|   15:07:40
דלג
  יהודה יפרח  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

סמכות ללא אחריות

אוזלת היד של רשויות אכיפת החוק אל מול ההשתוללות הבנייה הבלתי-חוקית במזרח ירושלים כבר מזמן איננה בגדר חדשות. הציבור כבר התרגל שבכל הנוגע לבני המיעוטים בישראל אין דין ואין דיין, ואיש הישר בעיניו יעשה. הליך משפטי מרתק שמתנהל בימים אלו באולמו של השופט משה סובל בבית המשפט המחוזי בירושלים חושף לראשונה את השיטה ואת המתרחש מאחורי הקלעים של שטחי ההפקר של החוק. כתבה ראשונה בסדרה
15/07/2011  |   יהודה יפרח   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
[צילום: AP]

אוזלת היד של רשויות אכיפת החוק אל מול ההשתוללות הבנייה הבלתי-חוקית הערבית כבר מזמן איננה 'ניוז'. הציבור כבר התרגל שבכל הנוגע לבני המיעוטים בישראל אין דין ואין דיין, ואיש הישר בעיניו יעשה

ד"ר דאוד מוחמד חמדאן חסין הבין שבשביל להצליח בעסקים כדאי ללכת בגדול. יש הרבה דרכים להתפרנס, אבל כדי להתעשר רצוי לשוטט במטעים שבהם צומח הכסף הגדול - שוק הנדל"ן. ומה מתאים יותר מאשר נכס גדול ומשמעותי שמושכר לגוף עם גב כלכלי חזק המבטיח הכנסה חודשית קבועה ומכובדת? אז נכון, יזמים ישראלים עוברים לרוב ויה-דלורוזה בדרך אל העושר: בקשות והיתרים, מיסים והיטלים, ועדה מקומית וועדה מחוזית והיטלי שבח שנוגסים בכל פה במרווח הרווח היזמי. אבל דאוד חסין מצא דרך הרבה יותר קצרה ומהירה. הוא פשוט השתלט על שטח בגבול ואדי בתלפיות מזרח ובנה עליו נכס ענק של לא פחות מ-870 מטרים רבועים בלתי חוקיים.

קשר כלשהו לתוכנית המתאר? לשיקולים הסביבתיים? לתשתיות הכבישים? למערכת הניקוז? הצחקתם את חסין. כבר שנים ארוכות שהנכס שלו ניצב בגאווה על מקומו, ואף מושכר ללא אחרת מאשר קופת חולים כללית המשלמת לו דמי שכירות נאים. יתרה מכך, ד"ר חסין אף מכהן כמנהל המרפאה מטעם קופת החולים. בשנת 1996 יצא פסק דין חלוט המורה להרוס את הנכס, אחריו יצא צו עיכוב ביצוע עד לשנת 2000, אבל מאז לא נעשה דבר וחסין שוכב על דינריו בבטחה.

צפיפות האוכלוסין בישראל, מפגעי הרעש, העשן, איכות האוויר ומי התהום הובילו לתכנונה של תמ"א 22 - תוכנית מתאר ארצית שנועדה להבטיח שמירה על שטחים פתוחים וריאות ירוקות במטרה להציל משהו מאיכות החיים במרחב האורבני. יער השלום בארמון הנציב בירושלים הוא דוגמה קלאסית לריאה ירוקה שעל-פי תוכנית המתאר הארצית הכרחית לשמירה על איכות החיים בעיר. לאור זאת, כשראיד אבו אלדבעת החליט לבנות ביער אחוזה פרטית בלתי חוקית בגודל של 418 מ"ר, אך טבעי היה שרשויות אכיפת החוק יתערבו בנעשה וימנעו את הפרת החוק החמורה.

בעניינו של ראיד קבע בית המשפט כי גזילת המרחב הציבורי המצומצם גם כך הינה מעשה חמור הפוגע ברווחת כלל תושבי העיר מתוך אינטרס פרטי צר, ואינה עומדת במבחן האיזון הנכון של זכויות הפרט. בנוסף, מלבד הפגיעה הקשה באופי הסביבתי, בנייה מבודדת בלב אזור פתוח גוררת פגיעה רחבת היקף דרך קווי התשתית הפיראטיים הנמשכים אליה. נוצר מצב לא פרופורציונאלי שבו במקום להשקיע תשתיות במרוכז ולחסוך בשטחי ציבור, כל מבנה מקבל תשתיות בפני עצמו. צו הריסה הוצא למבנה הבלתי חוקי בשנת 2006. מאז, כמובן, לא נעשה דבר.

