מהדוח של 'מבט לתקשורת הפלשתינית', שהופץ בקונגרס האמריקני, עולה כי המימון המערבי לרשות הפלשתינית מאפשר את תשלום המשכורות למחבלים. לפי חוקי הרשות משכורות אלה "ייושמו... על-פי המקורות הכספיים הזמינים". כלומר, מכספי האוצר הפלשתיני המגיעים משני מקורות מימון עיקריים: מחצית מהממשל האמריקני והשאר מקבוצת "המדינות התורמות". הסיוע הישיר מארה"ב בשנת 2010 עמד על 225 מיליון דולר. הסיוע האמריקני עומד בסימן שאלה בעקבות מהלכיו של עבאס באו"ם, אך יש אינדיקציות לכך שגורמים בממשל אובמה מנסים לבטל את ה"גזירה" או לפחות להקטינה. האיחוד האירופי העביר במאי השנה 85 מיליון דולר לרשות, מתוכם 45 מיליון דולר לתשלום משכורות.

הכספים המערביים מיועדים לתשלום משכורות לעובדי מדינה, אך אין שום מנגנון שיפקח על כך שאלה לא ישולמו גם למחבלים. מעניין ש-55% מהמשכורות במנגנוני הביטחון משולם לתושבי עזה. כלומר, למשרתים בזרועות הצבאיות של חמאס. שיעור המשכורות הזה צפוי לעלות בהתחשב בהתפלגות הארגונית והאיזורית של המשוחררים בעסקת שליט - רווח נקי של חמאס.

אך מה לנו כי נלין על המערב. גם ידי ישראל לא נקיות. היטיב לתאר זאת אתר החדשות היהודי מקנדה 'Shalom Life', במאמר "הסיפור הכלכלי שמאחורי עסקת שליט". המאמר שופע ציטוטים מעניינים. אחד מהם מיוחס ליועצו לשעבר של ראש הממשלה, הטוען כי המצור על עזה מעולם לא היה הדוק. מצור הדוק יותר היה גורם למשוואה שונה שהייתה מתורגמת למחיר נמוך יותר בעסקת שליט. ציטוט נוסף הוא של גורם בכיר ששירת ביחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, שאומר: "יש לובי חזק של מגדלי הפירות שגרם לכך שבימים מסוימים עברו לעזה בין 20 ל-25 משאיות של פירות ביום".

אילן אשל, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, סיפק לכך הסברים מעניינים: "גבולות סגורים עם עזה יהוו מכת מוות לכל החקלאים... זה לא תפקידי לחשוב על המחיר שישראל תשלם בעבור שליט. תפקידי הוא לקבל את המחיר המקסימלי בעבור מגדלי הפירות".

פירות הם רק דוגמה אחת. ישראל מספקת לעזה מדי יום גם 100 מגה-וואט של חשמל ומיליוני קוב של גז ודלקים. מיליוני שקלים מהמסים הנגבים בישראל מועברים מדי חודש לתוך הרצועה.

המאמר ב-'Shalom Life' רומז בעדינות שגם לבנק ישראל יש אינטרס שכספים מערביים יזרמו לעזה.

המוסד המכובד מקבל לידיו דולרים ואירו, ממיר אותם לשקלים שמועברים לרצועה ובינתיים רזרבות המט"ח של ישראל גדלות.

ארגון 'מבט לתקשורת הפלשתינית', בראשות איתמר מרכוס, הגיש בחודש יולי לקונגרס האמריקני דוח מקיף אודות הסיוע של הרשות הפלשתינית למחבלים. הדוח מציין כי כל מחבל שנתפס על-ידי ישראל, ללא תלות בארגון המוצא שלו, זוכה למשכורת חודשית הממומנת על-ידי תקציב הרשות. מדובר בשכר פרוגרסיבי שגובהו צמוד למדד המחירים ומשתנה לפי מספר קריטריונים כגון תקופת המאסר, המעמד המשפחתי של הרוצח ומקום מגוריו. כך למשל, עבדאללה ברגותי מהחמאס, שהורשע ברצח 66 ישראלים ולא ישוחרר במסגרת עסקת שליט, זכאי לקבל משכורת חודשית בסך 4,000 שקל ותוספת של 300 שקל על היותו נשוי ועוד 100 שקל על שני ילדיו. בשנת 2012, לאחר שימלאו 10 שנים לישיבתו בכלא, יהיה זכאי ברגותי להעלאה של 2,000 שקל במשכורתו הבסיסית. למשכורת דומה זכאי גם מרוואן ברגותי, מנהיג הת'נזים שהורשע ברצח חמישה ישראלים. תושבי מזרח ירושלים וערבים ישראלים הכלואים בשל פעילות טרור, יקבלו תוספת חודשית של 300 ו-500 שקל בהתאמה - שכר עידוד לערביי ישראל.

