ההגדרה המקובלת: ניצול סמכות לטובות הנאה. ומה שכחנו? כרגיל: את ההיבט המערכתי. מה בנוגע להגדרה קצת פחות ארכאית:
כל מה שהוא לטובת האליטות על חשבון הציבור! סטטוס קוו של מחדלים, שערוריות, כשלים, חלמאויות, מינהל לא תקין, שחיתויות, מעילות. אגואיזם, חזיריזם, ג'וביזם, נפוטיזם, זלזול, בזבוז, הוללות, הפקרות, יהירות, אטימות... רעות חולות ללא סוף. מנקודת מבטו של הציבור: קלקולים. מנקודת מבטן של האליטות: גן-עדן. האם זו תרבות השלטון? לא יודעים. גלמים.
יש פתגם האומר: אפשר להתל בחלק מן הציבור כל הזמן, בכל הציבור חלק מן הזמן, אך אי-אפשר להתל בכל הציבור כל הזמן. באמת? אז איך נסביר את התופעה לפיה קבוצה קטנה יחסית של אליטות משטה בכל הציבור, בכל העולם, בכל האנושות, כל הזמן?...
הפלא התשיעי יש פער בלתי נתפש בין הקידמה הטכנולוגית המדהימה, ובין הכישלון הקולוסאלי בתחום החברתי. מצב האנושות
קטסטרופלי! גם בעולם הנאור המצב קשה אך מתדרדר. איך זה יכול להיות?... פלא. מצד שני מצבם של הבכירים, העשירים והחזקים מעולם לא היה טוב יותר.
איש חכם אמר פעם: "העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים הרעים, אלא בגלל אלו שאינם עושים מאום בנוגע לכך". הציטוט הזה הוא נגזרת של הפתגם: "פירצה קוראת לגנב". מה שאיינשטיין בעצם רומז לנו: מצב האנושות חמור לא בגלל שזה מחויב המציאות, אלא בגלל בגידתם של אלו האמונים להגן עלינו!
האם יכול להיות שהוא ידע על מה הוא מדבר? האם יכול להיות שמובילי האנושות (האליטות) דואגים לעצמם על חשבוננו במקום לדאוג לנו? האם זה באמת כל-כך מקרי שהמציאות נראית ככפפה ליד לידי קובעיה?... מי יודע, אולי הרצל צדק: החיים והמוות ביד הרצון! אולי המציאות נראית כגן-עדן של הפקרות לאליטות וכגיהינום של הפקרות לציבור הרחב, פשוט בגלל שזה מה שהאליטות רוצות?
תרבות הקפיטליזם החזירי בגדי המלך המודרניים: אנחנו משקרים לעצמנו כל-כך טוב, שאנחנו מאמינים לשקרים שלנו. ביום העצמאות אנו טופחים לעצמנו על הכתף ומהללים אותנו לתפארת מדינת ישראל - אלו הערכים הרצויים. ומהי האמת? "כל ישראל חזירים זה לזה". נותרו שלושה ערכים בלבד: אני, עוד, כסף! אלו הערכים המצויים, זו התרבות האמיתית בה אנו חיים. אין מעצורים, עושקים גם ניצולי שואה. למעט כמה עמותות צדקה הפכנו להיות אוסף של אגואיסטים. אם לא ננסה להבין באיזו תרבות אנו חיים - לעולם לא נדע.
האליטות שיסו אותנו זה בזה, מלחמת קיום מטורפת. כולם רצים קדימה אחד על השני, החזקים מגיעים, החלשים נרמסים. כולם עסוקים בניסיון לחטוף כמה שיותר מן הזולת ומן הכלל. זה לגיטימי: "שיקולים כלכליים". כולם בעצם עסוקים במאמץ לפורר את החברה, ואיש אינו מצליח להבין מדוע היא מתפוררת... זו תרבות שאין לה זכות קיום, אין לה יכולת קיום והיא תעשוק את עצמה לדעת!
