תחקיר: כסף, סודות ושקרים

את יעקב וינרוט אני פוגש בלשכתו רחבת הידיים שבמגדל ויצמן בתל אביב. עורך הדין הבכיר שהוגדר כליטיגטור המוכשר והמצליח בישראל נמצא בתקופה אישית קשה. במשפט חייו, מנסה הפרקליט המוערך לשכנע את השופט גלעד נויטל שהעובדה שהוא גבה שכר טירחה נמוך מלקוחות מסוימים אינה נובעת מציפייה לתמורה עקיפה. במקביל, הוא מנהל קרב הגנה מול קק"ל שתובעת ממנו סכום עתק על כישלון מכירת קרקעות הפטריארכיה ומול עזרא עורקבי ושחר בן עמי שטוענים שהוא הונה אותם ומנע מהם את שכר הטרחה בתיק. אבל וינרוט בעיקר פגוע וחש נבגד. התחושה שלו היא שגורמים אינטרסנטיים ובעלי כוח מנצלים את ההזדמנות על-מנת לפגוע בו ולמלא את הקופה על גביו, שכל מעשיו ומפעל חייו לא עומדים לו ביום הדין הציבורי, ושהחברים והציבור שנהנו ממנו לאורך השנים מפנים לו עורף.

הרגע שבו מבטינו מצטלבים הוא הרגע המזוכך והקצר שבו אני קולט פתאום את הפער שבין הפנים לחוץ. בין מותג העל היוקרתי והמצליח, הכסף הגדול, הקשרים, העוצמה המקצועית והפוליטית, לבין האדם שניצב מאחורי כל התארים והמסכות. כשאתה חוזר לאדם, כך מזכיר וינרוט בהקשר אחר, "סדנא דארעא חד הוא", כולנו עומדים על אותה הקרקע. הרגשות הם אותם רגשות והחולשות הן אותן חולשות. האבסורד הוא שמתקיים יחס הפוך בין הכישרון והעוצמה של האיש לבין הפגיעות שלו. "דמִי הפקר", אומר לי וינרוט, "מסיבה פשוטה, כי ערך הסחיטה שלי גבוה. ככה זה, ככל שהמוניטין גבוה יש יותר יכולת לסחוט אותך".

וינרוט טוען שבעלי העניין הגדולים ביותר בעסקה היו קק"ל עצמה, שלטשה עיניים לקרקעות הללו הרבה לפני שהוא נכנס לתמונה. כהוכחת נגד לטענות של קק"ל ושל עו"ד כ' הוא מוסר לי מסמך של קק"ל משנת 1999 שבו עו"ד הללי מקק"ל פונה למר תנורי, סמנכ"ל רכישות בעלות ורישום, בעניין רכישת הקרקעות, וממליץ לו על העסקה עם רבינוביץ. "וזה בשלב שאני כלל לא הכרתי את רבינוביץ". המסמכים הללו מוכיחים לדעתו שקק"ל השקיעה מאמץ עליון ברכישת הקרקעות כשנתיים לפני שנת 2000, כך שהם לא יכולים לטעון שכל ההסכמה שלהם לעסקה הייתה רק בגלל שהם 'סמכו על וינרוט'.

"כשרבינוביץ הגיע אליי היה לו בכרטיס הזהות שני דברים, המכתב מקק"ל ועסקה שהוא ביצע עם הפטריארך בבית שמש על סכום אסטרונומי של 300 מיליון דולר. זו העסקה היחידה שהצליחה איתם. לא הייתה לנו סיבה לחשוד בו. בסוף רומינו מלמעלה עד למטה בצורה הכי בוטה.

"אגב, גם בעסקה עצמה אנחנו דרשנו שיגיע איתנו נציג של קק"ל במעמד החתימה. מי שהיה אמור להיות נוכח היה עו"ד הללי, אבל במקומו הגיע תנורי. תנורי הוא סמנכ"ל לעניינים מיוחדים במנהל שעשה עסקות ענק עוד לפני שאני נולדתי. אני העברתי את הצ'קים רק אחרי שהנוטריון ירד למטה ואמר שהתעודה נחתמה בנוכחותו, והראה לי צילום ת"ז. תבין, אמרו לנו שרק שלושה יכולים לעלות למעלה כי הפטריארך במצב קשה. ברור שרבינוביץ היה צריך לעלות כי הוא המתווך, וגם הרופא שהיה צריך לוודא שהפטריארך צלול וכשיר לחתימה. עכשיו השאלה היא מי השלישי. אני, שאני רק מלווה מקצועי, או הנוטריון אברהם פרי שהוא הרבה יותר מוסמך ממני בכל מה שקשור לאימות חתימות. ברור שעדיף היה לתת לפרי לעלות.

"אני לא הסתפקתי בזה ועליתי למעלה, אמרתי לפטריארך באנגלית 'תודה שחתמת על המסמכים ואני מתכוון לעשות איתך עסקות בעתיד'. הוא ענה לי 'תודה לך, תבוא לכאן שוב', וכל זה כשאיש הקק"ל עומד לידי. מה עוד אני אמור לעשות?".

על העסקה של שנת 2007 וינרוט לא מתחרט. לשיטתו אירינאוס היה בחירה רעה מאוד. "הוא פגע בכל מה שהוא יכול לפגוע בישראל. אנחנו רצינו שמדינת ישראל לא תאשר את המינוי, ותשתמש במנוף הזה כדי לשכנע אותו לעשות את העסקה ולגאול את הקרקעות. הגורם בממשלה אז היה מאיר שטרית. זה היה כשראינו שאירינאוס הצהיר שהוא לא יעשה עסקות עם ישראל. לא ראיתי שום פסול בזה שמדינת ישראל תגיד לו שהיא מונעת ממנו את האישור כל עוד הוא לא מוכן לשחרר את הקרקעות".

אז איך בכל זאת הוא מונה?

"מי שדחף אותו היה יעקב נאמן".

למה נאמן עשה את זה?

"כי אירינאוס שילם לו הרבה כסף. הוא גם הרגיע את נאמן ואמר לו שהוא יסדר את הבעיות, אבל אחרי כן הוא העיף אותו ולקח במקומו את גלעד שר. הדיון התנהל כמו פינג פונג. לבסוף המדינה מינתה אותו ללא כל תמורה ולדעתי המינוי היה הרה אסון, והוא לא עשה דבר עם הקרקעות. האיש היה פרו פלשתיני מובהק ומוצהר גם בלי קשר לסוגיית הקרקעות. לי בכל מקרה לא היה יד ורגל במינוי שלו".