מחבלים הכלואים בישראל זכאים לשלל הטבות נוספות כגון פטור מתשלום ביטוח רפואי ושכר לימוד אקדמי, או מקצועי וביגוד פעמיים בשנה. הרשות הפלשתינית מתחייבת לספק הזדמנות ללימודים אקדמיים לאסירים השוהים בבתי הכלא, באמצעות כיסוי כל הוצאות הלימוד. גם משפחות המחבלים זוכים לסיוע נדיב בדמות תוספת קצבה קבועה. בנו של מחבל שנגזרו עליו 20 שנות מאסר לפחות, ואשר ריצה לפחות 5 שנים, יזכה להנחה של 80% בשכר הלימוד באקדמיה.

עד כה שילמה הרשות הפלשתינית כ-5 מיליון שקלים בחודש לאסירים הכלואים בישראל. כלומר, כ-6% מסך תקציבה. מעניין לציין ששכר האסירים הביטחוניים שמרצים עונשם בגין רצח, או פעילות חבלנית אחרת, גבוה משל אלה המועסקים ברשות ומאלה המשרתים במנגנוני הביטחון הפלשתינים [ראה טבלה].

בניסיון לברר מה מאזן הרווח של חמאס מהעסקה פנינו לשלושה אנשים המכירים את הנפשות הפועלות בזירה הפלשתינית: אל"מ (מיל`) יוני פיגל, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור ב'מרכז הבינתחומי בהרצליה' ומי שהיה מושל רמאללה, ג'נין וטול כרם; אלי אבידר, מגייס סוכנים באמ"ן בעבר ואיש משרד החוץ בדימוס, שבין היתר שימש כממונה על הקשרים הכלכליים עם הרשות הפלשתינית ופנחס ענברי, חוקר ב'מרכז הירושלמי לענייני ציבור' המתמחה בעניין הפלשתיני.

אלי אבידר ביקש להקדים בביקורת חריפה על העסקה: "צריך להתבצע בדק בית רציני כיצד גורמי המודיעין לא הצליחו במשך 5 שנים לאתר את מיקומו של גלעד שליט. והרי לא מדובר בפקיסטן הרחוקה, בה המודיעין האמריקני איתר את בן-לאדן. מדובר בעזה שנמצאת ממש לידנו. בנוסף, לא ברורה ההתעקשות לגרש אסירים לעזה או לחו"ל. מה הם יעשו שם? אם בתוך 5 שנים לא הצלחנו לאתר את גלעד, נוכל לדעת מה עושים המחבלים בחו"ל? ובעזה יעמידו לרשותם את כל תשתיות הטרור. יהודה ושומרון הכי קרובים אלינו. שם יכולנו לשים עליהם יד ועין", אומר אבידר.

כל המרואיינים לכתבה מעריכים כי חמאס השיג רווח עצום מהעסקה: אבידר: "הרוח הגבית שקיבל גרמה להתחזקות משמעותית בזירה הפנימית המהווה כמעט מכת מוות לרשות הפלשתינית. חמאס הראה כי הביא תוצאות בדרכו, בעוד הרשות רק מפזרת הכרזות".

אל"מ יוני פיגל: "מודבר במושגים של הצלחה, ניצחון, רוח גבית. אומנם חמאס לא הצליח להביא תוצאות מלאות והוא זוכה על כך בביקורת מסויימת. אך הבטחותיו שיהיו חטיפות נוספות, כמו גם תמיכה של גורמים חיצוניים במהלך, וחיזבאללה בראשם, עולים על הביקורת".

פנחס ענברי: "הרווח העיקרי של חמאס הוא ההצלחה בבלימת יוזמת אבו-מאזן באו"ם - יוזמה שסיכנה אותם. לא רק שעניין המדינה לא חשוב להם, כי איסלאם הוא מקור סמכותם, אלא עניין הייצוג סיכן אותם. זה היה משחק סכום אפס. אם לרמאללה יש לגיטימיות בזירה הפנימית אז לעזה אין, ולהפך.

מאידך, חמאס נדרש לספק לא מעט הסברים. בת'נזים מכנים את העסקה "קטסטרופה", "פצע פתוח". מנהיגם, ברגותי, נשאר בכלא. החמאס מצטייר כמי ש"דפק" את פת"ח. עם קצת יותר לחץ גם ברגותי היה משתחרר, שהרי גם לא מעט גורמים בישראל תמכו בשחרורו. המסקנה היא כי חמאס לא רצה בכך. אך הקרע המעמיק עם הפת"ח איננו הבעיה היחידה של חמאס בעקבות עסקת שליט. נוצר רושם שהחמאס התעקש יותר על העזתים מאשר על אנשי הגדה. אולי סטטיסטית זה לא נכון, אך האמת היא שרבים ממנהיגי החמאס מהגדה לא נכללו בעסקה".

