הפיכה במשבר

החוקה המצרית עדיין אוסרת על תנועות דתיות להתמודד בבחירות. כדי להתגבר על המגבלה הפורמלית הזו, הקימו אנשי תנועת האחים המוסלמים את 'מפלגת החירות והצדק', המנותקת באופן רשמי מתנועת האם. נדמה ששלטון הגנרלים אינו בודק בציציותיהם, ודרכם של האחים סלולה כעת לכיבוש השלטון. הסקרים מנבאים להם כמחצית מהמושבים בפרלמנט.

האחים המוסלמים מספקים תשתית ענפה מאוד של שירותי רווחה ומעורים היטב בכלכלת מצרים. בכירי התנועה מבטיחים פתרונות. אשרף באדר אל-דין, האחראי על המצע הכלכלי של מפלגת החירות והצדק, טען לאחרונה כי המוני המצרים מסתייגים מכלכלה מסורתית המבוססת על ריבית. המסקנה המתבקשת לדעתו היא עידוד ענפי המימון האיסלאמיים, ולכן אחד הצעדים הראשונים שהאחים המוסלמים מתכננים לעשות אחרי שינצחו בבחירות הוא הנפקת 'סוקוק', אגרות החוב האיסלאמיות. עדנאן אחמד יוסף, מנכ"ל הבנק האיסלאמי 'אל בראקה מצרים', מחכה לכך בקוצר רוח. בריאיון לאתר האחים המוסלמים הבטיח אחמד יוסף כי הבנק שלו ישתתף בהנפקת הסוקוק.

הנפקת אגרות החוב האיסלאמיות לא תהיה פשוטה כלל וכלל. בשנה שעברה הכריז ראש הפיקוח הפיננסי במצרים כי כבר במחצית השנייה של 2010 יפורסמו כללים המסדירים את שוק הסוקוק, אך עד הרבעון השני של שנת 2011 הפרסום המובטח טרם יצא לאור. הנפקת אגרות חוב יכולה להתבצע רק על-ידי ממשלות או גופים פיננסיים רבי עוצמה, ובבנקאות האיסלאמית העניין מסובך עוד יותר, כי נדרשת עמידה בכללי השריעה, ההלכה האיסלאמית. המנגנונים של הבנקאות הזאת מסובכים, וברוב המקרים נדרשות השקעות גדולות כדי לממן אותם. נזכיר כי דובאי עמדה על סף חדלות פירעון בשנת 2009 בשל פרויקט כושל שחלקו הגדול היה אמור להיות ממומן מכספי משקיעים בסוקוק מיוחד שהונפק לצורך כך. קרן הנדל"ן הממשלתית “Dubai World” תכננה לבנות מרכז מסחרי ותיירותי מהגדולים בעולם, אך המיזם היומרני נתקל בקשיים כלכליים, והקרן ביקשה מהמשקיעים דחייה בתשלום חובותיה שנאמדו בכ-60 מיליארד דולר.

במצב הכלכלי הנוכחי, השלטון המצרי שמקבץ נדבות בבירות העולם, רחוק מהנפקת סוקוק כמרחק מזרח ממערב. גם התשתית של הבנקאות האיסלאמית הקיימת במדינה חלשה מכדי להרים את הפרויקט. שלושת הבנקים האיסלאמיים הקיימים במדינה, 'אל בראקה מצרים', 'פייסל הבנק האיסלאמי של מצרים' והבנק הלאומי לפיתוח, מהווים כ-4-3 אחוזים בלבד מכלל המערכת הבנקאית. מאידך, ההערכות הן כי לבנקים הללו מעורבות עמוקה בכלכלה השחורה המהווה כ-35% מהתמ"ג.

רבים במצרים תולים את תקוותיהם בהשקעות שיגיעו ממדינות המפרץ העשירות. קשרים היסטוריים חזקים נקשרו בין כלכלת מצרים לבין אחיותיה במפרץ הפרסי. אלפי פועלים מצרים עובדים שם, וגולים מצרים רבים מקרב האחים המוסלמים הגיעו בשנות החמישים לערב הסעודית והיו שותפים לפעילות הפיננסית בבית המלוכה. הבנקים האיסלאמיים במצרים הם למעשה שלוחות של בנקים מהמפרץ. 'אל בראקה' הוא חלק מקבוצה מבחריין הנושאת שם זהה. 'בנק פייסל המצרי' הוא שלוחה של 'בנק פייסל הסעודי'. הנסיך פייסל שהקים את הבנק בשנת 1976 צירף את צמרת האחים המוסלמים למועצת המנהלים. 'הבנק המצרי לפיתוח' שהיה פעם בנק קונבנציונלי, הפך לבנק איסלאמי לאחר שכמחצית ממניותיו נקנו על-ידי 'הבנק האיסלאמי של אבו דאבי'.

אך למרות הגב החזק, שלושת הבנקים האיסלאמיים אינם מראים ביצועים מרשימים. את הרבע הראשון של שנת 2011 סיימו כולם בהפסדים. יחד עם זאת, האנליסטים במפרץ מעריכים שהמימון האיסלאמי במצרים יצמח בשנים הקרובות והיקפו יגדל לכעשרה מיליארד דולר בשנת 2013 לעומת שישה מיליארד בשנת 2007. זליגת לקוחות לבנקאות האיסלאמית כבר החלה. לרבים קוסמת האופציה לקחת הלוואות ללא ריבית, אחרים מביעים באופן הזה את תמיכתם באחים המוסלמים. האזרחים המצרים מביעים התעניינות גם בטקאפול, הביטוח האיסלאמי. סלאח מלאייקה, מנכ"ל "סלאמה הביטוח האיסלאמי-ערבי", סיפר לאחרונה כי הביקוש למוצרי חברתו במצרים עלה פלאים מאז המהפכה. ענפי המימון האיסלאמי זוכים לתמיכה גורפת במערכת הפוליטית של מצרים. לא רק האחים המוסלמים, גם המשטר הצבאי תומך וגם מפלגות השמאל החילוניות. פרשנים מציינים שללא תמיכה בבנקאות האיסלאמית המפלגות עלולות להינזק בקלפי.