אם הוא היה כל כך בעייתי אז למה הוא מכר נכסים ליהודים?

"בשלב מסוים הוא התחיל להרגיש שהקרקע בוערת מתחת לרגליו. הוא חשב שהוא יוכל לעשות עסקות עם יהודים וזה יציל אותו. הוא מכר נכסים בעיר העתיקה ודקה אחר כך דאג לפרסם את זה ופעל להוצאת צווי מניעה נגד הרוכשים".

ההיסטוריה נוטה הרי לחזור על עצמה. איך אתה מסביר את זה שלמרות שידעו שתיאופולוס מאוד בעייתי ושהוא יפגע ברכישת הנכסים על-ידי יהודים המדינה בכל זאת החליטה להכיר בו?

"צריך להבין שאירינאוס הופל על-ידי הכנסייה ואז עלה שמו של תיאופולוס, וגם הוא נבחר על-ידי הכנסייה. מדינת ישראל לא באמת יכולה הייתה להתנגד למינוי כי היא לא יכלה להתערב בתוך העסקים של הכנסייה. אגב, בכל הנושא של המינויים היו גורמי ביטחון שחיוו את דעתם על האנשים, ותיאופולוס נתפס כפרו ישראלי".

מדוע ייצגת את קק"ל כשהם תובעים אותך וכשאתה משמש עורך דינו של אפי שטנצלר?

"מהרגע שהפרשה התפוצצה אפי שטנצלר הודיע במפורש שהוא לא מתערב בענייני קק"ל שבהם מעורב יעקב וינרוט. הוא לא נקף אצבע כך שאין ניגוד עניינים".

ומדוע קק"ל סירבו להגיע איתך להסכם ותובעים אותך היום על 80 מיליון שקל?

"דמי הפך הפקר מסיבה פשוטה כי ערך הסחיטה שלי גבוה. ככל שהמוניטין גבוה יש יותר יכולת לסחוט אותך. אני אמרתי להם שהכסף מגיע לי ביושר, אבל בכל זאת אם יסתבר שלא יצא כלום מהעסקה אחזיר אותו. הצעתי להם שיתמודדו בביהמ"ש על תקפות העסקה, ואם היא תיפול נלך לבוררות מהירה של שבוע כשאני מקבל את כל מסקנות ביהמ"ש בתיק הפלילי. הם סירבו כי ידעו שכשהם יתבעו אותי תהיה להם יכולת גבוהה של סחיטה. אם הייתי רק עו"ד מצבי היה אחרת היום. מה שקרה זה שהפכתי לדמות ציבורית, לסמל עבור ציבורים רבים, ושילמתי על זה מחיר כבד. בעקבות זאת החלטתי מכאן ואילך לסגת מכל במה ציבורית. בשלב הזה של החיים אני הולך להיכנס לתוך עצמי".

מי בעיניך אשם בפרשה הזו?

"אני לא יודע מי אשם, אבל מה שברור זה שמדינת ישראל זיגזגה בין אירינאוס ותיאופולוס ויצאה קירחת מכאן ומכאן. אם ישראל הייתה אומרת לתיאופולוס דברים כדורבנות ברחל בתך הקטנה יכול להיות שהעסקה הייתה כבר חתומה היום. ובכלל, ישראל איבדה את יכולת ההשפעה שלה על גופים שנמצאים במזרח ירושלים. הפטריארכים כולם אמרו שמהרגע שישראל הצהירה שהיא עשויה לסגת ממזרח ירושלים הם כבר לא יכולים לתת בה אמון, כי מחר הם יצטרכו לעבוד מול הפלשתינים והירדנים ומה הם יעשו אז. יש להם מרחב תמרון מאוד קטן היום".

אני שומע מדבריך שבמידה שישראל תנטוש את מזרח העיר הרי שהיא תאבד בעקיפין אחיזה גם בשטחים אסטרטגיים נרחבים ביותר במערבה?

"זה נראה לי ברור".

כשנציגי קק"ל ניגשו אל משרדי הטאבו על-מנת לרשום הערת אזהרה על הנכסים התברר להם לתדהמתם שנציגי הפטריארכיה מתנגדים לרישום וטוענים שמעולם לא קיבלו את הכסף ושהפטריארך כלל לא חתם על החוזה.

"Follow the Money" הייתה העצה שנתן "גרון עמוק", סוכן האף-בי-איי שהביא לחשיפת פרשת ווטרגייט המפורסמת, לשני כתבי 'הוושינגטון פוסט' אשר חקרו את הפרשה. עצה זו נמצאה מועילה ביותר - שני הכתבים עקבו אחר מסלול הכסף, וזה הובילם לנשיא ארצות הברית דאז, ריצ'רד ניקסון, ולפיצוח הפרשה.

גם כאן המשטרה חקרה, עקבה אחרי הפקדות הכספים באירופה, והגישה כתבי אישום חמורים כנגד רבינוביץ ומורגרשטרן. התברר שאת רובו הגדול של הכסף שלשלו המתווכים לכיסם. בסופו של הליך משפטי ממושך קבע בית המשפט המחוזי כי "הייתה זו פרשת הונאה מתוחכמת ביותר של ביצוע מדומה של עסקת ענק במקרקעין", הרשיע את ה'מתווכים' בשלל סעיפים חמורים, שלח אותם לכלא והטיל עליהם קנסות כבדים [ת"פ 1071/01]. המורשעים ערערו לביהמ"ש העליון. תוצאות הערעור היו הארכת תקופת המאסר של רבינוביץ מול הפחתה מסוימת בקנס שהוטל עליו. ערעורו של מורגרשטרן נדחה בחלקו והתקבל בחלקו. כך או כך, בית המשפט העליון קיבל את הכרעת המחוזי שהעסקה נעשתה בכחש ובכזב [ע"פ 4354/08]. סוף דבר, הקרקעות נותרו בידי הפטריארכיה וקק"ל איבדה את הכסף.

