|   15:07:40
דלג
  חגית ששר  
עיתונאית מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

חודש האלימות במשפחה

"פחדתי שהוא יהרוג אותי"

"כלפי חוץ הוא היה גבר עדין ואידיאליסט. תלמיד תורה אמיתי. אבל בבית הוא שבר דברים, הרביץ, קילל והתעלל מינית". נטע, בחורה דתייה שברחה מהבית לפני כחודשיים ומתחבאת כיום במעון לנשים מוכות, מספרת איך חיים בצל בעל מכה
24/11/2011  |   חגית ששר   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
"בהתחלה הוא התייחס אלי יפה" [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]

מי היה יכול לחשוד?
נטע: "ההורים חקרו אותי אבל הסתרתי. צריך לזכור שכלפי חוץ הוא היה צדיק אמיתי. שליח ציבור ומעביר שיעורים תורניים. מי יכול היה לחשוד בבחור העדין הזה?"

נתונים שכדאי להכיר
אחת מעשר נשים סובלת מהתעללות כלשהי מצד בן זוגה (מינית, כלכלית, נפשית או פיזית).
ההתעללות קיימת בכל המגזרים, ללא הבדלי מעמד או דת. גם במגזר הדתי והחרדי יש התעללות, בהיקף זהה לקיים במגזר החילוני.
יום המאבק הבינלאומי לאלימות נגד נשים מתקיים מדי שנה ב-25 לנובמבר.
סימני אזהרה צריכים להתעורר אם אחד מבני הזוג קובע תמיד את סדר הדברים בבית, מפעיל מידור ומעקב או מפגין חוסר הערכה קבוע.
ברחבי הארץ פועלים כ-60 מרכזים ויחידות למניעה וטיפול באלימות במשפחה ו-14 מקלטים לנשים מוכות. בדרך-כלל, המקלטים מלאים עד אפס מקום.

את אביעד (השמות בדויים) פגשה נטע לראשונה כשהייתה בת 16. באותם ימים עברה משפחתה ליישוב שבו הוא גר. בשנים הראשונות הם לא היו ממש חברים. נפגשו ביישוב ואמרו שלום, קצת דיברו.

רק כשסיימה את שנת השירות השנייה שלה, התחילו לצאת. "הדודים שלנו הכירו בינינו", היא נזכרת. "ולקח זמן עד שהוא הסכים לצאת איתי. אני דווקא רציתי מיד. באותם הימים הוא היה קצין בצבא, ובמקביל היה צדיק כזה. שילוב מנצח מבחינתי. אידיאליסט ותורני. כשהגיע מהצבא הקפיד למצוא זמן ללימוד ותורה ונהג לעבור לפני התיבה בבית הכנסת. הוא מאוד מצא חן בעיניי ובהתחלה גם התייחס אליי יפה מאוד".

אות האזהרה הראשון הבהב בפגישה הרביעית. "האווירה בינינו הייתה טובה ופתוחה ולכן הרגשתי בנוח לשאול אותו מדוע התלבט אם לצאת איתי ומה קרה שהחליט ללכת על זה. הוא ענה לי תשובה מאוד מוזרה: "ידוע שהזבובים נמשכים אל המקומות המלוכלכים, אז החלטתי גם אני לבדוק. הייתי בשוק".

ובכל זאת, היא המשיכה לצאת איתו. "אמרתי לעצמי שאולי הוא מדבר כך כי הוא רגיל לצורת דיבור כזה מהצבא", היא מסבירה. עם הזמן, הפכו המסרים שלו למאיימים יותר ויותר. "הוא חזר מהצבא אחת לשבוע-שבועיים וכשנפגשנו סוף-סוף הוא היה אומר לי דברים בסגנון 'אם תהיי עם מישהו אחר אני אתקע לך כדור בראש'”.