כך גם בווילה שהקים והיב דדו בשמורת נחל אצל. מדובר בשטח ארכיאולוגי יקר ערך הרווי במערות קבורה מתקופת הורדוס, וביניהן קבר של אחד הכהנים הגדולים. במקום נמצאו גלוסקמות מפוארות ושרידים ארכיאולוגיים רבים והאזור הוכרז לשימור. אבל צו ההריסה שיצא לביתו של והיב בשנת 1999, והצו הסופי משנת 2009, מעולם לא בוצעו. אפשר להמשיך את הרשימה. זכרו רק שהמספר הסופי של המבנים הבלתי חוקיים שאליו נגיע רק באזור ירושלים עומד על כ-20,000.

. המושג 'רשויות אכיפת החוק' תמיד נשמע אמורפי מדי וכללי מדי, אבל זאת בדיוק הבעיה. כי כמו בכל מחדל ציבורי מתמשך, כדי לטפל בבעיה צריך לדעת לזהות אותה ולהגדיר אותה בצורה מדויקת. הליך משפטי מרתק שמתנהל בימים אלו באולמו של השופט משה סובל בבית המשפט המחוזי בירושלים (עת"מ 27158-04-10 בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) חושף לראשונה את השיטה ואת האשמים הספציפיים באזלת היד המתמשכת. מכתב התביעה שהגישו עמותת "בצדק" ועמותת "ירוק עכשיו" עולה תמונה מעוררת דאגה, ולפיה האחריות למחדל המשילות המתמשך של ישראל היא של לא אחרת מאשר פרקליטות המדינה. בתהליך זוחל, שאבו הפרקליטים מהרשויות שאמורות להתמודד עם הפרות החוק את הסמכות, אך לא את האחריות. להלן, שלטון הפקידים - גרסת 2011.

אור השמש יחטא את הכול

כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן הישועה עשויה לבוא דרך אחד החוקים החשובים בספר החוקים הישראלי - חוק חופש המידע. פסק דין שניתן לפני כשבועיים פותח פתח של תקווה לתיקון חלקי של העיוותים שנוצרו. הסיפור החל בשנת 2008, כשהוועדה המקומית בירושלים קיבלה החלטה על סדרי עדיפויות בביצוע צווי הריסה. הוועדה החליטה שמאחר שמשאבי הריסת הבתים הבלתי חוקיים מוגבלת עדיף להשקיע אותם קודם כול במבנים שנבנו בשטחים פתוחים וציבוריים.

היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד יוסי חביליו, התנגד לכך בחריפות מאחר שסדר העדיפויות הזה סתר את שאיפתו להרוס בהקדם את בית יהונתן. התנגדותו הובילה ככל הנראה גם להתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה. החלטה נוספת שהתקבלה הייתה שהמחלקה המשפטית תעביר מסמך מפורט עם כל המבנים שלהם הוצא צו הריסה כדי שהעירייה תוכל לקבל את התמונה הכוללת ולהיערך. חביליו משך את הזמן והתחמק מתשובה במשך פרק זמן ארוך. כשניר ברקת נכנס לתפקיד ראש העיר הוא שינה את הקריטריונים, אך הוסיף הערה שהיועץ המשפטי חביליו יהיה אחד מהגורמים המוסמכים להחליט.

עמותת 'בצדק' התקוממה מהטעם שמסירת זכות וטו לחביליו משמעה התפרקות רצונית של הוועדה מסמכויותיה. אבל הנושא החשוב היה סוגיית השקיפות. העובדה שהמחלקה המשפטית לא הייתה מוכנה לפרסם נתונים גרמה לכך שכל הגורמים האמונים על התכנון העירוני ועל אכיפת החוק גיששו באפילה. העמותה עתרה לבית המשפט בדרישה שיורה למחלקה המשפטית לפרסם את כל הנתונים על המבנים בירושלים שלהם הוצאו צווי הריסה וכן את מדיניות הטיפול בהם. הערך של השקיפות ברור - המידע הזה יכול לאפשר למקבלי ההחלטות לדעת מה באמת מתרחש בעיר וכיצד לתכנן את המדיניות.

