השבוע תמה חקיקה מזורזת שנועדה להקל במצוקת הדיור, וחוק מיסוי מקרקעין (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) תשע"א-2011 יצא לדרך. החוק עבר תהפוכות כשהוגש כהצעה רחבה ביותר לשינוי קבוע של כל משטר הפטורים. הדיון בהצעה זו נדחה לעתיד, ובתום ההליך הפכה אותו הכנסת כהוראת שעה לחוק משלים לחוק הגדלת ההיצע של דירות מגורים.
החוק עוסק הן בהוספת דירות המשרדים לחוק להגדלת ההיצע ע"מ לשחרר דירות משרדים כדירות מגורים, ובנוסף הוארכה בו לתקופה שבין 2013 לסוף 2020 מ-4 שנים ל-8 שנים תקופת ההמתנה בין מכירה למכירה של
דירה שאינה יחידה לפי סעיף 49ב(1) לחוק.
תכליתו של שינוי זה שנולד אגב דיוני ועדת הכספים של הכנסת הינו יצירת "מקל" לציבור בעלי הדירות להשקעה, אשר נועד לעודדו למכור דירות המצויות בידו בתקופת חוק הגדלת ההיצע עד סוף 2012, בבחינת עידוד הציבור להשתמש ב"גזר" הפטור כאן ועכשיו, אחרת ייאלץ להמתין תקופה ארוכה. לאור התכלית נבחן את השפעותיו ואת הפרשנות הראויה לגביו אשר עשויה למנוע צורך לתיקונו בחקיקה.
למען הסר ספק, העיכוב לא יחול על מי שהינו בעל דירה יחידה שאין לו בו-זמנית יותר מדירה אחת לרבות דירות החלפה, ואלו ייהנו מפטור אחת ל-18 חודשים. לעומת זאת מי שמכר דירה או את כל מכסת דירות במסגרת חוק הגדלת ההיצע, ואשר ירצה למכור דירה מ-2013 ואילך, ייאלץ להמתין 8 שנים מן המכירה האחרונה שלו בפטור.
לכך עשויה להיות השפעה מנוגדת לתכלית המקורית. כיוון שמניין 8 השנים אינו מתחיל מ-2013 ואילך אלא מן המכירה האחרונה בפטור, ואדם שברשותו דירה עם שבח גבוה שאיננה דירה יחידיה ובנוסף דירה עם שווי נמוך הכשירה לקבל פטור מלא לפי חוק הגדלת ההיצע כאשר את דירתו האחרונה מכר בפטור ב-2005 יהסס, בניגוד לתכלית החוק, להשתמש בהוראות חוק הגדלת ההיצע ואז להיות "כלוא" עם הדירה בעלת השבח הגבוה ללא אפשרות למכירתה בפטור.
התכלית האמיתית, ולאורה יש לפרש את הוראת סעיף העיכוב הנ"ל, הינה כזו שנועדה לחול אך ורק על הדירות שניתן היה לממש לגביהן את הוראת השעה ולא מומשו.
דהיינו, לטעמנו העיכוב הנ"ל לא יחול על מי שמכר, בהתאם לכמות דירותיו, את מלוא המכסה האפשרית מבחינתו בחוק הגדלת ההיצע. לכן, לטעמנו אין ההוראה צריכה לחול על דירות שלא היו קיימות כדירות בידי בעלן בתקופת חוק הגדלת ההיצע, בין שהיו בבנייה ובין שנרכשו אח"כ, וממילא לא ניתן היה להפעיל לגביהן את ה"גזר" שבחוק הגדלת ההיצע.
פרשנות זו הינה ראויה, גם מכיוון שאין ודאות שחוסר בדירות יסתיים בתחילת 2013. בנוסף, פרשנות מילולית צרה עשויה ליצור תוצאה מנוגדת לתכלית של סטגנציה מוחלטת בשוק הדיור מתחילת 2013.
