|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
יוסק'ה גלילי היה כתב מסוג אחר, עם נשמה, שתר אחר ידיעות בכל שעות היממה ● עיתונאי בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו שעבד עד יומו האחרון בגיל 96 ושנפטר לפני שבועיים, אך לא זכה לאזכור כלשהו
|
לפני יומיים שוחחתי עם חבר שלו, קרוב משפחה בקיבוץ שמיר, וכהרגלי שאלתי: "מה שלום יוסק'ה גלילי?". "נפטר לפני כשבועיים", השיב לי.
חיפשתי יד בארכיוני העיתונים לראות האם במקרה דילגתי על הידיעה על פטירתו. התוצאה הייתה מאכזבת מבחינתי - עיתונאי בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו שעבד עד יומו האחרון בגיל 96 לא זכה לאזכור כלשהו. העיתונים בהם עבד הלכו לעולמם כבר לפני שנים. "על המשמר" נסגר כבר לפני עשור ויותר, ואילו סוכנות הידיעות עתי"ם (עיתונות ישראלית מאוגדת) נסגרה, גם היא, לפני שנים. "על המשמר" נעלם יחד עם קריסת העיתונות המפלגתית ודעיכת עוצמתו של הקיבוץ הארצי. עתי"ם פירפרה פרפורי גסיסה מספר שנים, החליפה בעלויות ולא הצליחה להתמודד בעידן האינטרנט. יוסקה שרד את התהפוכות בתקשורת. עבר למגזינים כמו "קו למושב" פרסם ביוגרפיה ועטו היה נטוי כמעט עד יומו האחרון.
הכרתי אותו בתחילת שנות ה-80. יוסק'ה (יוסף) היה כתב "על המשמר" בצפון ואחר-כך כתב לענייני העם היהודי. אני שימשתי כאחראי על לשכת דובר ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בתל אביב. מצאתי ביוסקה כתב מסוג אחר - עיתונאי עם נשמה. איש שמאל עם לב ציוני. חבר קיבוץ הפתוח גם לרעיונות אחרים. "רפורטר" בכל נימי נפשו שחיפש אחר ידיעות בכל שעות היממה.
אלמן וגם אב שכול
כבר אז היה יוסק'ה אלמן, אחרי שאיבד את אשתו שושנה שנרצחה על-ידי מחבלים במכוורת קיבוצם, שמיר. יוסק'ה מעולם לא עשה שימוש בשכול ואף פעם לא נתן לאסון להשפיע על כתיבתו. כאילו לא הספיקה מנת הייסורים שלו, נפל בנו עמיר בלבנון במהלך טיול שערך יוסק'ה בפינלנד. אני זוכר את ההלוויה. את האלפים שהגיעו. את דבריו הקשים של יוסק'ה. את האובדן הנורא שעלה מכל מילה בהספדו. את התחושה שנתן שיכול היה להיות אחרת. יוסק'ה שב מיד לעבודה. שוב בלי מורא, אך גם בלי משוא-פנים. עיתונות צרופה, אובייקטיבית ללא כל הטיה רעיונית. העובדות כפי שהן. ישראל היפה כמות שהיא.
שנים עבדנו ביחד. אני כדובר והוא ככתב. מעולם לא הייתי צריך לתקן ידיעה שלו. אף פעם לא הגיעה תלונה על כתיבתו לשולחן המערכת. תמיד אמת ורק אמת. על-אף אסונותיו היה מצויד ב"משקפיים ורודים". ראה את הטוב והחיובי וידע להבליטם. "יש מספיק כתבים המסקרים את הקלוקל", אמר.
עתה הלך לעולמו בגיל 96. עיתונאי מזן שיש להתגעגע אליו. כתב מסוג שהלוואי שהיו ולו רק בודדים כמותו. ואין. יוסק'ה היה ראוי לכל פרס עיתונאי והלוואי שיהיה מי שירים את הכפפה ויקצה פרס על שמו.
|
| תאריך:
|
20/06/2011
|
|
|
עודכן:
|
20/06/2011
|
|
יורם דורי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מיקי מיהוד
|
20/06/11 16:57
|
|
|
|
2
|
|
יעל מיהוד
|
20/06/11 20:50
|
|
|
|
3
|
|
אמנון1
|
21/06/11 22:36
|
|
בעת סכנה, כך אומרים, החושים מתחדדים, והמראות והקולות נחרטים בדייקנות בזיכרון. אבל מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע, שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Neuroscience, רומז שלפעמים ההיפך הוא נכון: למידה בתנאים שליליים מובילה לתפיסה חדה פחות מהיכולות שלנו במצבים אחרים. הממצאים, המצביעים על נטייה בעלת היגיון שמקורו נטוע בעבר האבולוציוני הרחוק שלנו, עשויים לסייע ולהסביר מדוע מפתחים אנשים מסוימים תסמונת פוסט-טראומטית או הפרעות חרדה אחרות.
|
|
|
|
|
חייבים להכריע את האויב בארצנו. הכרעה הינה מצב בו נשללו מהאויב היכולת ללחום וגם הרצון להמשיך בלחימה. הרצון להילחם נשלל מהאויב עקב חיסול יכולתו היעילה להילחם תוך גביית מחיר כבד ממנו. האויב במלחמה זו הוא הרשות הפלשתינית-חמאסית על כלל הארגונים ומנגנוני הביטחון שבה.
|
|
|
|
|
הסופר החשוב אתגר קרת הצליח לכבוש את הכותרות הראשיות כאשר חילץ מפי ראש הממשלה אמת פנימית מוכמנת: "זה סכסוך בלתי פתיר כי הוא לא על שטח, זה לא שאתה יכול לוותר על קילומטר יותר ולפתור אותו. השורש של הסכסוך נמצא בכלל במקום אחֵר - עד שאבו מאזן לא יכיר בישראל כמדינה יהודית, לא תהיה שום דרך להגיע להסכם". התקשורת הישראלית יצאה מגדרה והסופר, שלא ידע בכלל שהוא בעצם עיתונאי מבריק, הוזמן לפרט את התובנה המעניינת הזאת גם ברדיו וגם בטלוויזיה. עכשיו הכל יודעים: ראש הממשלה הודה בפה מלא שמדינת-ישראל "תקועה" עם מציאות שאין לה פתרון ואין בפני ישראל שום דרך לפרוץ את הסירוב הערבי. מי גילה לנו? אתגר קרת. גאון 'הארץ'.
|
|
|
|
|
כדי לחסוך לכמה ממבקשי נפשי כמה פעימות מקלדת, אקדים ואומר: אני לא חבר בלשכת עורכי-הדין. יחד עם זאת, אני חותם כעורך-דין, ומי שרוצה להתווכח על כך - שיפרסם מאמר נפרד משלו, ואני אטקבק לו, בנפש חפצה. במקום הזה הוא יכול רק לרקוד טנגו עם עצמו.
|
|
|
|
|
קורח נמצא בכל מקום, בכל חֶברה, בכל עַם. פרשת השבוע היא פרשת "קורח", ומי שעקב השבוע אחר הדיונים בכנסת והמלחמה הפנימית בתוכנו (קשה לומר זאת, אך הניסוחים היו ניסוחים של מלחמה), חש שקורח הותיר בתוכנו צאצאים המאיימים על שלמותנו ועל השלום הפנימי בתוכנו בכל דור.
|
|
|
|
|