לאחרונה הגיעו הצדדים להסכמה מהפכנית שקיבלה תוקף של פסק דין על-ידי השופט משה יועד הכהן מבית המשפט המחוזי בירושלים. על-פי ההסכמה, מתחייבת הוועדה המקומית לפרסם את כל צווי ההריסה שניתנו החל משנת 1990, ולהודיע על אפשרות פרסומם של כלל הצווים החל מ-1980. פסק הדין הזה עשוי לסמן את תחילתה של דרך חדשה, שכן בעידן של שקיפות מלאה יהיה קשה מאוד לכל נבחר ציבור או גורם משפטי לקיים מדיניות שאינה אחידה.

הנקודה המעניינת שעולה מהשיחות שקיימנו עם הבכירים המעורבים בפרשה נוגעת ליחס שבין הרשות המקומית, הפרקליטות ולשכת ראש הממשלה. במזרח ירושלים המצב הוא שהרשות המקומית רוצה לפעול, אך הפרקליטות מצידה מעכבת את ההליכים וראש הממשלה תוקע בעקיפין את מאמצי האכיפה דרך מניעת הסיוע המשטרתי. הנימוק הלא רשמי הוא 'שיקולים מדיניים'. בבנייה יהודית לא מוכרת ביהודה ושומרון המצב בדיוק הפוך: הפרקליטות מקדמת הריסה של בתי יהודים אך הדרג המדיני נמנע מלהתערב מהנימוק שמדובר ב'שיקולים מקצועיים'.

התפרקות רצונית מסמכות

גורם מתחום האכיפה בעיריית ירושלים שאיתו שוחחנו מפנה אצבע מאשימה כלפי מי שעמדה בראש הוועדה המחוזית - רות יוסף. "הבעיה האמיתית היא רות יוסף שעמדה בראש הוועדה וכיום משמשת על זמן שאול כממלאת-מקום ראש הוועדה. לדעתי היא כלל לא הבינה את התפקיד שקיבלה לידיה. הטענה שנהגה להשמיע הייתה שהיא חסרת כל סמכות בתחום האכיפה. היא התייחסה לעצמה כגורם ניהול אדמיניסטרטיבי וחסר שיניים.

"זו טענה הזויה לחלוטין. הפרקליטות מתערבת באופן גס ובוטה בכל עבודת הממשלה, ובעצם נוטלת מנבחרי הציבור את הכוח. אומנם הכוח מצוי בידיהם של הנבחרים, אך זהו כוח למראית עין בלבד. הם נושאים באחריות, אבל אין להם שום סמכות. לכן, גם משרד הפנים משתחווה לפרקליטות. לא ברור כבר מי מייעץ ומי אמור להחליט ולבצע. כך קורה שהמייעץ הופך למחליט. רות יוסף לא הבינה שהסמכות אצלה ביד ולא בידי אף פרקליט או דרג אחר בייעוץ המשפטי".

כנגד טענה זו אומר יאיר גבאי, חבר מועצת עיריית ירושלים ונציגהּ בוועדה המחוזית, כי יוסף הבינה גם הבינה את תפקידה, אך בחרה במודע להתפרק מסמכותה מסיבות זרות: "כאשר אדם עומד בראש גוף רגיש כמו הוועדה המחוזית במחוז ירושלים ומבין את פוטנציאל הסיכון למעמדו ולתפקידו - הוא חושש. כאשר מדובר במזרח העיר, הן בהיבט של אכיפה והן בהיבט של התכנון, הרי שהוא מחפש כל דרך להימנע מקבלת החלטות קשות, תוך ויתור על הסמכות שלו. זה מצער מאוד, אך כנראה שזה טבע האדם. כנראה שביקורו של סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן תוך כדי המשך הבנייה ברמת שלמה והרעש שהתעורר סביב הוועדה המחוזית באותו הזמן אותת ליוסף בצורה ברורה כי לא שווה להילחם על ריבונותה של העירייה, לא בתחום הבנייה ולא בתחום ההריסה".

