרון יש זיקה הדוקה לשופט המכהן בבית המשפט המחוזי בחיפה. על-רקע זה, שמיעת הערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה מצמיחה בעיתיות. הטעם הטוב והקפדה על מראית פני הצדק תומכים בכך שהדיון יתקיים בבית משפט במחוז אחר".
הבחירה בבית המשפט המחוזי בירושלים דווקא מוסברת על-ידי הפרקליטות כ"שיקולי נוחות וקירבה גיאוגרפית".
התכנון המקורי: לחטוף איש חוק כקלף מיקוח
מעדותו של עד המדינה אבינועם חג'בי שנמסרה אמש בבית המשפט המחוזי בתל אביב, התברר כי בהודאה שמסר במשטרה, סיפר שזוזיאשווילי ונחמני שקלו לחטוף בכיר במערכת החוק או הביטחון - שוטר או סוהר - להחזיקו כבן ערובה, ולהשתמש בו כקלף מיקוח בתמורה לשחרורו של אסיר העולם זוזיאשווילי.
חג'בי סיפר לאחר שנחתם עימו הסכם עד המדינה, כי יתר השופטים שהוא ונחמני עקבו אחריהם, ניצלו בעיקר משום שלא היה להם סדר יום קבוע, מה שהיקשה על תכנון המזימה, שכונתה בפיהם "חתונה". לדברי חג'בי, בשלב המעקבים הוא עדיין סבר שהמטרה היא גביית חובות ורק מאוחר יותר חשף בפניו נחמני את התכנון לחטוף קלף מיקוח.
לדבריו, נחמני אמר לו שהתכנון הוא לחטוף, "לפצוע ואחר כך לנהל משא ומתן עם מי שצריך". חג'בי טען, כי באחת הפעמים בהם תכננו לבצע את המזימה, הוא חיבל במתכוון במכוניתו, כדי לטרפד את המזימה ולאפשר לשופט אזר להגיע לביתו.
חג'בי סיפר עוד, כי בערב הרצח, הוריד את רפי נחמני והמתין לו ברכב. לדבריו, נחמני הלך עם התיק השחור והוציא ממנו פיסת בד בצבע תכלת. לאחר כ-20 דקות, התקשר לנחמני וזה אמר לו כי הוא כבר חוזר ו"הכל בסדר". כמה דקות אחר כך, לדבריו, ראה את נחמני מסמן לו לבוא ומורה לו להסיעו לחוף הים. לאחר שחזרו הביתה, טען חג'בי, שמע שנרצח שופט ברמת השרון והבין כי האדם אליו נסעו כל העת הוא שופט, וכי הוא נרצח ולא רק נפצע.
בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' יצחק זוזיאשווילי ואח'
