"הממשלה דנה היום בעניין הקמת אוניברסיטה בגליל וזאת לאור האינטרס הלאומי בפיתוח הגליל וההבנה כי הממשלה רואה חשיבות לאומית בהקמת אוניברסיטה שם כמנוף מרכזי לפיתוחו של האזור"-כך תאר מזכיר הממשלה בשנת 2005 את החלטת הממשלה שיזם המשנה לראש הממשלה דאז,
שמעון פרס.
ומזכיר הממשלה המשיך בתדרוכו לעיתונאים "הממשלה החליטה להטיל על שרת החינוך, התרבות והספורט בשיתוף המשנה לראש הממשלה, הממונה על פיתוח הגליל והנגב, לפעול לבדיקת האפשרות להקמת אוניברסיטה בגליל, בתיאום עם המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב, במסגרת סמכויותיהן, תוך התייחסות לבחינת ההיבטים הלאומיים, האקדמיים, התכנוניים, התקציביים והאחרים של הנושא.
שרת החינוך, התרבות והספורט תדווח לממשלה בתוך 120 יום על ההתקדמות בנושא האמור.
הקמת אוניברסיטה באזור עשויה לתרום רבות לפיתוחו של הגליל והצבתו כחבל ארץ בעל יתרונות אשר ימשוך אוכלוסיות חדשות, ויחזק את מערכת ההשכלה הגבוהה באזור.
המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב הם המוסדות הממלכתיים לענייני השכלה גבוהה, ולהם הסמכויות בדבר הקמת מכללות אקדמיות ואוניברסיטאות נוספות".
החלטת הממשלה הייתה הצעד הפורמלי הראשון להקמתו של בית הספר לרפואה בצפת שייפתח ביום ראשון. קדמה לכך עבודת הכנה מאומצת של אנשי משרד המשנה לראש הממשלה שחייבה לא מעט לוליינות כדי לצלוח בשלום את המכשולים הביורוקרטיים הראשונים, ניגודי האינטרסים בתוך מערך ההשכלה הגבוהה בישראל וריב רשויות שכמעט ולא תם.
זה החל, בדומה ללא מעט מפעלים לאומיים בישראל, ברעיון של שמעון פרס שביקש מראש הממשלה, שרון, לקבל על עצמו את האחריות המיניסטריאלית לפיתוח הגליל והנגב. פיתוח הגליל, על-פי פרס עוד קודם לכניסתו לתפקיד, מותנה בהקמת מרכז אוניברסיטאי באזור. רבים ניסו לרפות את ידיו: "יש מספיק אוניברסיטאות בארץ" אמרו לו. "כל יום הביקוש להשכלה גבוהה גדל" השיב. "בתי החולים בגליל אינם ערוכים לצרכי הכשרת מתמחים" נאמר. "אם כך", השיב פרס, "הקמת פקולטה לרפואה תביא לשיפור דרמטי בבתי החולים בגליל ויהיה זה תוצר לוואי חשוב נוסף למיזם. "לא ניתן יהיה להגיע להסכמה על מיקום ותיפתח מלחמת הכל בכל בין הרשויות המקומיות השונות", נטען ופרס כמו פרס "כעומד מפעל לאומי בסדר גודל כזה מול העיניים בסוף כולם מתיישרים ומגיעים להסכמות" ועוד כהנה וכהנה סקפטיות וציניות שנתקלו באופטימיות הבלתי נלאית של נשיא המדינה דהיום.
הריונה של האוניברסיטה בגליל ממושך ונמשך כבר כמעט 8 שנים מאז הגה פרס את הרעיון ופעל למימושו וגם עתה עדין לא הגיע לבשלות הנדרשת. נתיב ייסורים ארוך עברה ההצעה במסדרונות המועצה להשכלה גבוהה. פרס כבר סיים תפקידו ועבר למשכן הנשיא והשר דאז
יעקב אדרי המשיך במאמצים לנווט את הספינה בין משברי הביורוקרטיה של מערכת הרגולציה הכמעט בלתי אפשרית של ההשכלה הגבוהה בישראל. העדנה הגיע עם כניסתו של
סילבן שלום לתפקיד שהפשיל שרוולים , חילץ פקקים, פגע במוסכמות, פרץ גדרות, אישר תקציבים ולא נח ולו לרגע עד שהביא לסיום ההליכים שהביאו לפתיחת שנת הלימודים בבית הספר לרפואה בצפת. פקולטה שחייבת להיות שלב ראשון בדרך להקמת אוניברסיטה בגליל.
הקמה של אוניברסיטה חדשה בפריפריה היא השקעה נבונה בכיוון של צמצום וגישור הפערים בין אזורי השוליים ומרכז המדינה. הניסיון העולמי מלמד כי מהלך שכזה מביא לא רק לביזור דמוגראפי המתבטא בהגירה וביישוב מחדש של אוכלוסיה משכילה בחתך סוציו-אקונומי גבוה יחסית בסביבות האוניברסיטה החדשה, אלא אף מעודד פיתוח תשתיות תחבורה ובינוי, ועשוי אף להביא להקמה של מרכזי תעשיה, מחקר ופיתוח יישומי המספקים מקורות תעסוקה נוספים לאזור כולו.
פתיחת שנת הלימודים בצפת צריכה להפוך לזרז לשדרוג בתי החולים והמרפאות באזור הגליל והצפון יחד עם תכנון מפורט להקמת פקולטה לבריאות בצפת שתהיה הבסיס לאוניברסיטה בדומה לימים הראשונים של אוניברסיטת תל אביב שהתחילה כשלוחה תל אביבית של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. זו צריכה להיות הסנונית הראשונה באוניברסיטה צומחת שתהיה לגליל בכלל ולצפת בפרט מה שהייתה אוניברסיטת בן-גוריון לנגב ולבאר שבע.
מקצוע הרפואה הוא רב מערכתי ונשען לא מעט על על פסיכולוגיה, תקשורת, כלכלה, משפט, אתיקה, ובעידן המודרני גם ניהול מערכות מידע. צמיחתו, לכן, של ביה"ס החדש לרפואה בתוך פקולטה למדעי הבריאות) כוללנית יאפשר חינוך של דור רופאים, אחיות ובעלי מקצוע פרה-רפואיים שידע עבודה משותפת ומשולבת מהי.
הקמת אוניברסיטה בגליל, כמו גם הקמת הפקולטה החמישית לרפואה בגליל הינם פרויקטים אידיאליים למימוש שני יעדים לאומיים חשובים: שיתוף העם היהודי בבניית ארצנו ובמקביל הנגשה נוספת של הלימודים האקדמאים לערביי ישראל ולעצירת גל הנוסעים ללמוד במדינות ערב.
ראשוני הסטודנטים הצועדים אל שערי בית הספר לרפואה בצפת הם "הסנונית המבטאת את האביב". האביב הישראלי הוא פיתוח הגליל היפיפה לתועלת כל תושביו.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