אלא שגורם בכיר אחר בעיריית ירושלים אומר למקור ראשון כי הבעיה חריפה עוד יותר. "במהלך השנה וחצי האחרונות נוצר נוהל מגונה - מצד אחד אין אכיפת צווי הריסה במזרח העיר ללא משטרה, ומצד שני המדינה עוצרת את המשטרה. המשטרה יוצאת לדרך והמזכיר הצבאי של רה"מ מורה לה לחזור לבסיס. כל שבוע מבקשת העירייה מהמשטרה ללוות את פקחי הבנייה במשימת ההריסה וכל שבוע הבקשה נדחית. בפועל הריסת המבנים במזרח העיר היא החלטה שמתקבלת בין המשטרה לצביקה האוזר במשרד רה"מ. הטיעון הוא תמיד 'מדובר בתקופה רגישה'".

ועדות משותקות

הגופים הסטטוטוריים האמונים על התחום הם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והוועדה המחוזית. חוק התכנון והבנייה הסמיך את הוועדות הללו לא רק לנושאי התכנון ויישום התב"ע [תוכנית בנין עיר] אלא גם לאכיפה. על-פי החוק לוועדות הללו יש סמכות להגיש כתבי אישום פליליים כנגד עברייני בנייה ולנקוט צעדים אופרטיביים להריסת מבנים שנבנו שלא כדין. בשילוב הסמכויות הללו יש הרבה היגיון, כי הוועדה המתכננת היא זו שנושאת באחריות הכללית על תחום הבנייה במקומה. הפרספקטיבה הרחבה שלה מאפשרת לה לקבוע סדרי עדיפויות לאכיפה, להגדיר מה דחוף יותר ומה פחות, איזו הפרה או חריגה פוגעת יותר באינטרסים הציבוריים ולאן ראוי להפנות את משאבי אכיפת החוק המצומצמים. אבל בפועל בירושלים הוועדות הללו משותקות. במשך שנים ארוכות מוגשות אינספור תביעות להוצאת צווי הריסה למבנים בלתי חוקיים. בתי המשפט מוציאים צווים אבל הוועדה האמונה על שמירת החוק אינה עושה דבר והתיקים מעלים אבק במחסנים.

על-רקע מצב עניינים זה הוגשה עתירה של עו"ד שרון אבני בשם עמותות 'בצדק' ו'ירוק עכשיו'. העמותות תבעו מבית המשפט שיורה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים לבצע מיידית את פסקי הדין החלוטים שניתנו בעניינם של הבתים הבלתי חוקיים שהוזכרו בתחילת הכתבה. כצפוי, הוועדה שהתרגלה לא לעשות דבר הודיעה לבית המשפט שהיא לא מתנערת מחובתה להרוס את המבנים, אך יש לה סדרי עדיפויות וקריטריונים משלה לביצוע המשימות. כתב התביעה כלל גם בקשה לסעד נוסף: העמותות דרשו מהוועדה המחוזית לחשוף את הקריטריונים, את המדיניות ואת לוחות הזמנים של הוועדה בכל הנוגע לטיפול משפטי בעבריינות בנייה. הוועדה נדרשה לגבש מדיניות סדורה לביצוע הצווים השיפוטיים המוטלים עליה בתוך פרק זמן סביר ולפרסם אותה לציבור על-פי חוק חופש המידע. העותרים הפנו את בית המשפט לפסקי דין דומים שניתנו בעקבות עתירות של 'שלום עכשיו', ושבהם הורה בית המשפט העליון לרשויות לפרט את "תוכנית העבודה לטיפול במיפוי סוגי הבנייה הבלתי חוקית בהתאם לקטגוריות השונות שייקבעו" (בג"ץ 9051/05).

מגלגלים את האחריות

עד כאן התמונה פשוטה. הפרקליטות הייתה מעוניינת לרוקן את הועדות המקומיות והאזוריות מסמכות אכיפה ולכן טענה שהאחריות על אכיפת פסקי הדין שניתנו בבתי המשפט מוטלת על היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה. אלא שמעיון בהחלטת הממשלה שעל בסיסה הוקמה היחידה הארצית עולה שלא זו הייתה כוונת המשורר. הממשלה מעולם לא הפקיעה את הסמכות או את האחריות מהוועדות המקומיות והמחוזיות. גם אתר האינטרנט של היחידה הארצית החדשה מתנער מהאחריות הכבדה שהטילה עליו הפרקליטות. באתר נכתב במפורש: "אכיפת החוק מוטלת בראש ובראשונה על הרשויות המקומיות באמצעות הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, אולם המפקחים של יחידות הפיקוח המחוזיות של משרד הפנים רשאים ליזום פעולות אכיפה מכוח הסמכות המוענקת ליו"ר הוועדות המחוזיות ו/או באמצעות נציגי היועץ המשפטי לממשלה".