עם כ' אני נפגש במשרדו. מדובר בעורך דין בכיר שמכיר לפניי ולפנים את הנפשות הפועלות ואת הדינמיקה שהתרחשה שם. לכ' חשוב מאוד להישאר בחיסיון מוחלט, ולכן חלק מהדברים שאמר לא הועלו על הדפוס מחששו פן יבולע לו.

איך אתה מבין את העסקה הזו שבה הפטריארכיה מתחייבת לשלם 13 מיליון דולר, לכאורה בניגוד לכל היגיון כלכלי?

"עלית על הנקודה. הרי כבר בנובמבר 2007 יש הרשעה פלילית של המתווכים שהיא רבת משמעות לגבי המשפט האזרחי. השאלה היא למה הפטריארכיה מחזירה כסף שהיא לא קיבלה. היא יכלה הרי להמשיך בהליכים בשקט לאור פסק הדין הפלילי, שהושג ברמת הוכחה הרבה יותר גבוהה מאשר במשפט אזרחי. אין שום סיכון מבחינתה ואין צורך 'לקנות סיכון'. אם נבחן את הסיפור מנקודת מבט עסקית זו זריקת כסף לשווא".

האם יש לדעתך קשר בין העסקה להכרה של הממשלה במינוי הבעייתי של תיאופולוס?

"תבין, מי שזרק את ה-13 מיליון דולר לא היה נאיבי. היה שם משא-ומתן ממושך שכולם הבינו מה הם עושים. ההסבר היחיד שיכול להיות זה הסכם של תיאופולוס עם ממשלת ישראל, שלפיו הוא היה מוכן לשלם 13 מיליון כדי לקבל את ההכרה. כמו שראית, כתוב שההסכם הזה ייכנס לתוקפו רק אחרי שהוא יהיה פטריארך ורק אז הוא יוכל לקיים אותו.

"אני מכיר לעומק את הרקע של המאבק על המינוי של תיאופולוס שנמשך בערך שנתיים, ובמסגרתו היו כל הזמן מגעים ומשאים ומתנים איתו ועם אירינאוס ועם כל מיני אנשי ביניים שבאו והלכו, מקומיים וזרים. המינוי שלו עמד על בלימה ובשלב מסוים הוא הבין שהוא צריך לשלם עליו בהרבה כסף. אבל הסיפור כאן הוא גם בעובדה שקק"ל לקחה את וינרוט כמייצג שלהם בעסקה השנייה".

לגבי העסקה הראשונה, איך זה שכל כך הרבה אנשים חכמים ועתירי ניסיון נפלו בהונאה שכזו?

"הסיפור הזה כולו מסריח כי היו הרבה מאוד סימני אזהרה. עו"ד הללי לדוגמה, שייצג את קק"ל, בכלל לא הגיע למעמד החתימה. אחרי כן הוא הסביר שהוא גר בחיפה ובכל פעם שהוא נסע במיוחד לירושלים הודיעו לו שהחתימה נדחית, פעם אחר פעם, עד שביום שישי אחד קראו לו לבוא אבל כבר לא היה לו כוח לנסיעות והוא שלח את תנורי שאין לו שום הבנה בתחום. זה היה תרגיל שקוף. הם רצו לנער אותו ופשוט התישו אותו.

"ועוד משהו תמוה. מסתבר שהמתווכים אמרו לוינרוט להכין 16 צ'קים. ואני שואל למה? הרי ברור שמדובר פה בהונאה. בסיטואציה שכזו גם אם לא גונבים את המוכר אז גונבים את מס הכנסה. איך עורך דין במעמד ובניסיון של וינרוט לא מבין את זה?"

האם מי שבישל את העסקה המפוקפקת הזו ידע שבהכרה בתיאופולוס הוא מפקיר את הנכסים שנקנו בכסף מלא על-ידי עמותת עטרת כהנים?

"אנשי עטרת כהנים התנגדו לעסקה מסיבות אידיאולוגיות. הם לא היו מוכנים לקבל את העובדה שמדינת ישראל תיתן את ידה להדחת אדם ששיתף פעולה ומכר קרקעות ליהודים, כמו שבגדו בלוחמים של צד"ל. מי שחתמו על העסקה ידעו טוב מאוד שעטרת כהנים מתנגדת. אבל הם העדיפו את העסקה הזו שנתנה להם הזדמנות למחיקת הביזיון הגדול.

"זה לא רק 13 מיליון דולר. הפטריארכיה גם התחייבה להעביר לקק"ל את זכות התביעה שלה כנגד כל הרמאים והצדדים השלישיים. בנוסף, המדינה תפסה 5 מיליון דולר בשוויץ, ויש עוד המיליונים שיושבים אצל וינרוט, כך שלקק"ל היה מאוד משתלם לדפוק את עטרת כהנים ואת הפטריארך המסכן אירינאוס שיושב בכלא על שיתוף פעולה עם יהודים. הדברים הללו לא עניינו אותם.

"ואני אומר לך עוד משהו. הם פחדו מאוד שהסיפור הזה יגיע למבקר המדינה, כי מי שנתן את הכסף - שזו המדינה - צריך להקים ועדת חקירה ולבדוק למה הכסף לא הגיע ליעדו ואיך גורמים כל כך בכירים סמכו בעיניים עצומות על וינרוט ולא ביררו את הדברים בצורה מקצועית. יש לא מעט ראשים שעשויים לעוף בעקבות מסקנות הוועדה הזו, ולכן היה חשוב להם להחזיר את הכסף ולהשתיק את הסיפור".

עו"ד יעקב וינרוט: בשנת 2000 פנה פרקליט הצמרת לשרי האוצר והתשתיות דאז כמייצגם של שני לקוחות, יעקב רבינוביץ ודוד מורגרשטרן, שתפקדו בפרשה זו כסוחרים בסיפור של בגדי המלך החדשים. וינרוט מסר לשרים כי ללקוחותיו יש קשרים עם הפטריארכיה, ושהם מסוגלים להביא לפתרון בעיית הקרקעות בירושלים. ההצעה הייתה שבתמורה לתשלום אחד שישולם מראש, תחכיר הפטריארכיה את הקרקעות לתאגיד זר אשר בשליטת הלקוח לפרק זמן של 999 שנים. תאגיד זה והלקוח יפעלו כנאמנים של חברת הימנותא, שהיא חברת בת של קק"ל. התאגיד הזר, אשר הוקם במיוחד לצורך העסקה על-ידי עו"ד וינרוט ונשלט על-ידי רבינוביץ, נועד להתגבר על הרגישות הפוליטית הכרוכה בביצוע עסקת הנדל"ן במישרין עם רשויות המדינה, ותוך מטרה לטשטש את הזיקה אל רשויות המדינה ואל קק"ל. וינרוט הסביר שיש צורך לשמור על חשאיות רבה ולשלם את הכסף בדרכים לא מקובלות - תשלום במזומנים וללא קבלות. המדינה הסכימה והלוותה לקק"ל 20 מיליון דולר, אשר הועברו להימנותא לשם ביצוע העסקה.