כן, יש מחיר לחזיריזם! אם לא נדע באיזו תרבות אנו חיים אין לנו סיכוי להיחלץ ממנה. סוף מעשה בהבנה תחילה, היכן אנו חיים? קודם כל נדע. האנושות חייבת להבין באיזו תרבות היא חיה!
מגלים את אמריקה נדמה את האנושות בתקופתנו לקולומבוס. אנחנו שטים קדימה, מחפשים את מדינת אינדיה, שתושביה הם כמובן אינדיאנים. לפתע פתאום, באמצע הים נוחת מישהו בספינה עם סנדלים וכובע טמבל וטוען שבעתיד יהיו לוויינים בחלל ויהיה ניתן לדעת בדיוק את המיקום בעזרת מכשיר בשם GPS. זה כמובן ישמע הזוי לחלוטין שכן ז'ול ורן טרם נולד, ואפילו הוא לא יצליח להעלות על דעתו דבר כזה.
לרשות רב החובל קולומבוס עומדים שלל אמצעים פרי הטכנולוגיה העדכנית ביותר (לתקופתו, כמובן). הוא אינו מצליח אפילו לחלום על ציוד ניווט אחר, הוא גם לא יודע שהוא צריך לחלום עליו, זה לחלוטין מחוץ לתודעתו. הוא רוצה קדימה, והוא יגיע לשם (או לא יגיע) רק בעזרת האמצעים העומדים לרשותו.
גם אנחנו, החברה האנושית, רוצים קדימה. מה פירוש? שגשוג, צמיחה, חברה עשירה ובריאה. כמו קולומבוס, אין בידינו מכשיר ניווט שיתריע על כל סטייה קלה מן הדרך. לכן משך שנים ועשרות שנים מנהיגינו הנערצים אצו רצו ריצת אמוק קדימה (בלי לדעת לאן), עד שבשלב מסוים הבחין קומץ סטודנטים שכנראה לא הגענו בדיוק להודו וגם לא לכוש, והקימו קול זעקה גדולה ומרה.
שטה ספינה אל הים אז אנחנו יחד עם קולומבוס על ספינת תענוגות הענק הנקראת מדינת ישראל, והספינה שטה. לאן? קדימה. יש ברשות הקברניטים כלים משובחים להנעת הספינה: חוק, דמוקרטיה, כלכלה, והם משיטים אותה במלוא הקיטור. אבל האם הכלים הנפלאים הללו אכן מנווטים את הספינה לכיוון הנכון?
אין בקרה חיצונית, אין תמונת לווין, אין מכשירי ניווט, יש רק תוצאות. בספינה יש הרבה חורים, כולם מנסים כל הזמן להוציא את המים עם דליים, אבל איש אינו יודע אם במקום להגיע לקו המשווה הגענו דווקא לניו פאונדלנד, ובקרוב אחד הקרחונים יטביע את הטיטאניק שלנו.
מה עושים? מקימים ועדת טרכטנברג, והיא מאתרת כל מיני חורים וסדקים: ריכוזיות, תחרותיות, וכולי. יסתמו חור אחד, יבקע חור אחר, כי הספינה שטה לכיוון הלא נכון. הנמשל: האוריינטציה של המדינה היא אליטות. המדינה אינה שואפת לדאוג לאזרחיה אלא דווקא לאליטותיה. לכן אם לא נבין זאת, ככל שנתעקש לסגור חור אחד, מובילי החברה ידאגו לפעור חור אחר.
תרבות השלטון היא מכשיר ה-GPS החברתי. בלעדיו אין לנו מושג לאן אנו שטים. אנחנו סומים בעלטה בדיוק כמו קולומבוס, ולא נותר לנו אלא לצרוח בבהלה כשאנחנו מגלים לתדהמתנו שהספינה טובעת.