כלומר, האחריות עדיין מוטלת על הוועדות המקומיות, אלא שבמקרה שבו פקחי היחידה מעוניינים ליזום אכיפה בעצמם הרי שהרשות נתונה להם. ברשימת התפקידים של היחידה מופיעים בין השאר: "גיבוש הצעות למדיניות אכיפת החוק והפעלת פיקוח במגזרים הבעייתיים של הבנייה הבלתי חוקית; גיבוש סולם עדיפויות לטיפול בעבירות בנייה בשטחים חקלאיים, באדמות מדינה, מחוץ לתוכניות מתאר ובשטחים ציבוריים והנחיית התביעה בהתאם; תיאום פעולות אכיפה עם משטרת ישראל ועם גורמי פיקוח ואכיפה נוספים; ריכוז נתונים על הבנייה הבלתי חוקית והשימושים החורגים במגזר הכפרי וביצוע פעולות אכיפה במוקדים בעייתיים במגזר זה".

גיבוש הצעות, תיאום בין הגורמים השונים, ריכוז נתונים ועבודה בשטחים שמחוץ לתוכניות המתאר בהחלט מופיעים כאן, מה שחסר כאן הוא אותה סמכות שהפרקליטות מייחסת ליחידה - אכיפת צווי הריסה. אין בהחלטת הממשלה נגיסה בסמכויות הוועדות המקומיות או המחוזיות, והיחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, בשום מובן, אינה מחליפה את הוועדות. זו גם תוצאה מאוד הגיונית כשחושבים על כך שלגוף שמוציא את התוכנית העירונית יש אפשרות ממשית לקבוע סדרי עדיפויות ולקחת אחריות, אבל ליחידה הארצית, המאוישת בסופו של דבר בפקידים, אין לא הכלים ולא האפשרות לעשות זאת. אולי זו גם הסיבה שהשופט משה סובל שאל בדיון את נציג הפרקליטות האם הוא מבין את משמעות הטענה שלפיה היחידה הארצית היא שאחראית על תחום האכיפה. "קראתי שלוש פעמים ולא הבנתי מה כתבת פה", אמר השופט לפרקליט הנבוך, והוסיף: "אתה מבין בכלל מה כתבת פה?".

המחדל הזה מסביר גם מדוע במשך שנים ארוכות לא נעשה כמעט דבר. צריך רק לגלוש לאתר האינטרנט של משרד הפנים כדי להתרשם מגודל המחדל. האתר הקצה לשונית מיוחדת ל"הריסות, קנסות ומאסרים". הקלקנו ופתחנו את הקובץ של 2009 (האחרון המעודכן שקיים באתר). משרד הפנים מדווח שם בגאווה על 5 הריסות (!) של מבנים בלתי חוקיים. בהחלט מרשים. מה עם עשרות האלפים הנותרים? שאלה טובה.

מהפכת השקיפות

עו"ד שרון אבני שייצג את העותרות מסביר שהבעיה טמונה בכך שיותר מדי גופים אחראים לאכיפת חוקי התכנון והבנייה: "כל אחד בגזרה שלו, כל אחד בתחום סמכותו, כל אחד באיך שהוא מגדיר לעצמו את הגזרה שלו, או איך שאחרים הגדירו לו את הגזרה שלו. מכאן מתחילה הבעיה. מדובר במלאכת מחשבת של טיוח ושל מריחה. אולי צריך לשנות בפרקליטות את שם המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין למחלקה למריחת דיני מקרקעין. אין פה שום רצון אמיתי לאכוף את החוק.

"אם היו באמת רוצים לאכוף את החוק, אין דבר יותר פשוט. לא צריך בשביל זה לא משטרה ולא משאבים ולא כספים ולא שום דבר. צריך להושיב את הפקידים, את המפקחים, את עורכי הדין, את כולם יחד, ולעשות רשימה - שאחת ולתמיד נדע כמה בתים לא חוקיים קיימים בירושלים. ביחס לכמה בתים ננקטו הליכים? על כמה בתים יש צווי הריסה? כל עוד אין מסד נתונים אחד כזה אנחנו מצויים במסך ערפל אחד גדול. אין שום כוונה אמיתית לאכוף את החוק. אין פה בעיה של חוסר במשאבים, אין פה בעיה של חוסר תיאום, אין פה בעיה של אי סיוע של משטרת ישראל ואין פה בעיה של הוראות מלמעלה למשטרה כן לבצע או לא לבצע בגלל שיקולים מדיניים או ביטחוניים. כל הדברים האלה כשלעצמם הם נכונים, אבל הם לא הסיבה לזה שאין אכיפה של דיני התכנון והבנייה".