הסכום הועבר בהעברה בנקאית לחשבונו של עו"ד וינרוט, אשר טיפל בעסקה ופעל כנאמן לעניין העברת הכספים. התוכנית הייתה שוינרוט ישלם לפטריארכיה בצ'קים בנקאיים, לאחר שיקבל לידיו את מסמכי העסקה כשהם חתומים על-ידי הפטריארך. מתוך הסכום האמור 16 מיליון דולר היו אמורים לעבור לידי הפטריארך והפטריארכיה, והשאר, כ-4 מיליון דולר, היו שכר טירחת עורכי דין, מתווכים ועוד.

אחרי עיכובים ודחיות זומנו הצדדים לחתימה על חוזה ביום ו' ה-14.4.2000. הנוכחים היו רבינוביץ ומורגרשטרן; עו"ד אברהם פרי, שתפקידו היה לאשר כנוטריון את חתימת הפטריארך; עו"ד יעקב וינרוט; עו"ד אבי וינרוט (אחיו); ד"ר ברונו אוסטפלד, רופא המשפחה של בני משפחת וינרוט, אשר אמור היה לבדוק את כשירות הפטריארך החולה להתקשר בעסקה, ונציג קק"ל מר תנורי.

לאחר מותו של דיאודורוס התכנס הסינוד (המועצה העליונה של הכנסייה) בשנת 2001 ומינה לתפקיד הפטריארך את אירינאוס הראשון. במשך כשנתיים נמנעה ממשלת שרון להכיר במינוי מפני שחששה מעמדותיו הפרו-פלשתיניות של אירינאוס, ומאחר שתפקיד הפטריארך מקביל לתפקיד של קאדי ראשי הרי שאין לו תוקף ללא אישור הממשלה. רק בינואר 2004 זכה אירינאוס להכרת ממשלת ישראל.

בניגוד לחששות, אירינאוס שיתף פעולה עם היהודים. הפלשתינים זעמו כשבמארס 2005 נתגלה שהוא מכר נכסים גדולים בעיר העתיקה לחברות המקושרות עם עמותת עטרת כהנים. ראשי הכנסייה התכנסו, וביוני 2005 החליטו חברי הסינוד להדיח את אירינאוס ולהורידו לדרגת נזיר זוטר. במקומו הם מינו את תיאופולוס ינופולוס כפטריארך החדש. מי היה המושך בחוטים מאחרי הקלעים של המינוי הזה ננסה להבין בהמשך. מאז ועד היום אירינאוס כלוא בחדר קטן בפטריארכיה מבלי יכולת לצאת או לתקשר עם העולם החיצון. את מזונו הוא מקבל דרך סל שהוא משלשל בחבל מדי יום למשפחה ערבית נוצרית שמרחמת עליו. הקשר היחיד שלו עם העולם החיצון מתבצע דרך עורך הדין שלו. ממשלת ישראל מעולם לא נטלה אחריות ולא ניסתה להתערב או לסייע לו למרות שהוא שיתף פעולה עם העם היהודי ומכר לידיים יהודיות קרקעות בעלות חשיבות אסטרטגית.

אגב, הדחה של פטריארך מכהן לא התרחשה מעולם מאז ייסודה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית בשנת 1054, והיא מנוגדת לחוקי הכנסייה שעל פיהם לפטריארך יש סמכות רוחנית שמימית וכהונתו היא לכל החיים.

בדיון שנערך לפני כחודש בביהמ"ש המחוזי בירושלים עמד על הדוכן עו"ד אלון יואלי המייצג את קק"ל. יואלי טען בפני השופט משה בר-עם שקק"ל תובעת מהפטריארכיה סך של 13 מיליון דולר (!), וביקש לתקן את כתב ההגנה של קק"ל בתיק שבו הפטריארכיה תובעת לבטל לחלוטין את ההסכם משנת 2000 ואת כל הפעולות שנעשו מכוחו.

על-פי יואלי, בין קק"ל ובין הפטריארכיה התקיים חוזה סודי, שעל פיו קק"ל אומנם תטען שהעסקה בשנת 2000 הייתה כדת וכדין, אך היא מוכנה לוותר על הזכויות שלה בקרקעות ולהשאיר אותן בידי הפטריארכיה בתמורה לפיצוי של 13 מיליון דולר שהפטריארכיה תשלם לה.

הטענה הזו נשמעה לי מוזרה ביותר: הרי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו בפסק דין פלילי שכל הסיפור היה הונאה אחת גדולה, לא דובים ולא יער! החותמות היו אומנם אותנטיות אבל הפטריארך עצמו כלל לא חתם והחתימה שהופיעה על המסמך הייתה מזויפת. אם כן, מדוע קק"ל הייתה צריכה "לוותר" על הקרקעות? ומה פתאום שהפטריארכיה תסכים לשלם לה סכום כה גבוה על עסקה שלא הייתה ולא נבראה? מיד אחרי הדיון ניסיתי לקבל הסבר מעורכי הדין אולם כולם מילאו את פיהם מים.

כדי לברר את הדברים הגשנו בקשה לבית המשפט לעיין בתיק. האישור המיוחל התקבל לאחר דין ודברים ממושך עם דוברות בתי המשפט. בבוקר לח ומהביל הגעתי לבית המשפט המחוזי שבצאלח א-דין וקיבלתי את הארגז הענק של התיק לעיון בספסל במסדרון. הזמן שעמד לרשותי היה קצר. התחלתי לנבור במהירות בין אלפי המסמכים הגודשים את התיק ולחפש את המסמך החשוב, ואת לוחות הזמנים של הפרשה.

