"אני יכול להשיג אותו דבר בחצי מחיר באתרי האינטרנט בחו"ל"! כך טוענים בזעם לקוחות בפני בעלי חנויות, מסתכלים על בעלי החנויות והיבואנים כעל גנבים. "אתר הגאדג'טים הכי זול בארץ" הופצה הודעה למייל לרשימות תפוצה רבות. האומנם כך הדבר?
כל ילד יודע שבכמה הקלקות מחשב עם חיבור לאינטרנט אפשר להזמין כמעט כל דבר, ולעתים במחיר זול משמעותית מ"אותו דבר" שמציעות חנויות רגילות, המוצר מגיע (אם מגיע) בדואר, לא תמיד המוצר תואם את מה שהוצג באינטרנט, לעתים עם אריזה דפוקה או בלי אריזה כלל, בדרך כלל ללא מכס, ללא מע"מ, ללא אישורים הנדרשים מהיבואן החוקי. מאות אלפי חבילות מגיעות כל חודש בדואר לנמענים ישראלים פרטיים ללא כל בדיקה או פיקוח, סניפי הדואר מוצפים בחבילות כאלה. מבחינת הלקוח זה כביכול גן עדן של חיסכון בכסף, הרבה אזרחים מתפתים ובצדק מוחלט. מי לא רוצה לשלם חצי או רבע מחיר עבור מה שחושבים שזה "אותו דבר"? לא רק אזרחים תמימים מנצלים את הפרצה, גם "חנויות אינטרנט" שחלקם קיקיוניות, חלקם "מנוהלות" מחדר השינה בבית (את זה ראיתי במו עיניי) מנצלים את הבלגאן לטובת כסף קל ובצדק, אם אפשר אז למה לא? עם ישראל אלוף הקומבינות!
אז בואו נעשה סדר, מהקל לכבד: נתחיל במושג "אותו דבר", בדרך כלל זה ממש לא אותו דבר. הסינים אלופים בחיקויים ורק ממתינים לפתיים שיקנו את "אותו דבר" במחיר מוזל ובאיכות שאינה דומה כלל למפרט והתכונות הרשומות על האריזה של ה"אותו דבר". לא רק האריזה, לעיתים גם המוצר נראה חיצונית בדיוק אותו דבר, כמו מוצר דומה שמחירו בארץ כפול או משולש, אבל, טכנאי שיפתח את המוצר, יגלה להפתעתו (או לא להפתעתו) שהתכולה - התוכן, שונה לחלוטין מהמוצר האיכותי.
יבוא בלתי חוקי בחסות החוק
לא פחות ואולי הרבה יותר בעייתי הוא ההפסד הכספי העצום שנגרם למדינה, עושק הקופה הציבורית.
מוצרים שמגיעים לארץ בצורה כאילו חוקית דרך הדואר, אינם מחויבים בכל המיסים שהיבואן החוקי מחויבים, ללא תווי תקן, ללא אישורים מתאימים מהרשויות השונות, אישורים הנדרשים מיבואן העובד (או מנסה לעבוד) בצורה חוקית ומשקיע כסף ואנרגיות עצומות בכל היבוא החוקי והמסודר.
שמעתי הערכות שונות: הפסדי המדינה מהיבוא ה"בלתי חוקי בחסות החוק", מגיעים לכמה מיליארדי שקלים בהערכה אופטימית, או כמה מיליארדי דולרים בהערכה פסימית, גם אם זה מופרז, זה עושק המדינה.
אך כאן לא הסתיים ההפסד למדינה (ובאופן עקיף לכל אזרח ואזרח), הקלות הבלתי נסבלת של כניסת סחורות בצורה הנוכחית עלולה לעלות גם במשרות רבות נוכחיות ועתידיות, יש טוענים שאלפי עובדים מאבדים ועלולים לאבד את פרנסתם.
נפגעים רבים יש לתופעה: בעלי עסקים חוקיים שעלולים לאבד פרנסתם, אנשי מכירות, עמילי מכס, עובדי ביטוח, מובילים בארץ ומחו"ל, כל העובדים הקשורים במשלוח חבילות בארץ, חנויות, אתרי אינטרנט ישראלים על כל מערך העובדים שלהם ועוד.
"ישראל במקום החמישי בעולם באתר מכירות אינטרנטי (גם בעברית) מוביל, שמנוהל מהמזרח הרחוק...", סיפר לי יבואן והותיר אותי בהלם. מסתבר שלא בכדי "מעצמת" ישראל נמצאת במקום החמישי בעולם מבחינת קניות באינטרנט מחו"ל, כאן כנראה זה הכי קל בעולם, אך עדיין לא הדליק אור אדום לרשויות הישראליות, הקלות הבלתי נסבל של הכנסת חבילות לארץ מנוצלת עד תום. אולי מבריחים אמל"ח? סמים? מוצרים אסורים? מה קורה כאן? האם לא אכפת לרשויות המדינה?
אם לא די בכך, פורטל אינטרנט מהמובילים בארץ החליט לרכב על הגל ובעבור חופן דולרים מפרסם אתר קניות בעברית מהמזרח הרחוק. המחירים כביכול אטרקטיביים, נקובים בדולרים ויוצרים רושם של מחירים זולים במיוחד, לפורטל אינטרנט זה כנראה לא ממש אכפת, לא מעושק הקופה הציבורית ולא מההשלכות האחרות, אין כבוד לאומי, אין ערכים, בצע הכסף חשוב יותר...