האם החמאס ירוויח מהעסקה מבחינה כלכלית?

אבידר: "אני מאוד רוצה להאמין שלעסקה אין נספחים סודיים שרווח כלכלי בצדם".

פיגל: "אני מעריך שאין קשר כלכלי ישיר. הקשר העקיף הוא שתהליכים ארוכי טווח יביאו להקלות בסגר על עזה ותהיה עליה בנפח הפעילות הכלכלית. יש דיבורים על הבנות בין ישראל למצרים בנוגע להקלות במעבר רפיח. משמעות הדברים היא שתנועת אנשים, סחורות וכספים תהיה קלה יותר".

ענברי: "אם החמאס ינצל את העסקה לרגיעה, זה יאלץ את ישראל לעשות הקלות בסגר. ייתכן שאירופה, במיוחד נורווגיה ושוויץ, יחזרו על פתחי עזה. ייתכן שהחמאס יעבור לפיגועים מתוך יהודה ושומרון. זה כמובן תלוי בתגובה הישראלית. אם ישראל תשכיל לא לנתק בין שתי הזירות אז הדבר יפגע בהשקעות בעזה.

פתיחת מעבר רפיח תלויה גם במצרים. יש להם מגוון שיקולים. מחד, הם מכירים דה פקטו בחמאס, מאידך הם נזהרים שלא לפגוע ברשות. לשלטון הצבאי בקהיר אין מדיניות ברורה והוא בעיקר נגרר".

מה צפוי לבכירים בארגון שמשתחררים במסגרת העסקה? האם הם ידרשו לחזור לעמדותיהם? האם הם יזכו לתנאי מחיה משופרים?

אבידר: "לא צריך לדאוג לפרנסתם. הם ייקלטו מהר מאוד ויחולקו להם משרות".

פיגל: "בדרג הבכיר של המשוחררים יש קבוצה מסוימת שתחזור להיות פעילה בהנהגה הפוליטית. חלקם יהפכו לאבות הרוחניים של פיגועי החמאס. בדרג הביניים זה יהיה אינדיבידואלי. הניסיון מלמד שרק כ-40% ממשוחררי עסקות עם ישראל "פורשים לאזרחות", כל השאר חוזרים לפעילות חבלנית".

ענברי: "לא רק שהמחבלים המשוחררים לא יצטרכו לדאוג לפרנסתם, אלא כבר עכשיו יש תחרות בין הפת"ח לחמאס מי יהיה יותר נחמד אליהם. כולם ישולבו ב"עבודה". יתרה מכך, כללי התקצוב של הרשות יאלצו להקים מחדש את מנגנוני החבלה של פתח כמו 'גדודי אל-אקצה' ואחרים. לטרור יש ביורוקרטיה. מהמסמכים שנתפסו בזמנו באוריינט האוס עלה, שכל פיגוע מתוקצב עד הפרט האחרון, כולל הפקת הווידאו עם נאומו של המתאבד".

קרדאווי, מנהיגם הרוחני של האחים המוסלמים ופוסק סוני מקובל, ידוע באהדתו למשנתו של הצורר היטלר ובפסיקותיו ההלכתיות המתירות רצח נשים וילדים ישראלים. מה שידוע פחות, הוא שהאיש גם מנהיג את מועצות השריעה של מספר בנקים איסלאמיים במפרץ המושקעים היטב במערב.

קואליציית הצדקה של קרדאווי היא ארגון גג של עשרות קרנות איסלאמיות בעולם, ביניהם IHH שאירגן את המשט האלים לעזה בשנת 2010. קרן קטאר, שגם בראשה עומד השייח', חברה אף היא בקואליצייה. הקרן אימצה לפני מספר חודשים את קבוצת הכדורגל ברצלונה בתמורה לסיוע חסר תקדים של 30 מיליון אירו בשנה. כמובן שסמל הקרן מתנוסס על חולצותיהם של שחקני הקבוצה.

קרנות איסלאמיות רבות במפרץ הפרסי, באירן ובעולם כולו תומכות במרצחי חמאס. אך מי שנדיב במיוחד הוא ממשלו של מחמוד עבאס, המעביר על-פי ההערכות כ-100 מיליון דולר בשנה למשפחות שהידים ואסירים. סיוע לרוצחים מעוגן בחוק היסוד מ-2004 החתום על-ידי אבו-עלאא'. החוק אושרר מאז מספר פעמים וקיבל את חתימתו של עבאס בשלהי שנת 2005, ביום בו אירע הפיגוע הרצחני בקניון בנתניה. במהלך השנים פורסמו עידכונים לחוק ונוספו צווים להעמקת הסיוע למרצחים.