ומה נתגלה? ההסכם הסודי! לצידו תויקו גם התכתובות החשאיות שבין הפטריארכיה לקק"ל.

מתברר שמתחילת שנת 2006, לאחר הדחתו של אירינאוס ובחירתו של תיאופולוס, נוהל מו"מ חשאי בין נציגי הפטריארכיה - עורכי הדין ראמי מוגרבי וסאמר זועבי - לבין קק"ל, כשתיאופולוס היה "הגורם המרכזי, המוביל והמחליט מטעם הפטריארכיה". ההסכם דיבר על נכונות הצדדים "להסדיר בדרכי פשרה ושלום את המחלוקות שבין הפטריארכיה לקק"ל", ודיבר על שתי חלופות: טיוטא א' וטיוטא ב'. היו שתי חלופות: שהפטריארכיה תשלם לקק"ל 13 מיליון דולר תמורת ויתור של קק"ל על הקרקעות ברחביה ובטלביה (הוסכם שטענותיה של קק"ל כנגד צדדים שלישיים שרימו אותה יישמרו), או שקק"ל תרכוש שוב את הזכויות בקרקעות אלו למשך זמן של 150 שנה בתמורה לסכום זעום של 4.5 מיליון דולר. בשני המקרים ברור היה שהסחורה העיקרית שקק"ל מוכרת לתיאופולוס היא הכרה של ממשלת ישראל במינויו.

והנה המוקש: סעיף 3 לחוזה קובע שמיד עם קבלת כתב ההכרה מטעם ממשלת ישראל לבחירתו של תיאופולוס השלישי, יהיה אחראי הפטריארך הנבחר לקבל את אישור הסינוד לעסקה בתוך 7 ימים מאישור הממשלה.

כנספח לתביעה מוגשת טיוטת ההסכם (פרטיכל מישיבה שהתקיימה במשרדו של עו"ד יעקב וינרוט בת"א ב-12.03.07) שבה הדברים הרבה יותר ברורים. בסעיף 6.2 לחוזה נכתב במפורש: "הסיכום האמור בפרטיכל זה וכל הקשור אליו יהיו בטלים אם לא יתקבל אישור הממשלה עד ליום 15.08.07" (הכרת הממשלה בתיאופולוס הייתה בדיוק חודש לאחר תאריך זה).

ראש הממשלה דאז אריאל שרון התנגד בחריפות להדחתו של אירינאוס ולא הסכים להכיר בתיאופולוס כמחליפו. כפועל יוצא מכך, לתיאופולוס לא היו כל סמכויות חוקיות לעניין נכסי הכנסייה. אך ב-16 לדצמבר 2007, כשנתיים לאחר מכן, החליטה ממשלת אולמרט באופן מפתיע להכיר בתיאופולוס השלישי כפטריארך (החלטה מס' 2775). מאז מינויו, החל הפטריארך החדש להתכחש בבתי המשפט לעסקות שעשה אירינאוס עם חברות המקושרות לעמותת עטרת כהנים. הוא טען באמצעות עורכי דינו שהן נעשו שלא בסמכות ושאין להן תוקף.

הסיפור לא נגמר. קק"ל הגישה תביעת ענק בסכום של כ-80 מיליון ש"ח כנגד עו"ד יעקב וינרוט, בטענה שהוא האחראי לכישלונה של העסקה הראשונה שממנה נגרמו לה נזקים כספיים גדולים. במקביל, לפני כחצי שנה מכר תיאופולוס את זכויות החכירה בקרקעות רחביה וטלביה לקבוצת משקיעים מארה"ב בראשות (או בתיווך) משפחת נגה בן דוד.

עד כאן תמצית האירועים הידועים והמפורסמים, ומכאן ניגש לתגליות החדשות בפרשה.

בשלב זה הבנו שהעסקה השנייה מסתירה הסכמים חשאיים שלא דווחו ויצאנו לחיפושים. על עיקרי הממצאים המדהימים שגילינו בפרשה תקראו במסגרת תחת הכותרת 'הממצאים המרשיעים'. כל שורה שם מגובה במסמכים השמורים במערכת. אך כדי לברר את הסיפור בצורה יסודית היינו חייבים גם להגיע אל הדמויות המעורבות בפרשה ולשמוע את הגרסה שלהן.

על-פי כתב התביעה ועל-פי מקורות נוספים, אחד הגורמים שהיו מעורבים בפרשה היה השר לענייני גמלאים רפי איתן שעמד בראש ועדת השרים לענייני הפטריארכיה. הפטריארך, על-פי כתב התביעה, אישר בפניו את ההתחייבות. ניסיתי לברר עם איתן מה התרחש שם, אך תגובתו הייתה חדה וחריפה: "מה יצא לי מזה? מה יצא לי מפרשת הפטריארכיה? למה לי לדבר על זה? שום דבר לא יצא לי מזה! אני כבר רחוק מהסיפור הזה שלוש או ארבע שנים ואין לי מה להוסיף לך!".

עורך דין אחר שעִמו ניסיתי לשוחח מייצג גורם בכיר המעורב בפרשה. הוא רק שמע בטלפון את הבקשה ונזעק: "אני מאוד מבקש מכבודו לבל יטריד אותי! אני מאוד מבקש שלא לשוחח איתי ולהטריד אותי!", וטרק את השפופרת.

בסופה של הפרשה קק"ל גם אכלו את הדגים המסריחים וגם גורשו מהעיר. תיאופולוס מרח את המדינה ומשך את החתימה על החוזה בטענה שכל עוד הוא לא פטריארך בפועל הוא אינו יכול לחתום על העסקות. המדינה מסיבה שאינה ידועה לא המתינה עד לחתימה הסופית שלו ואישרה את המינוי. ברגע שתיאופולוס קיבל את ההכרה הוא התכחש לכל הסיכומים. מסדרה ארוכה של התכתבויות בין קק"ל לפטריארכיה עולות טענות קשות מצד קק"ל שמרגישה נבגדת על-ידי תיאופולוס ועורכי דינו. על-פי התמונה שהיא מציירת, הפטריארך הוליך אותה בכחש ובכזב לאורך כל תהליך המשא-ומתן. כרגע מתנהל סכסוך משפטי בין קק"ל לפטריארכיה בשאלה האם הפטריארכיה מחויבת בקיום ההסכם ובתשלום 13 מיליון דולר.

