זה כמה ימים אני תוהה מי הזיז את המחאה שלי. עד תחילת השבוע הצדקתי בכל לב את הקובלנות. מחירי הדיור הגבוהים ויוקר המחיה הן בעיות המוכרות לי באופן אישי, קהילתי וציבורי. אין ספק שמשהו בשיטה דורש תיקון. המפגינים, כך חשבתי, רוצים תיקון.
התפתחויות הימים האחרונים מלמדות שזה לא המצב. החוגים שהציתו את המאבק וכעת משתלטים עליו, מנווטים את ההמון למחוזות אחרים - מחוזות לא נכונים ולא רציונליים.
באמצעות הוד"לים ה
ממשלה מקדמת את הפתרון הטוב ביותר לסוגיית הדיור. המפגינים, בטיפשותם, מקדשים מלחמה נגדו. הממשלה כופה על שוק החלב הורדת מחירים ומפרקת את אותו מונופול שמכביד כל-כך על הציבור. במקום לתת יד, האדומים שמים רגל. למה?
השבוע הגיעו לרוטשילד ראשי ערים מהפריפריה. הם ביקשו משוכני המאהל לבוא לנגב ולגליל אך לא זכו למענה חיובי. קבוצת התל אביבים הזו הרי לא מעלה על דעתה להגר שלושים דקות דרומה לקריית מלאכי. הם רוצים את ארלוזורובה פינת דיזינגופה. ואם כך, זו כבר לא המחאה שלי.
האווירה שיוצרים המובילים, מעלה סימני שאלה על-כנות כוונותיהם. נתניהו מודיע על הקמת צוות הידברות. המפגינים מאשימים אותו בחוסר נכונות לדבר. למה? הם בכלל מקשיבים לו או מחפשים מריבה בכוח? קודם לכן הייתה כמובן פרשת המו"מ לעיני המצלמות.
מאחורי הקלעים מרצדים כל העת חולצות אדומות, פסים אדומים של קדימה, מניפסטים קומוניסטיים והסתות נגד
מתנחלים וחרדים. משהו כאן לא מריח טוב.
החיבוק העז של התקשורת, מעורר אצלי ספקות כבדים. הרי אותם עיתונאים שכעת מתלהבים כל-כך מ"העם רוצה צדק חברתי", אטמו את אוזניהם, עצמו את עיניהם, סגרו את פיהם ובעיקר השתיקו ביודעין את מצפונם, כאשר השלטון השתמש בהם עצמם, כדי להוציא לפועל את הטבח החברתי-אנושי הכי חמור שנעשה כאן בשישים שנות. אני מתקשה להאמין שהמקהלה האשכנזית-שמאלנית-חילונית-תל אביבית, זו ששתקה אז ומבקשת את עזרת הימין כעת, תסייע למתנחלים ביום פקודה. הצדק החברתי שלהם בקושי חוצה את הירקון. הוא ודאי לא עובר את הקו הירוק.
ויש כמובן היבט אידיאולוגי. בין שוק חופשי לסוציאליסטי ובין ממשלה אחראית לפזרנית, אני מעדיף חירות ואחריות. קו כזה מעמיד את ישראל בחזית הכלכלה העולמית, לרווחת כולנו. מנגד, ראשי המפגינים - ולא הציבור הרחב - מושכים את המאבק לסוציאליזם אנכרוניסטי ולפזרנות מסוכנת, כאלה שהביאו את יוון, איטליה, ספרד, פורטוגל ואמריקה אל עברי פי פחת. אני, לשם, לא רוצה להגיע.
ביבי חייב לתקן את הדרוש התיקון, אבל מצער אותי לגלות שמישהו הזיז את המחאה שלי.