מילון להתמצאות
כדי להבין את מה שהתרחש מתחת לאף שלנו צריך לעשות קצת סדר במושגים:
▪ ▪ ▪

ועדה מקומית לתכנון ולבנייה: במסגרת הסדרת תכנון ובנייה בישראל מחולקות סמכויות רישוי הבנייה במדינת ישראל בין שלוש ערכאות: ועדות מקומיות, ועדות מחוזיות וועדה ארצית. ועדה מקומית אחראית על מרחב תכנון מקומי אשר לרוב חופף את שטחה של רשות מקומית אחת. חברי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הם נבחרי ציבור ברמה המקומית ולהחלטותיהם יש תוקף כלהחלטות המועצה המקומית.

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אחראית על הנפקת היתרי בנייה בהתאם לתקנות התכנון והבנייה בשטחים שבהם קיימת תוכנית בניין עיר מאושרת. בנוסף למתן היתרים ואישור שינויים על-פי סמכויותיה, הוועדה המקומית מגישה להפקדה לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תוכניות בתחומה אשר אין בסמכותה לאשרן אך היא מעוניינת בקידומן. במקרים אלו יש להחלטות שלה תוקף של המלצה בלבד לוועדה המחוזית. בנוסף, וזוהי הנקודה החשובה, הוועדה המקומית אמונה גם על אכיפת החוק כנגד עברייני בנייה בתחומה. החוק הסמיך אותה לנקוט הליכים פליליים כנגד העבריינים על-מנת לשמור על האינטרס הציבורי של המועצה או העירייה שהיא פועלת בתחומה.

ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה: הוועדה המחוזית היא גוף ממשלתי-ציבורי המשמש כגוף תכנוני, ביקורתי ושיפוטי בתחומי התכנון והבנייה בששת המחוזות של מדינת ישראל, והיא פועלת תחת סמכות משרד הפנים. בכל אחד מהמחוזות פועלת ועדה שחברים בה 11 נציגי משרדי ממשלה שיש להם זיקה לתכנון, 5 נציגים של הרשויות המקומיות שבמחוז ונציג המהנדסים והאדריכלים.

בדומה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, כך גם הוועדה המחוזית פועלת כגוף סטטוטורי תכנוני. היא מהווה מעין חוליית ביניים בין התכנון הארצי לבין התכנון המקומי, ובה נקבעים העקרונות לתכנון המחוז כולו. במסגרת עבודתה היא דנה בתוכניות מתאר מקומיות ובתוכניות מפורטות המוגשות לה על-ידי ועדות המועצות המקומיות ומחליטה בדבר הפקדה או דחייה שלהן. בתום תקופת ההפקדה היא דנה בהתנגדויות שהוגשו לתוכניות. האישור שלה דרוש גם לכל סטייה מהוראות תוכניות המתאר המקומיות המאושרות.

יחידה ארצית לפיקוח על הבנייה: היחידה כפופה ישירות למנכ"ל משרד הפנים, מתאמת את פעילותה עם מוסדות התכנון, הן בדרג מינהל התכנון והן בועדות המחוזיות ומסייעת למוסדות התכנון ולהנהלת המשרד באופן שוטף במתן נתונים על בנייה בלתי חוקית, בטיפול בתלונות ובמענה לשאילתות בנושאי בנייה בלתי חוקית.

היחידה לפיקוח על דיני המקרקעין: המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין היא מחלקה באשכול הפלילי בלשכה הראשית של פרקליטות המדינה. המחלקה היא בדרג "פרקליטות ארצית", ממלאת תפקיד מעורב של יחידת מטה בלשכה הראשית של פרקליטות המדינה ושל "פרקליטות מחוז" ארצית. המחלקה מטפלת באופן ישיר ועקיף בתיקים פליליים בתחום התכנון והבנייה בבתי משפט מקומיים, בתי משפט שלום ובתי משפט מחוזיים בכל הארץ.