עוד נתון מעניין שצף לעיניי מעיון במסמכים קשור לזהות השושבין בעסקה החדשה - עו"ד יעקב וינרוט. ומדוע זה תמוה? כי בעקבות העסקה בשנת 2000 הגישה קק"ל כאמור תביעה אזרחית כנגד וינרוט על סך 80 מיליון ש"ח. כך מופיע בכתב התביעה: "... בישיבות, שיחות והתכתבויות אלו הציג עו"ד וינרוט את העניין (רכישת קרקעות הפטריארכיה, י"י) כבהול ודחוף במיוחד, וכשעת כושר היסטורית לגאולת קרקעות בירושלים... כשמדבריו מתקבל הרושם כי הדברים המוצגים על ידו ידועים לו מידיעתו האישית, וכי הוא נמצא בדברים עם הפטריארך המנוח ומנהל משא-ומתן עמו... עו"ד וינרוט לא גילה באזני שומעיו כי הוא אישית מעולם לא נפגש עם הפטריארך המנוח או עם מי מנציגי הפטריארכיה, מעולם לא שוחח עם איש מהם ואין לו כל ידיעה אישית משל עצמו אם הדברים המובאים על ידו בפני נציגי המדינה נכונים אם לאו". לדברים אף צורף מסמך שווינרוט חתום עליו הממחיש את הבהילות והדחיפות של העסקה. לאור זאת השאלה על קק"ל מחריפה: אם קק"ל חושבת שווינרוט פגע בה מדוע היא השתמשה בו כמתווך בעסקה השנייה? כיצד ניתן לתבוע אדם ובו בזמן להשתמש בו כשושבין בעסקה באותו הנושא?

גרסתו של וינרוט, שתובא בהמשך, רק מחדדת את התמיהה על התנהלותה של קק"ל.

כשהגעתי לשורות אלו הפכו נורות האזהרה לצ'קלקות אדומות עם סירנה מחרישת אוזניים:

האם ייתכן שמדובר פה בסיפור של דיל אפל בחסות ממשלת ישראל? האם ייתכן שכל העסקה הזו הייתה בסך הכול הסכמה של הממשלה להכיר בהדחה בלתי חוקית של ראש כנסייה ובמינוי גורם מושחת תחתיו בעד שלמונים שיסירו את חרפת העסקה הכושלת שהיא עצמה הייתה מעורבת בה? האם שוב הפקירה ישראל בן ברית שהודח רק בגלל שמכר נכסים ליהודים? האם ייתכן שגורמים בקק"ל פחדו מחשיפת המחדל שלהם והעדיפו להחזיר מהר את הכסף לקופה לפני שמבקר המדינה יגלה את הסיפור? והאם ייתכן שממשלת ישראל הפקירה נכסים אסטרטגיים שנרכשו על-ידי יהודים כדת וכדין בעבור חופן דולרים?

בימים האחרונים הגישה עו"ד שרית דנה בשם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים להצטרף כצד לתיק שבו תובעת הפטריארכיה את הימנותא לביטול העסקה ובמסגרתו הימנותא דורשת מהפטריארך לשלם לה את 13 מיליון הדולר שעליהם לטענתה הוא התחייב. כך פותח היועמ"ש בבקשת ההצטרפות: "מכוח סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה... ולאחר שראיתי כי זכות של מדינת ישראל או עניין ציבורי עלולים להיות מושפעים או כרוכים בהליך שלפני בית המשפט הנכבד...". בהמשך מסמיך היועמ"ש "כל פרקליטה מפרקליטות המדינה על כל שלוחותיה להיות נציג היועץ המשפטי לממשלה בהליך זה". על הרקע המשוער להתערבותו של היועמ"ש תקראו במאמר המוסגר.

סוף דבר, כדי לנסות ולפצח את סוד העיוורון, ההשחתה, הקהות והטמטום של הסיפור הקפקאי הזה - כדאי להיזכר בדבריו של ר' נחמן מברסלב מלפני כ-200 שנה. באחת מתורותיו כתב הצדיק החסידי פסקה קצרצרה, לקונית אך משמעותית, על הדמיון העמוק שבין התשוקה המינית ל"חמימות תאוות הממון" (ליקוטי מוהר"ן קמא, כג). לכסף הגדול יש ככל הנראה אפקט פיזי ורגשי שגורם לאנשים מסוימים לאבד את שיפוט המציאות. כמו בתשוקה המינית, המראה של השטרות או הפנטזיות עליהם מעוררים אצל בעלי מקדם-סיכון-גבוה את כל החושים. לחץ הדם מוגבר, הנשימה נעשית עמוקה ואיטית, האישונים מתרחבים, שדה הראייה מצטמצם, הדופק מואץ.

לסחרור של התשוקה יש מנגנון ביולוגי די עקבי: הירידה במדרון החלקלק מתחילה בבחירה מודעת או מודעת חלקית, אך בהמשך כדור השלג הרגשי נוטה לצאת משליטה. זהו בדרך כלל השלב שבו גם השחקנים המתוחכמים והזהירים ביותר מתחילים לעשות טעויות.

כשנכנסתי לפני כחודש לדיון באולמו של השופט משה בר-עם בבית המשפט המחוזי בירושלים חטפתי ורטיגו קל. האולם הקטן היה עמוס לעייפה בפרקליטים בגלימות שחורות. עורכי הדין הרבים ישבו בצפיפות על הספסלים, עמדו במעברים, נדחקו מאחורי הדלת. אחד במצוקתו אפילו חשב לשבת ליד שולחן הקלדניות. המשימה הבלתי אפשרית הראשונה הייתה לנסות למפות את הבליל. להבין מי שייך לתובעים, מי לנתבעים, ומי לרשימה הארוכה של הצדדים השלישיים המעורבים ב'מגה-תיק' הזה. כשהתמונה החלה להתבהר הוורטיגו הפך לבחילה. הסיפור ההזוי הזה, כך נתגלה, מזוהם בהרבה מאוד תככים פוליטיים, נדל"ניים ודתיים. פשעים, עוולות, סודות ושקרים, וכמובן כסף. הרבה מאוד כסף.

