לפני כשנתיים וחצי (ינואר 2009) עשה
ידיעות אחרונות מעשה מאד לא שיגרתי: הוא צירף ספר חינם לגליונות ה
עיתון. הספר, לב האפלה מאת ג'וזף קונרד, תורגם מחדש על-ידי שולמית ו
יאיר לפיד בשפה מודרנית, בעברית תקנית. הספר הודפס אומנם על נייר עיתון, ללא כריכה, אך הוגש לקורא במלואו. ללא קיצורים.
הספר, מאת ג'וזף קונרד, יצא לאור ב-1899 ונתן השראה לסרט אפוקליפסה עכשיו של פרנסיס פורד קופולה. קראתי, נהניתי והתעורר בי החשק לקרוא את הספר הוותיק והטוב, כפי שזכרתי אותו מלפני הרבה שנים. רציתי את הספר בתרגומו הישן, בשמו המפחיד, בלב המאפליה. אך לא התאמצתי מספיק ולא השגתי את הספר להשוואה.
אבל חלומות מתגשמים. והספר לב המאפליה נמצא. לפני ימים אחדים, כששוטטתי ליד מרכז הספורט החדיש לידר בגני תקווה, עצרתי כמנהגי ליד קופסת הספרים החופשיים. תיבות, שהתקינו ספרניות הספרייה המקומית בחמישה גנים ציבוריים ובהן אפשר לקחת ספרים ואפשר להשאיר ספרים מיותרים. ספרייה חופשית. על מדף הפלסטיק הבהיק מולי בצבע תכלת שמיים לב המאפליה מאת ג'וזף קונרד, הוצאת ספריית פועלים בתרגומו של מרדכי אבי-שאול.
על "תיבות הקריאה" הללו כתבתי בהתפעלות בספטמבר 2010 כשהן נפתחו (
בגני תקווה מחלקים ספרים). לא היה מסע יחסי ציבור לספריות החופשיות הללו ולא היה להן המשך בערים אחרות. אך ביוני, לפני כחודשיים, מלאו
אמצעי התקשורת בסיפורים על "הפתעה למשתמשי התחבורה הציבורית בחיפה: ספריית השאלה קטנה וחופשית ממתינה בתחנות האוטובוס".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