הכלכלה המצרית בהחלט זקוקה להצלה. המועצה הצבאית העליונה השולטת במצרים פרסמה לאחרונה סקירה כלכלית שבה נתונים קשים מאוד. שיעור ההשקעות הזרות במצרים ירד לאפס, שיעור האבטלה מתקרב ל-70%, והחוב הציבורי עומד על כ-180 מיליארד דולר. בקהיר, באלכסנדריה ובערים אחרות החלו לאחרונה שיבושים חמורים באספקת הדלק. עשרות מוניות שירות, אמצעי התחבורה הנפוץ במדינה, ממתינות בתורים ארוכים בתחנות הדלק. התורים גולשים לכבישים, משתקים את התנועה ומורידים את נפח ההובלות במשאיות בכ-70%. המחסור בדלק משתק גם את ענפי החקלאות והדיג: היבולים אינם נאספים מכיוון שאי-אפשר להפעיל את המכונות, ספינות הדייגים אינן מפליגות ובשל כך עלו מחירי הדגים בכ-15%.

ובינתיים, החל לפרוח שוק שחור של דלקים, מה שלא מונע קטטות המוניות, הן בתחנות המאושרות והן בנקודות חלוקה מזדמנות.

גם התיירות במצב חמור. שיעור ההכנסות מענף זה ירד ב-80% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. תפוסת בתי המלון במדינה נעה סביב 15% בלבד. בהיעדר תיירים זרים, מצרים מפסידה 40 מיליון דולר מדי יום. המצב החמיר עוד יותר עם תחילת הפרעות בנוצרים הקופטיים בפרוורי קהיר. 15% מההזמנות שכבר בוצעו בוטלו בעקבות האירועים. שיעור האינפלציה במרץ האחרון עמד על כ-9%, עליה של 4.7% בהשוואה לפברואר, וביותר מ-20% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. רק סבסוד מסיבי מצד השלטונות עוצר עלייה לא מבוקרת במחירים של מוצרי היסוד. הסבסוד הזה גורם לעלייה משמעותית בגירעון בתקציב המדינה. מאז הודח מובארק מהשלטון ירדו רזרבות המט"ח של מצרים בכ-20%.

המצב הכלכלי הקשה במצרים לא נעלם מעיני העולם. ערב הסעודית העבירה 4 מיליארד דולר. מצרים גם תחלוק יחד עם תוניסיה סיוע של 6 מיליארד דולר מהבנק העולמי ו-20 מיליארד נוספים ממדינות ה-G8.

הבנקים האיסלאמיים במצרים גאים במעורבות החברתית שלהם. בפרסומי "אל בראקה" אפשר לקרוא על 'קרן הזכאת' שלהם שמימנה בשנת 2010 הקמת שלושה מרכזים רפואיים והושיטה סיוע רפואי חינם לנזקקים. מתברר שלפעמים המעורבות החברתית גולשת גם לתחומים נוספים. השם "אל בראקה" מוכר מאוד למומחי טרור בעולם. קבוצה בנקאית, אחרת לכאורה, בשם "דלאל אל בראקה" מערב הסעודית, כיכבה בדוחות של גופים אמריקניים שחקרו את מקורות המימון של אל-קאעידה. הקבוצה הסעודית סייעה לבן-לאדן להקים את התשתית הפיננסית למימון הטרור בסודן. גורמי מודיעין ברוסיה ובארה"ב הציגו בזמנו מידע המוכיח כי המימון לקבוצות הטרור בצ'צ'ניה ובבוסניה בסוף שנות התשעים הגיע מקרנות הקשורות לבנק הסעודי. בכיר ב"דלאל אל בראקה" בשם עומר אל-באיומי העביר כספים לשניים ממבצעי הפיגועים במגדלי התאומים. הרשויות בארה"ב הגיבו מהר ובחריפות והקפיאו את נכסי הקבוצה. אך הפלא ופלא בשנת 2002 קמה לה קבוצה חדשה בשם "אל-בראקה הקבוצה הבנקאית", והפעם בבחריין. אין כאן הרבה מקריות: הקבוצה החדשה קמה זמן קצר לאחר הקפאת הנכסים של הקבוצה הסעודית הסוררת, בחריין היא שכנתה של סעודיה, אך העובדה המדהימה ביותר היא שהרכב מועצות המנהלים של שתי הקבוצות דומה להפליא.

גם בנק פייסל גילה איכפתיות רבה בענייני האומה. על-פי הדוחות האמריקניים הבנק הזה היה שותף לניהול התשתית הפיננסית של בן-לאדן בסודן. בין היתר, מימן פייסל את הפיגועים של אל-קאעידה בשגרירויות ארה"ב באפריקה. הרשויות האמריקניות גילו שחלק גדול מההוצאות השוטפות של מבצעי הפיגועים במגדלי התאומים מומנו על-ידי הבנק הסעודי.

אגודות צדקה סעודיות הקשורות לאל-קאעידה קיבלו תרומות רבות מ"דלאל אל-בראקה" ומבנק פייסל. אם כן, לשניים מתוך שלושת הבנקים האיסלאמיים במצרים יש היסטוריה לא מחמיאה. הבנק השלישי, 'הבנק הלאומי לפיתוח', יכול בינתיים ליהנות מהספק. אם אלה הם פני העתיד של כלכלת מצרים, יש בהחלט ממה לחשוש.