על-מנת להבין את ההתרחשויות האחרונות צריך לחזור ולהיזכר באחת מפרשיות ההונאה הגדולות ביותר בשנים האחרונות, העונה לשם "תיק הפטריארכיה". העובדות הבאות מתוארות בפסק הדין הפלילי שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים. להלן השחקנים הראשיים:

הפטריארך היווני-אורתודוקסי דיאודורוס קריבליס (מת בשנת 2000): הכנסייה היוונית-אורתודוקסית שבה כיהן דיאודורוס כנציגו הקודם עלי אדמות של ישו לא עסקה רק במיסות, סקרמנטים ועבודת האל, אלא תפקדה גם כאחת ממעצמות הנדל"ן החזקות והחשובות בארץ. עד כמה חשובה? הנה דוגמה: השטח שעליו יושבת הכנסת, רובן של שכונות רחביה וטלביה, מתחם הרכבת, כ-20% משטחה של העיר העתיקה ועוד - הם רק חלק קטן מההון הנדל"ני האדיר האצור בידי הכנסייה.

הקרן הקיימת לישראל: קק"ל נכנסה לתמונה בעקבות שטח של כ-520 דונם באזור רחביה וטלביה, אשר הוחכר באמצע המאה הקודמת על-ידי הפטריארכיה לקק"ל לתקופה של 99 שנים עם אופציה להארכה לאחר מכן. קק"ל העבירה את זכויות החכירה בקרקעות למינהל מקרקעי ישראל, וזה החכיר אותן בחכירת משנה לצדדים שלישיים. על הקרקעות נבנו בתים ודירות מגורים רבות, שבהן מתגוררת בין השאר שמנה וסלתה של האקדמיה והמערכת הפוליטית, והן הפכו לאחת השכונות המבוקשות והיקרות בארץ. על הפטריארך דיאדורוס הופעלו לחצים כבדים מצד הרשות הפלשתינית, ובקק"ל חששו מאוד שהפטריארכיה תערים קשיים ולא תאפשר את המשך החכירה בסוף התקופה. לכך נוספה העובדה שנציגו של ישו היה קשיש וחולני, והתעורר חשש שהוא יחתום על מסמכים בלתי הפיכים מול גורמים פלשתינים.

כשכל השושבינים הגיעו לבית הפטריארך, ביקש רבינוביץ מהאחים וינרוט וממר תנורי להמתין בחדר ההסבה. הוא הסביר כי נוכח מצבו של הפטריארך בלתי אפשרי שכולם יחד יעלו לחדר המגורים הפרטי שלו. רבינוביץ הציג בפני הנוכחים את מסמכי העסקות כשיש עליהם כבר שתי חותמות, אך עדיין ללא חתימת הפטריארך. השורה של סכום העסקה הייתה ריקה, ומורגרשטרן רשם במקום המתאים את הסכום - 16 מיליון דולר - ואת תאריך ביצוע העסקה. אחר כך עלו לחדרו של הפטריארך רבינוביץ עצמו וד"ר אוסטפלד, ובהמשך עלה גם עו"ד פרי. הפטריארך היה במיטתו. אחר כך ירדו השלושה, והפעם היו בידיהם המסמכים כשעליהם שתי החותמות וגם חתימה הנחזית להיות חתימתו של הפטריארך. ד"ר אוסטפלד אישר כי הפטריארך כשיר לביצוע עסקת המקרקעין. עו"ד פרי הודיע באופן חגיגי כי המסמכים נחתמו בנוכחותו (מאוחר יותר התברר שהוא לא נכנס אל החדר) ואז מסר רבינוביץ לעו"ד וינרוט את מסמכי העסקה, שכביכול נחתמו זמן קצר קודם לכן. בשלב זה עלה גם עו"ד וינרוט אל הפטריארך, הודה לו באנגלית על העסקה ללא פירוט על אודות תוכנה, והפטריארך מצידו אמר (באנגלית) "כן, כן, תבוא שוב". עו"ד וינרוט מסר לרבינוביץ את הצ'קים בסכום של 16 מיליון דולר.

את א' אני פוגש במשרד יוקרתי באחד ממגדלי העסקים המפורסמים בישראל. לא' יש היכרות רבת שנים עם דיאודורוס, אירינאוס ותיאופולוס, הפטריארכים שעמדו בראש הכנסייה היוונית אורתודוקסית בעשור האחרון. א' ניאות לשפוך מעט אור על ההתנהלות של ראשי הכנסייה השנויה במחלוקת.

ברשותך, אני רוצה לפתוח בעסקה הראשונה בשנת 2000. איך אתה מסביר את ההתנהלות של המתווכים בעסקה הזו? הרי היו שם הרבה מאוד נורות אדומות. הממשלה וקק"ל לא חשדו בכלום כשביקשו מהם לחלק את הכסף לכל כך הרבה צ'קים?

"ראה, כולם ידעו שהפטריארך לא מכניס את הכסף לפטריארכיה. זה לא היה סוד ובגלל זה היה צריך הרבה צ'קים. הכול התנהל בתנאים לא נורמליים כשכל הזמן יש גורמים בתוך הכנסייה שמנסים לפוצץ הכול. זו לחלוטין לא הייתה עסקת מקרקעין רגילה. האמת היא שנציגי קק"ל היו מודעים להכול ובכל זאת הסכימו להיכנס למהלך".

ממה שידוע לך, מה היה החלק של הפטריארך דיאדורוס בהונאה הזו?

"בית המשפט לא נכנס לשאלה של תקפות העסקה ולא שלל אפשרות שהיו גורמים בכנסייה שהיו מעורבים בתרמית. היו הרי דברים מאוד לא נעימים על דיאודורוס שכל הזמן עמדו ברקע. הייתה שם נזירה שטיפלה בו והיחסים שלו איתה היו מורכבים בלשון עדינה. הוא ניהל במקביל מערכת יחסים אינטימית בעייתית עם טימוטי, אחד הבכירים בכנסייה שניסה כל הזמן לטרפד את העסקה. היו לו גם יחסים אסורים עם קטינים יהודים במדינת ישראל והכנסייה מאוד לא רצתה שכל זה יצא החוצה. הם פחדו שמשהו ידליף פרטים על ההתנהלות של דיאודורוס ולכן גם היו מוכנים לעשות עסקה כדי להשתיק את המעורבים. בסוף חייו הוא הגיע למסקנה שהוא רוצה לעשות לביתו. ידענו שחלק מהכסף ייכנס אליו לכיס ולא לכנסייה. ברור שהכול היה מתואם איתו. יש כאלו שטוענים שהוא לא הבין את האנגלית של וינרוט אבל אני ממש לא קונה את הטענה הזו".

