האצת הריצה לקראת ביצוע הפקודה העליונה של טרנספר ליהודים מצטרפת לשורה ארוכה של מהלכים בעייתיים ביותר אשר מתרחשים בזמן האחרון במדינתנו. לא זה המקום לפרט את כל הפרות הדמוקרטיה שקשורות עם העניין, רק להזכיר את התעלמות ממשלת ישראל מתוצאות משאל מתפקדי הליכוד והוצאת השרים מהממשלה בכפייה.
עצם הכוונה של גירוש אזרחים ממקום מגוריהם היא רמיסת זכויות אדם ואזרח שאין לה מקום וזכר במשטרים דמוקרטים-ליברליים. הטענה שמותר למדינה לעשות דבר כזה לאזרחיה היא טענה פשיסטית בעליל. שתיקת האינטלקטואלים ואנשי האקדמיה הישראלים בעניין זה היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שלא טהרת הדמוקרטיה היא מטרתם האמיתית אלא דברים אחרים לחלוטין. אין מנוס מלהגדיר את המצב שנוצר נוכח מהלכיה של מדינת ישראל לקראת טרנספר היהודים כפוטש אנטי-דמוקרטי.
לא במקרה יוחסו כאן המהלכים הללו למדינה ולא לראש הממשלה גרידא. אמנם אריאל שרון הוא זה שיזם אותם, לפחות למראית עין, אך אין להתעלם מן העובדה שהם נתמכים, בדיבור ובמעשה, על-ידי אותם גורמים ואותם מוסדות המדינה, שתפקידיהם וחובותיהם הראשוניים הם להבטיח את יציבות הדמוקרטיה בישראל, לשמש כלב שמירה עליה ולדווח לציבור את האמת במקרים של הפרותיה, ועל אחת כמה וכמה על רמיסה גסה של יסודותיה וביטולה בפועל כפי שזה קורה כעת.
בתהליך רמיסת הדמוקרטיה משתתפים באופן פעיל סיעות האופוזיציה שתומכים בצעדיו של שרון וחברי סיעות הקואליציה: הן אלה שהולכים לפניו כחלוצים בדרך זאת ואף מדרבנים ומאיצים אותו לרוץ קדימה והלאה, והן אלה שזוחלים אחריו "כדי להקטין את הנזקים" ו"להציל את מה שניתן". שיתוף פעולה של 'שלושת המוסקיטרים' (כפי שהגדיר ח"כ דוד לוי את שחקני הצגת ה"פשרה") בקבלת התוכנית הסותרת את מצע הליכוד והמתעלמת מתוצאות משאל מתפקדי מפלגת השלטון- , ואף ברמיית הציבור בדבר "9 חודשים לא יהיה עיסוק בפינוי ההתנחלויות" - עושה אותם לאחראים ישרים ומלאים על רמיסת הדמוקרטיה בישראל.
ביצוע המהלך הזה על-ידי ממשלת שרון, כנסת ישראל וכל מי שתומכים בו ומשתפים עמו פעולה, בצורה פעילה ובצורה פסיבית, בשתיקה ובהשתקה, בדרבון ובהתעלמות - משמעו שבירת הכלים של המשחק הפוליטי הדמוקרטי במדינת ישראל.
במצב זה, היחידים שמבחינה אובייקטיבית מצויים בעמדת ההגנה על הדמוקרטיה הם דווקא המתיישבים היהודים שהפוטש האנטי-דמוקרטי התרחש כסלילת הדרך לקראת גירושם מאדמת ארץ ישראל. כיוון שכך, כל טענת מבצעי הפוטש ותומכיהם שיש בה כדי להציג את התנגדות המתיישבים לטרנספר כמעשה אנטי-דמוקרטי, וכל דרישת הפוטשיסטים מהם "לקבל את ההחלטה הדמוקרטית של הממשלה", כלומר, להיכנע לגירוש - אינן אלא שקר ומניפולציה שיכולים להצליח רק בשל חוסר תרבות דמוקרטית בחברה הישראלית. נוסיף עוד: האשמות ה"הסתה" על כל מי שמשמיע וכותב דברים כגון אלה שנכתבים כאן אינן אלא ביטוי לסתימת הפיות ורדיפת החושבים אחרת (על ציוויי השלטון) המוכרות לכותבת שורות אלה מחייה הקודמים במדינה אחרת, שאינה קיימת עוד. קראו לה ברית המועצות.
לסיכום: במצב שנוצר כעת במדינת ישראל, ההתנגדות לביצוע תוכנית הטרנספר היא היא מעשה של הגנה על הדמוקרטיה, ואילו טרנספר כפייתי באמצעות האלימות נגד האזרחים הוא הוא מרד נגד הדמוקרטיה וניהול מלחמת אזרחים. כך מקבלים אנו לנוכח המתרחש, בדרך קשה וכואבת, את ההוכחה לכך שאין כל סתירה בין היהדות ונאמנות לארץ ישראל לבין הדמוקרטיה.
- על אנטי-דמוקרטיות מובהקת של מהלכי שרון - התעלמותו מכך שלא הוא אלא מפלגתו נבחרה בבחירות האחרונות לשלטון על-ידי רוב הציבור וזלזולו במצע מפלגתו, ולעומת זאת בדמוקרטיות של תוצאות המשאל אשר החזיר את שרון למצע של ליכוד, כתבה בעיתון 'הארץ' ח''כ יולי תמיר
(
www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=427847&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0)
