ביום שישי (ה-15.7) משפחתי על זקניה וטפיה נעלה לירושלים. נעלה לקריאת תנועת "סולידריות" בסימן "צועדים לעצמאות". נעלה בידיעה, שהשבוע הזה קורא עם ישראל את פרשת השבוע "פרשת בלק". אנחנו נעלה לירושלים כשאנחנו נושאים את בשורת הפרשה ברוח ההומניזים היהודי מתוך ספר "במדבר" פרק כ"ג פס' 9 - כִּי מֵראשׁ צוּרִים אֶרְאֶנּוּ (את עם ישראל),
עַם שֶׁלּא לְבָדָד יִשְׁכּוֹן! וּבַגּוֹיִים כֵּן יִתְחַשֵּׁב!! .
כשם שהצטרפנו ליוזמה המבורכת של אנשי חד"ש, מר"ץ, חברים בעבודה וארגונים נוספים להפגנת ההמונים שהתקיימה לפני כחודש בתל אביב, משפחתי תעלה לירושלים לקריאת "תנועת סולידריות". עם אלפי המפגינים נעבור בלב העיר ולאורך חומות העיר העתיקה נשמיע את המסר הברור "צועדים לעצמאות". נשמיע את הקריאה "עצמאות לפלשתין", כי זה אינטרס ישראלי שתקום מדינה פלשתינית בגבולות 1967, שבירתה היא ירושלים המזרחית לצידה של ירושלים המערבית שהיא בירת מדינת ישראל.
משפחתי תעלה לירושלים ביום שישי ותצטרף לאלפי מפגינים יהודים וערבים כדי להפגין נגד המדיניות של ממשלת נתניהו, הפועלת בעקביות כדי לסכל כל אפשרות של הקמת המדינה הפלשתינית. נעלה לירושלים לקריאת "תנועת סולידריות" כדי להטות כתף לשיתוף פעולה היסטורי בין כוחות שלום משני צידי הגבול. נהיה שם כדי לתת תשובה הולמת לצעדת הימין הפרובקטיבית, שהייתה ב"יום ירושלים" ברחובות העיר ובלב השכונות המזרחיות בגיבוי ובעידוד של ראש עירית ירושלים, הפירומן,
ניר ברקת.
הייתה זו צעדה, בה הושמעו צעקות "מוות לשמאלנים" ו"אטבח אל ערב". אנחנו נצעד באותו מסלול ונקרא רק קריאות של שלום בין שני העמים. נשלב ידיים - יהודים וערבים - למען הקמת מדינה פלשתינית עצמאית לצידה של מדינת ישראל. נבהיר בקול צלול שאין כל קדושה בעיר שהיא כבושה.
אני מצר על כך, שרבים, רבים מדי באוכלוסיה היהודית יגלו עוינות למצעד הזה. אני מודע לכך שהצטרפותנו היא בבחינת שחיה של אמיצים נגד זרמים עזים וגלים עכורים של שנאה, אבל אני משוכנע שאנחנו מצטרפים למצעד,
שצועד בכיוון הנכון של ההיסטוריה.(ראה-ראי מאמרה של יעל שטרנהל ,
הארץ , 7.7)
כשם שמייד לאחר המלחמה ב-1967 בחרתי להימנות לחבורה , שלצערי, הייתה יותר מדי קטנה וקראה בקול - "שתי מדינות לשני עמים" , כך אני ממשיך היום ומצטרף בכל לבי לקריאה של "תנועת סולידאריות" למצעד תמיכה בהכרזת העצמאות הפלשתינית . הגיע הזמן להשתחרר מכבלי פרשת "בלק" , אותה אנחנו קוראים השבוע -
"עַם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִים לא יִתְחַשָּׁב".
הגיע הזמן , שנחליט להאזין גם לרחשי לבו של עם , שחי איתנו ולקריאות של עמים אחרים, שיביעו בחודש ספטמבר תמיכה בהקמת מדינה פלשתינית. חובה עלינו להשתחרר מכבלי השנאה והפחד . בעצם העובדה שנצעד יחד יהודים וערבים כתף אל כתף, אנחנו מוכיחים שניתן להיחלץ ממציאות האיבה המשתקת.
הגם שאני ומשפחתי ניטול חלק במצעד המוני של יהודים וערבים שיוזמת "תנועת סולידריות" , אני מודע לכך שרבים בציבור היהודי שבויים עדיין בכבלי תקשורת, שהצליחה להציג את הכרזת העצמאות הפלשתינית כאסון לישראל. כנראה, אין מנוס מחבלי לידה קשים, שמצפים לכל מהלך הצועד בנתיב הנכון של ההיסטוריה. אין מנוס מהצורך בהתחשלותו של גרעין נחשוני , הנוטל על עצמו את עול סלילת הנתיב של המהלך ההיסטורי הנכון. אני רואה בהיענות לקריאת תנועת "סולידריות" הצטרפות למצעד לעבר הכיוון הנכון של ההיסטוריה .
אני עוד מקווה לזכות בחיי, שלמצעדים לכינונה של מדינה פלשתינית לצידה של מדינת ישראל יצטרפו יהודים רבים כתף אל כתף עם הציבור הערבי מתוך ראיה , שזה טוב לישראל וזה טוב גם לפלשתין. ראויה "תנועת סולידריות" למילות תודה על אי ההרתעות והתעוזה להתייצב מול חומות שנאה לחרוג מהקונצנזוס, להחליט ולעשות מעשה לגייס ציבור יהודי עם מחויבות לעלות לירושלים בסימן "צועדים לעצמאות לפלשתין", כי בכך אנחנו צועדים במעלה ההר לכינון שלום בין שני עמים.
בכך אנחנו תורמים להתחשלותו של גרעין נחשוני שיכה עוד שורשים "וַיִּגְבַּה קוֹמָתוֹ מִכָּל עֲצֵי הַשָּׁדֶה" (יחזקאל , ל"א 5) וכדברי המשך הפסוק "בְּצִלּוֹ יֵשְׁבוּ גּוֹיִים רַבִּים" , אני אסתפק שבצלו יישבו ויחיו ישראל ופלשתין - שתי מדינות עצמאיות ושתי בירות בירושלים.