מה אתה חושב שבאמת התרחש בחדר שלו כשרבינוביץ נכנס אליו?

"מה שקרה זה שהוא עשה עסקה עם רבינוביץ וזוסמן (מתווך נוסף בעסקה, י"י), ובסוף היום אמר להם: 'אני לא רוצה לחתום כדי שלא יגלו את החתימה האישית שלי על המסמכים'. בתגובה רבינוביץ וזוסמן לא נתנו לו את החלק שלו והסיפור כולו התפוצץ. אני שמעתי את עו"ד אלחנני שסיפר בשם זוסמן שהיו שם יותר מ-3.5 מיליון דולר שחלק מהם הוא החזיק עבור הפטריארך, כך שברור שנעלמו פה 10 מיליון דולר בדרך. הרי אצל זוסמן תפסו 3.5 ואצל רבינוביץ 6, יתרת הכסף הגיעה כנראה לפטריארך או לאנשים מטעמו. הנזירה שהזכרתי, לוקרמה, עמדה לידו במהלך החתימה ונעלמה מהארץ מיד אחרי העברת הכספים ולא חזרה. אגב, היום, כשיש יחסים עם רומניה כי היא חלק מהאיחוד האירופי, אפשר לגבות מגברת לוקרמה עדות.

"דרך אגב, גם זוסמן ששהה שנים ארוכות ברומניה ורק לאחרונה הוסגר לארץ, ויושב היום בכלא הדרים, טוען את הדברים הללו בדיוק. הוא טוען שהפטריארך קיבל לפחות 3.5 מיליון דולר".

ואז התחילה להתבשל העסקה השנייה, שבה תיאופולוס מבטיח 13 מיליון דולר בתמורה להכרה?

"כן. תיאופולוס הבטיח הרים וגבעות. הוא ישב במשרד של יעקב וינרוט, בנוכחות אנשי קק"ל ושופטים בדימוס. הוא לקח את החוזה והצהיר מפורשות שזה הנוסח, ואמר שאם הוא יתמנה ויקבל הכרה מממשלת ישראל החוזה ייחתם. העסקה הייתה מאד פשוטה, מינוי תמורת כסף".

מעבר לפגם האתי החמור יש כאן גם שיקול לאומי. האם השרים ידעו על ההסכמים שתיאופולוס עשה עם הפלשתינים, האם הם ידעו שבהכרה בו הם מפקירים נכסים שנקנו על-ידי יהודים בירושלים?
"האמת היא שאני חשבתי שכשתיאופולוס ייבחר הוא יפתור לרוכשים היהודים את כל הבעיות, כי הוא אמר לנו: 'מה הם מטומטמים? למה הם קונים תחת השם עטרת כהנים? שיקנו את זה תחת חברה שרשומה על שם של נוצרי פודמנטליסט?'. הייתה תחושה שהוא יגיע להסכם עם הרוכשים.

"תיאופולוס מצידו לא נח על זרי הדפנה. הוא נפגש עם צחי הנגבי ורפי איתן ועם ראש הממשלה, ואף הפעיל מערכת דיפלומטית בינלאומית דרך יוון. הוא הצהיר הצהרות נוחות לכל אוזן ישראלית. המתווך הלך לשרים ושכנע אותם שלא יעשו את הטעות שעשינו עם אירינאוס, שקיבל את המינוי מבלי להתחייב לדבר".

• תגובת הפטריארך המודח אירינאוס, נמסרה על-ידי עורך דינו דניאל רובינס: לפטריארך אירינאוס הכלוא מאחורי סורג ובריח מאז 2007 יש קשר טלפוני קבוע עם נאמניו הרבים וכך הגיעו אליו ממצאי תחקיר 'מקור ראשון'. אם אכן נכונים הדברים, הפטריארך רואה בחומרה את הברית הלא קדושה אשר נכרתה בין תיאופולוס לבין גורמים ממלכתיים במדינת ישראל אשר ביחד הטעו את בית המשפט העליון. הפטריארך ישקול את צעדיו בנושא.

• תגובתה של הקרן הקיימת לישראל

לקק"ל הופנו השאלות הבאות:
1. מדוע הסכימה קק"ל במסגרת הסכם בינה לבין הפטריארכיה היוונית להסתפק בסופו של דבר בפיצוי של 13 מיליון דולר לעסקת הקרקעות ברחביה-טלביה ולא דרשה מהכנסייה את מלוא הסכום של 20 מיליון דולרים?

2. איך הטענה של קק"ל לקיומה של עסקת הקרקעות מסתדרת עם הקביעה החדה בתיק הפלילי שלפיה לא התקיימה עסקה?

3. כיצד שכרה קק"ל ב2007 את עו"ד וינרוט לייצג אותה כשהוא נתבע על ידה בעניין העסקה הקודמת?

4. האם אין בהעסקתו של וינרוט על-ידי קק"ל ניגוד אינטרסים?

5. האם העסקתו על-ידי קק"ל קשורה להעסקתו על-ידי שטנצלר במאבק מול שמחון?

6. האם מצד שטנצלר אין בכך ניגוד עניינים?

7. מה ההסבר לכך שקק"ל תבעה את וינרוט בשעה שמר תנורי היה נוכח מטעמה במעמד החתימה ואישר אותה?

תשובות קק"ל

לשאלה מס' 1:
הסכום נקבע בהסדר פשרה.

לשאלה מס' 2:
מדובר בטענות משפטיות שיובאו בפני הערכאות.

לשאלה מס' 3-5:
השאלה מסלפת את המציאות, עו"ד וינרוט לא ייצג את קק"ל.

לשאלות מס' 5-7:
מר אפי שטנצלר לא כיהן בתפקיד יו"ר קק"ל בעת אישור העסקה. יתרה מכך, עם כניסתו לתפקידו הטיל על עצמו מר שטנצלר נתק מוחלט מכל נושא הפטריארכיה ונמנע לעסוק בנושא זה בכל היבט שהוא.