לוחמים, חיילים ומפקדים יקרים.
נפל דבר. עיני עם ישראל הנשואות אלינו נוכחו לראות שצבא ההגנה לישראל מסוגל לנצח גם במתארים מורכבים בצורה יוצאת דופן. ביום זה ניתן לקבוע בזהירות שהיעדים השאפתניים הושגו. תדע היום כל אם עברייה, שצה"ל עבר כברת דרך מקצועית מרשימה מאז המערכות הקשות באב תשס"ה ובשבט תשס"ו. לאור הביצוע המושלם של ליל שני אנו יכולים להעריך באופטימיות זהירה שהמחדלים של בית הכנסת בכפר דרום ושכונת הקבע של עמונה כבר לא יחזרו על עצמם.
זה לא בא בקלות. ההצלחה היא פועל יוצא של מפקדים נחושים שחצבו בסלע של נהלי-הקרב עד דם, של עבודת מטה סיזיפית ויסודית, של סנכרון מושלם בין הכוחות, של הקפדה בלתי מתפשרת על ביטחון השדה, על חיסיון המידע ועל לוחות הזמנים.
אבל הניצחון, פקודינו, הוא לא רק ניצחון המקצוענות והטכנולוגיה. הוא בראש ובראשונה ניצחון האנשים, וכמאמר חכמינו, האדם שבטנק ינצח. וההכרעה, חיילינו, היא בראש ובראשונה הכרעה של הרוח. ועל כן הקרב עבורנו מסתיים רק ברגע שבו הצד השני מפנים שהמשחק נגמר, כשהוא קולט שכבר אין מה לעשות.
כוחנו ועוצמתנו יישמרו רק אם נקפיד לשמור על עקרונות הקרב שלמדנו בבה"ד 1:
יוזמה ותחבולה: הם יחלקו פלאיירים וסטיקרים, יכנסו עצרות, יקהילו קהילות, יבנו מאהלים, ינפחו מתנפחים, יחלקו שערות סבתא, יפיקו אירועי פתיחת קיץ, אמצע קיץ, סוף קיץ, יביאו את אסי וטוביה ואת ימימה מזרחי ואת הרב אליהו. אנחנו נמתין בסבלנות עד שיגמר להם האוויר במתנפחים ונעקוץ.
אבטחה לאגפים: השטח צריך להיות הרמטי. הפגנות ומחאות מתאימות לרוטשילד, אך לא לשטח הבנוי והמשיחי של גבעות בנימין. ועל כן חשוב לחסום הרמטית את הגזרה ברשת מחסומים נייחים וניידים אפקטיביים. כך שאפילו אם כתב מזדמן של עיתון יצליח לעבור את החסימה, הוא יאלץ לצעוד קילומטרים באפלה בין סירות קוצניות וכלבים משוטטים. כשהם יבינו שאנחנו נחושים הם כבר יפסיקו לנסות.
ריכוז מאמץ ושחיקה תודעתית: השחור של הלוחמים והשוטרים צריך להיות כהה יותר מהשחור של הלילה. כל מפגין שיצייץ או ירים יד לגרד באוזן, צריך למצוא את עצמו במצב מאוזן ולטעום את טעמו של עפר ארץ הקודש. הכמות תהפוך לאיכות כשהם יבינו שהמשחק מכור. בנחישות ובנחישות.
מהירות והתקפיות: הפעולה כולה צריכה להסתיים במהירות הבזק. על כל בית יש להעמיד שני שופלים ולהקצות דקות ספורות לפינוי הציוד של המשפחות, מה שלא יֵצא בזמן הקצרצר ייהרס וייכתש. תנו להם להתרים את עצמם אחר כך.
ניצול הצלחה: על מפעילי השופלים לוודא שכל הקירות מרוסקים כולל הגג, דוד השמש וכל החלונות. אסור להשאיר אף חלק מהבניין לשימוש חוזר. וידוא הריגה, כבר אמרנו?
חיילות אישית: הכוחות המבצעים חייבים לבצע תרגולות ולהבטיח ביצוע טכני מושלם. אין רגשות, אין תחושות ואין מחשבות. אין טעם לעבור עם החיילים על שאלות ותשובות של המתנחלים, פשוט לא מקשיבים. כשאתה לא מקשיב אתה גם לא צריך לדעת מה לענות.
לוגיסטיקה ודרגים: הפעולה הוכיחה שוב שהמענה הלוגיסטי והמנהלתי הוא החוליה החשובה ביותר. תארו לכם מה היה קורה עם ראש מחלקת הבג"צים אסנת מנדל וענר הלמן מהפרקליטות לא היו מעירים באישון ליל את
דורית ביניש, ואם ביניש לא הייתה מחליטה לבטל מיד את צו ההקפאה שהוציא השופט
ניל הנדל ומאפשרת לכוחות להמשיך במשימתם. מה היה קורה אז? על מי היינו סומכים, על משענת הקנה הרצוץ של הממשלה שלא יודעת ולא רוצה לדעת? ומה יקרה אם בעוד עשר או עשרים שנה ישבו בתפקידים האלו דמויות עם קצת פחות דבקות במשימה ומגויסות אידיאולוגית? ה' ירחם.
על החתום אסנת מנדל, דורית ביניש, רונית לוין, מייק בלאס ומיכאל ספרד,
ראשי המטה הכללי