המפסידים והמרוויחים
עכשיו בואו ניראה מה מרוויח ומה מפסיד הלקוח: בגדול, הלקוח מרוויח כביכול מחיר טוב, ממש מציאה. אך לעומת זאת הלקוח לא מקבל ערכים מוספים חשובים יותר: משלוח: לפחות כמה שבועות, לעתים המוצר אינו מגיע כלל ולך תתחיל מלחמה... איסוף עצמי: אפילו במרקט בסין זה בלתי אפשרי. אחריות: נכון, לעתים אתר האינטרנט נותן אחריות, אבל מעניין מי ישלח את המוצר חזרה למזרח הרחוק, מחיר השילוח עלול לעלות כמו מחיר המוצר, ויותר.
שירות: היכן הלקוח יקבל הדרכה בעברית? את מי הלקוח ישאל שאלות? היכן יקבל שירות טכני מידי? אחריות לאורך זמן: ממי הלקוח ידרוש אחריות או תיקון לאחר מספר חודשים? החבר'ה אומרים: "לך דבר עם הלאמפה".
איכות המוצר: במקרים רבים (זאת סיפרו כמה וכמה בעלי ניסיון) אין קשר בין האיכות שביקשת ושילמת לזו שקיבלת. נכון, יש מקרים הלקוחות מרוצים, אך רוב המוצרים רק דומים למוצרים האיכותיים. החזרת מוצר תוך 14 יום כקבוע בחוק: מנהלי אתרי האינטרנט, המתווכים וקוטפי הקופונים האחרים מתפוצצים מצחוק כל הדרך לבנק...
תשלום: מחיר המוצרים נקוב במטבע זר, בדרך כלל הלקוח עושה חישוב של עלות שער יציג אך לא כך הדבר, העמלות השונות של הבנק ושאר קוטפי הקופונים בדרך, מקפיצים את המחיר ללא הכר. אהבת הארץ: טוב, לא מכל אחד אפשר לדרוש אהבת הארץ, אבל הגיע הזמן שיבינו, עושק הקופה הציבורית פוגע בכל אזרח ואזרח.
עכשיו נראה מה מרוויח הלקוח בקנייה מיבואן ללא קומבינות:
משלוח: בדרך כלל המשלוח בארץ מהיר יחסית, יש אפשרות מעקב אחרי דואר רשום או שליח.
איסוף עצמי: בדרך כלל ללקוח יש גם אפשרות להגיע לאיסוף עצמי.
אחריות: היבואן מחויב לאחריות בארץ לכל תקופת האחריות שהוא מפרסם.
שירות: כל יבואן מחויב לשירות מלא, ליבואנים רציניים יש גם מעבדת שירות המעניקה שירות לכל המוצרים שהם מביאים.
בקרת איכות: יבואן רציני יטוס לתערוכות בחו"ל על-מנת לברור את המוצרים הרצויים. יטוס לספקים ו-או למפעלים בחו"ל ויבדוק במו עיניו את איכות המוצרים שהוא רוכש. בנוסף, יבואן רציני יערוך בקרת איכות נוספת במעבדה שלו לפני המכירה ללקוח, וזה עולה כסף.
החזרת מוצר תוך 14 יום: על-פי החוק יש לצרכן אפשרות החזרת מוצר תוך 14 יום מיום הרכישה בתנאים הקבועים בחוק.
תשלום: הלקוח משלם במחיר ידוע מראש ובשקלים. גם אם המחיר יקר יותר ממחיר האתרים בחול, בשיכלול כל היתרונות של קנייה דרך יבואן ללא קומבינות, הפרשי המחיר מתגמדים.
התמודדות היבואן עם הרשויות
הלקוח הממוצע מאמין שכמעט כל סכום המוצר נכנס לכיסו של היבואן, אך לא כך הדבר! היבואן משלם מגוון "קנסות" לרשויות השונות, כל רשות משתדלת כמה שיותר "למצוץ את הדם" ליבואן, כל רשות עם הביורוקרטיה המתישה שלה וזה עולה כסף, הרבה מאד כסף: תובלה ימית או אווירית, ביטוח, עמילות מכס, מכס, מע"מ, תובלה יבשתית, אחזקת חנות (ארנונה, חשמל מים, שכירות, חשמל, טלפונים, אינטרנט ועוד), אחזקת מעבדה, העסקת עובדים, הנהלת חשבונות, מימון, אשראי, רכבים, ביטוח לאומי, מס הכנסה ועוד "קנסות" צפויים או בלתי צפויים. כל זה עולה כסף, המון כסף!!
לסיכום: כמובן שנציגי המדינה אשמים ובגדול! המכשולים הרבים שמציבות הרשויות השונות ליבואנים גורמים להוצאות כספיות עצומות ומיותרות לכן המחירים לצרכן בהתאם, יקרים משמעותית מהמחירים בחו"ל, לכן אתרי האינטרנט בחו"ל (שבחלקם שותפים ישראלים) מצאו ובצדק את הפרצה ובעלי האתרים חוגגים על חשבוננו, הם המרוויחים היחידים ממצב זה, חוגגים יחד עם מתווכים וקוטפי קופונים מסביב, כל השאר מפסידים.
הלקוח לא תמיד מקבל את המוצר שרצה, מוצרים לא עוברים תקנים ואישורים מתאימים, לרוב מקבלים איכות ירודה, אין אחריות ושירות ראויים. הסוחרים מפסידים לקוחות וכתוצאה מכך נאלצים להעלות מחירים ו-או לא לפטר עובדים. המדינה מפסידה בגדול ביחד עם כל האזרחים, כי אין תשלום מיסים, אין דיווח על רווחים, מוצרים מסוכנים מוחדרים לארץ, מקומות עבודה פוטנציאלים מתפנים לטובת אזרחי מדינות זרות במקום לדאוג לדור העתיד שלנו.