שמטו את השטיח

הוועדה המחוזית נכנסה ללחץ. דרך אגב התברר שהשליטה של הפרקליטות בוועדה כל כך עמוקה עד שלוועדה אין ייצוג משפטי עצמאי והפרקליטות היא שמייצגת אותה בערכאות. בכתב התשובה שהגישה הפרקליטות הופיעה תגובה מוזרה ויוצאת דופן: "העותרות לא דייקו בזהות המשיבה 1 (הוועדה המחוזית. י"י), כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אינה אמונה על פעילות האכיפה אלא היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים".

אחד המעורבים בהגשת העתירה תיאר למקור ראשון את התדהמה שבה התקבלה התשובה המוזרה: "אני חושב שזהו מקרה חסר תקדים כמעט, שבו הפרקליטות בתשובתה מתכחשת להוראות חוק מפורש. על-פי חוק התכנון והבנייה הוועדות המקומיות והמחוזיות הן אלו שאמונות על אכיפת החוק. עם כל הכבוד, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה היא בכלל לא גוף סטטוטורי, אלא מעין ועדת תיאום שהקימה הממשלה שכל מה שהיא יודעת לעשות זה לתאם בין מפעילי הדחפורים לכוחות המשטרה. הגוף הזה לא מסוגל לקבוע סדרי עדיפויות כי הוא בכלל לא מצוי במה שמתרחש בשטח ולא מחובר לגופי התכנון המקומיים. זו פשוט שערורייה".

יש לך הסבר לעמדה הזו של הפרקליטות?

"זה פשוט מאוד. הוועדות המקומיות והמחוזיות מורכבות מנבחרי ציבור, את ראש הוועדה המחוזית לדוגמה ממנה אלי ישי. עבור הפקידים המשפטיים כל נבחר ציבור הוא מושחת בפוטנציה ולכן הם מעוניינים באופן שיטתי לכרסם בסמכויותיהם ולנכס לעצמם עוד ועוד מוקדי כוח. אם כל כך חשוב להם לקחת את הסמכות מהוועדה אז בבקשה, שישנו את החוק. הם יודעים שאם החוק ישונה כולם ידרשו מהם לקחת גם אחריות על הביצוע, לקבוע מדיניות ולהראות תוצאות. אבל את זה הם יודעים שהם לא מסוגלים לעשות. בצורה הזו נוצר ואקום נוראי שאליו נשאבים כל העבריינים באשר הם שממשיכים לחגוג כאילו אין מחר".

לבירור הטענות הללו שוחחנו עם כ', עורך דין בכיר שכיהן בעבר כיועץ משפטי של אחד ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא. תשובתו של עו"ד כ' נשמעה לרגע כמו דיוק למדני בהלכות מלכים לרמב"ם: "תשמע, המהלך הזה של הפרקליטות אינו מופרך לגמרי מבחינתם. הוועדות המחוזיות אומנם אמורות לפקח אבל צריך לזכור שאת כל סמכות התביעה הן יונקות מכוחו וסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה שעומד בראש מערכת התביעה בישראל. ופה בא היועץ המשפטי ולקח לעצמו בחזרה את הסמכות דרך הוועדה הארצית שהוא מינה. והוא טוען - אני מקור הסמכות לכל תביעה במדינה ולכן אני יכול להחליט שמעתה והלאה הסמכות תהיה תחת פיקוחי הקרוב. בפועל זה גם עזר לוועדות כי היועץ המשפטי של הוועדה המחוזית בכלל לא עוסק בתביעות".

וזה קשור לחוסר האמון של המשפטנים בנבחרי הציבור?

"זו לא המצאה של הפרקליטות. יש גם פסקי דין שקובעים שאי-אפשר לסמוך על נבחרי הציבור. אתה רואה מה עשו אולמרט ולופוליאנסקי בירושלים, פרויקט הולילנד וכל השחיתות שסביבו. אתה רואה שאי-אפשר באמת לסמוך על הוועדות המקומיות שהפוליטיקאים יושבים בהן.

"צריך לזכור שעודף כוח לוועדה מקומית פועל לשני הצדדים. כך לדוגמה, בתוכנית המתאר החדשה של ירושלים העירייה רצתה להקצות שטחים ירוקים נרחבים מאוד לבנייה ערבית מאסיבית, וזאת כשלחרדים היא לא מקצה כמעט שטח ושולחת אותם להתיישב במודיעין עילית ובקריית ספר. רק בעקבות מאבק ממושך של חברי מועצה וגורמים נוספים שפנו לשר הפנים הצליחו לעצור את זה. לאחרונה שמעתי את אהרן ברק בכנס בחו"ל, הוא הסביר שם את הרציונל של האקטביזם השיפוטי ואמר - כשהממשל לא עושה את מלאכתו נאמנה המערכת המשפטית נאצלת להישאב פנימה ולנכס לעצמה סמכויות".