אנחנו מגלים שיש לנו במדינה המון-המון קלקולים, וכך המון מומחים מתפרנסים בדיונים אל תוך הלילה מניתוחי עומק מרשימים על כל קלקול בנפרד. איש אינו מצליח להעלות על דעתו שכיוון ההתקדמות הכללי של המדינה - הקו המנחה, האוריינטציה, המגמה, המערכת, השיטה, הנורמות, תרבות השלטון - הוא שגוי, לקוי, אולי אפילו מסואב, מושחת, רקוב מן היסוד. אין לנו שום דרך לדעת זאת כל עוד נושא תרבות השלטון נמצא מחוץ לתודעה.
תרבות השלטון הוא אמצעי הניווט שבעתיד האנושות תשתמש בו. לצערנו בתקופתנו הוא עדיין לא התגלה. הדבר הכי מצער הוא, שלא ניתן לשכנע את האנושות לגלות אותו. אנחנו כמו קולומבוס שמדברים איתו על GPS, אין לנו סבלנות לשטויות, כולנו ממהרים קדימה... אבל לאן?
מילה קלה על הכללה הצרה התפישתית הכי גדולה של האנושות היא: "כולם יודעים ש". פעם כולם ידעו ש
הארץ שטוחה, שיהודים הם גזע נחות. ומה איתנו? כולנו יודעים שהציונים הם כובשים אכזריים, שהשלטון תקין, שההון מניע את המשק, שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, שאסור להכליל. זה ידוע, כולם יודעים.
אז מה נשתנה? שום דבר. גם היום הדברים החשובים מתנהלים על-סמך דעות קדומות ואמונות טפלות. כמובן שאין הכללה אווילית יותר מן ההכללה: אסור להכליל!
הנה דוגמה לאגדת-עם מרתקת: האם ההון באמת מניע את המשק? הרי לא צריך להיות כלכלן דגול כדי להבין שהמדינה והעם מייצרים את ההון אך הוא נמוג ונעלם. הוקוס פוקוס, באורח פלא הוא מופיע אצל בעלי ההון. כלומר בעלי ההון מוצצים את המשק, יונקים,
חולבים ובעצם חונקים אותו!
האם השלטון תקין? הרי לנו עוד אמונה טפלה. יש חוק, דמוקרטיה, רשויות, לכאורה הכל תקין. יופי, אבל היכן ההוכחה. מי צריך הוכחות כאשר "כולם יודעים"?...
מרוב דובים לא רואים את הזבובים. האנושות בתקופתנו הפכה להיות עדר של
מקוששי עצים וטוחני מים. כל הזמן מלקטים זרדים, כל שנה עוד אינסוף מאמרים המוכיחים שהמדינה היא מדינת אליטות, איש אינו מצליח לחבר אחת לאחת ולקרוא לכלב בשמו: הגולם קם על יוצרו, משרתי הציבור - מובילי המדינה (האליטות) השתלטו עליה, רתמו אותה לצרכיהם, והתאימו אותה כך שהיא תשרת אותם!
ללא הבנת תרבות השלטון, האנושות רצה קדימה רק בלי לדעת לאן! אי-אפשר בלי בקרה על תרבות השלטון. בלעדיה כולנו סומים בעלטה, אין לנו מושג לאן המדינה רצה. אמונה עיוורת בחוק, בדמוקרטיה ובכלכלה, בהחלט מרגשת אך לא מספקת.
מילה קלה על קלקלה סליחה על השאלה: מי צריך את הבורסה? אנשים קטנים יכולים לחיות בלי בורסה. ומה עם הכלכלה העולמית? תתמוטט? כולם יודעים שכן, כי כולם עדר שמקבל כמובן מאליו את המציאות. אבל בואו נחשוב לרגע איזה אסון יהיה אם חברת גוגל לא תוכל לגייס הון מהציבור באמצעות מניות?