פורסם במקור: צדק, מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף לעיתון מקור ראשון
תאריך:  15/07/2011   |   עודכן:  15/07/2011
יהודה יפרח
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סמכות ללא אחריות
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מקס פאואר
15/07/11 21:15
2
666
15/07/11 21:42
 
שייייקה
15/07/11 22:37
3
נחום שחף
15/07/11 22:06
4
סיפור מדהים
15/07/11 22:56
5
עם ישראל חי
16/07/11 10:17
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מפלגתו של ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שוב ניצחה בבחירות. תחת מנהיגותו של ארדואן צועדת החברה הטורקית בהדרגה ובביטחון לקראת איסלאמיזציה הולכת ומעמיקה. האם גם כלכלתה, אחת החזקות באירופה ובעולם בכלל, עוברת שינוי?
15/07/2011  |  אריה גלוזמן  |   כתבות
הירח המלא היום שם דגש על מחויבויות ואחריות, שישפיעו בתהליך קבלת החלטות, או על דרך החשיבה, לאורך השבועיים הבאים. הנטייה היא להביט לאחור על העבר ולנסות לתקן שגיאות, או לבחון את המצב על בסיס ניסיון העבר, כדי להחליט באיזו דרך לבחור על-מנת להתקדם ולבנות את העתיד.
15/07/2011  |  טובה ספרא  |   כתבות
עו"ד אופירה גולומב, בת 50 פלוס, יצרה תקדים לפני שבעה חודשים: היא נבחרה ליו"ר ארגון הקבלנים והבונים בראשון לציון, המסונף להתאחדות הקבלנים. זו פעם ראשונה בתולדות ההתאחדות, בת עשרות השנים, שאישה נבחרת לראשות אחד הארגונים, המרכיבים את ההתאחדות.
15/07/2011  |  אלעזר לוין  |   כתבות
מנהלים, אנשי עסקים וסתם עמך ישראל נוטים לנסוע לעיתים תכופות לחו"ל, לעיתים לצרכי עבודה, לעיתים לצרכי טיול ולפעמים הם משלבים בין השניים. הבעיה: מרביתם נוסעים עם מכשיר הסלולר, ומחייגים אתו מחו"ל או גולשים דרכו מחו"ל (או באמצעות מודם סלולרי של חברת הסלולר). התחום הזה דינאמי, ויש בו כמה חידושים. היות שעומדים להיכנס בקרוב כמה שחקני סלולר חדשים לשוק, מומלץ לנקוט משנה זהירות, ולבחון את הפתרונות כל הזמן.
15/07/2011  |  מיכאל פנחס  |   כתבות
סעיף 33 לחוק הגנת הדייר אשר נחקק בשנות ה-50 על-רקע מצוקת דיור בשנים הראשונות להקמת המדינה, קובע כי אין לפנות חייב המחזיק בנכס שבבעלותו או בחכירתו ולא את שותפו לבעלות או לחכירה המחזיק בנכס, גם אם החייב אינו פורע את חובו והנכס נמכר בהוצאה לפועל או בהליכי פשיטת רגל. במקרים אלה, יהפוך הבעלים של הנכס הנמכר למעין דייר מוגן של הבעלים החדש שירכוש אותו.
15/07/2011  |  עו"ד טל קדש  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
פוטין. זורק את האשמה על זלנסקי [צילום: מריקו אנדרו, ו-AP]
יאיר נבות  |  
הערכתי בשבועות האחרונים שלאחר נצחונו בבחירות יורה פוטין על גיוס מילואים נוסף. גם הפיגוע הנורא, אם קושרים אותו בדרך לא דרך לאוקראינה, ייקל על גיוס מילואים כמובן. האמת מעולם לא היית...
יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר
סקר שבוצע בנובמבר 2023, מורה כי 50% מן הנשאלים צידדו במבצע - לעומת 45% ששללו אותו    נתונים אלה מתפרסמים ב'וושינגטון פוסט'
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il