הבורסה היא המצאה מיותרת, זהו משחק של מבוגרים, בעיקר עשירים ומפונקים, שבמקום לעבוד עושים כסף ממשחק בכסף. כפי שציינתי: כמאה אחוז מן הנורמות פועלות לטובת האליטות, הבורסה אינה יוצאת-דופן. היא מיותרת, האנושות אינה זקוקה לה, היא לא יצרנית, לא כלכלית! במקום לתגמל על יצרנות האנושות מתגמלת על עסקנות, וכולם מתפלאים שהעולם קורס...
לעשות כסף מכסף זה "פרפאטום מובילה", אפס תועלת. לכן צריך להפוך את הבנקים למלכ"רים. כל פרזיט המרוויח כסף ממסחר בכסף - צריך לבטל את המקצוע שלו ולשלוח אותו ללשכת עבודה.
קפיטליזם מוגבל: הצעתי גם להגביל את הקפיטליזם. להערכתי צריך לבטל את הטייקונים, אדם לא יוכל להחזיק הון יותר מסכום מסוים, למשל 50 מיליון דולר. ניתן יהיה להמשיך להניע את המשק דרך חברות. מתי בפעם האחרונה חשבתם על זה? לא חשבתם, אתם מקבלים את "השיטה" כתורה מסיני. אתם ריאליסטים מדי, מתקשים להוציא את הראש מחוץ לשיטה.
דמוקרטיה - גירסת הדמו ממה מורכבת המילה דמוקרטיה? אולי חשבתם שהיא מורכבת מ"דמוס" ו"קרטוס" (על משקל קריוס ובקטוס), אך כנראה היא נקראת כך פשוט משום שמדובר בגירסת ה-דמו. כמו כל דבר ועניין במדינת ישראבלוף, הכל כאן תדמית, הכל בכאילו.
האזרחים בוחרים את מנהיגיהם ובכך כאילו הם קובעים את דמותה של המדינה. בפועל אין לנו שום השפעה על תרבות השלטון. כך שאם תרבות השלטון נמצאת במצב של ריקבון שחיתותי מתקדם, הרי שהדמוקרטיה בסך-הכל מאפשרת לנו את הזכות המופלאה לבחור את המושחת התורן החביב עלינו.
האזרחים רשאים לבחור אם הם מעדיפים שישדדו אותם מימין או משמאל, מקדימה או מאחור. האם המדינה תפעל לטובתם או לטובת האליטות? זאת הם אינם יכולים לבחור, משום שזה קשור לתרבות השלטון, והתחום הזה מופקר לחלוטין, האנושות טרם גילתה אותו.
את תחושת חוסר האונים הזו חשים האזרחים היטב והיא באה לידי ביטוי בשיעור ההצבעה הנמוך, כלומר רבים מאוד התייאשו מהדמוקרטיה! הציבור מריח שמשהו כאן
מצחין, אך אינו יודע מהו. עכשיו אתם יודעים: תרבות השלטון.
אז מה יהיה לנו? יהיו שלי וליברמן עם התוכנית החברתית שלו, פתאום כל מפלגה תהיה חברתית, יהיו כנראה דרעי, לפיד, ליף, שמולי, ואולי עוד מפלגות חברתיות. אלו שיעברו את אחוז החסימה - תרבות השחיתות תבלע אותם כרגיל, אף אחד לא יצליח לשנות אותה, כי איש אינו מבין בתרבות.
המפלגות החברתיות יצליחו למשוך תקציב או שניים מפה לשם, אבל כיוון ההתקדמות הכללי של המדינה לא ישתנה. הציבור ימשיך להיאבק נגדה והיא תמשיך להיאבק נגדו, כי היא תישאר מדינת חזקיה, בכיריה, עשיריה ואליטותיה. במקום להיות מדינה עם מוטיבציה, אוריינטציה, כיוון, מגמה, שיטה, תרבות למען עצמה ואזרחיה. אני לא יודע מה עם האשכנזים, אבל ה
ספרדים לפחות מתעוררים...