נטע החליטה לסיים את הקשר עם אביעד. למשפחתה לא סיפרה מה גרם להחלטתה וגם לא שיתפה בכל מה שעבר עליה במהלך הקשר איתו. "התחלתי לצאת עם בחורים אחרים", היא נזכרת. "אחד מהם אפילו רצה שנתחתן, אבל אני זכרתי את האיומים של אביעד לפגוע בכל גבר אחר שייצא איתי, וחששתי שהוא יממש אותם. פחדתי שלא אוכל להתחתן לעולם ובסוף החלטתי שהדרך היחידה עבורי היא לחזור אליו".

רק בשלבים מאוחרים יותר של השיחה היא מגלה שהייתה גם סיבה נוספת. "אביעד כפה את עצמו עליי בחיבוקים ובנשיקות", היא מספרת. "הייתי אז בת אולפנה ותלמידת מכללה והיה לי ברור שאף אחד לא יתחתן איתי אם ישמע מה שעבר עליי. חששתי גם שהוא יספר ובכך יהרוס את עתידי".

למה לא שיתפת אף אחד במה שעובר עלייך? למה לא פנית לייעוץ?

"הכל חשבו שהוא כזה צדיק גדול, והיה לי ברור שלא יאמינו לי".

וההורים שלך לא הרגישו שמשהו רע עובר עלייך?

"בהתחלה לא. רק בהמשך, כשכבר החלטנו להתחתן והלכנו לחפש אולם, אבא שלי שמע איך הוא מדבר אליי והבין שמשהו לא בסדר. הוא שאל אותי על כך אבל אני התעקשתי שטוב לי. ההורים שלי הסתובבו עם תחושה רעה אבל לא הצליחו לגרום לי לדבר".

הסביבה שמחה מאוד לשמוע שהשניים מתחתנים. מבחינת ההורים והחברים מדובר היה בזיווג מושלם: הילדה העדינה מהאולפנה והקצין המוצלח שהוא גם אידיאליסט ואיש תורה. אצל נטע התחושות היו שונות. "נסחפתי אחרי הפחד שלי", היא מודה. "לא ידעתי אם אני אוהבת אותו או לא, רק חששתי שלא אמצא מישהו אחר, ולכן הלכתי על זה".

שבע ברכות ללא חתן

חשבתי שההערות נכונות
נטע: "חשבתי שההערות שלו נכונות. שהניקיון שלי באמת לא מספיק טוב, שאני לא צנועה מספיק או שלכביסה אין ריח מספיק נעים. הבעיה הייתה שלא משנה כמה התאמצתי, תמיד היה משהו חדש שלא השביע את רצונו"

החתונה הייתה הפקה נוצצת. “הוא אירגן הכל לבד והכתיב לי הכל. אני הייתי כל כך מבוהלת שלא דרשתי לעשות שום דבר. הוא גם ממילא לא היה מסכים”.

במהלך החתונה הבהיר אביעד לנטע הכלה שהיא נראית "מזעזע" ומיד לאחר מכן ניתק איתה מגע. "הוא גרם לי להרגיש נורא בחתונה של עצמי, וגם לאחר מכן, במהלך ה'שבע ברכות', הוא הופיע לארועים אבל בשאר הזמן לא היה בינינו כל קשר".

כשנכנסה להריון, חצי שנה לאחר החתונה, עלתה ההתעללות מדרגה. "הוא נהג לצעוק עליי, להשתולל בבית, לשבור דברים ולהעליב אותי", היא נזכרת. "הוא היה מעניש אותי אם לא הפעלתי את מכונת הכביסה בזמן, אסר עליי ללכת לעבודה אם המשכורת לא נכנסה בדיוק בזמן וכשלא היה כסף בחשבון הוא חתך לי את כרטיס האשראי. עם הזמן הוא גם החל להאשים אותי בחוסר צניעות ובמסגרת זו קרע לי את כל החולצות, גם את החדשות.

השיא הראשון מבחינתי הגיע בחדר הלידה כשהתקשרתי אליו וביקשתי שיבוא, אך הוא ענה שהוא נמצא בשיעור גמרא ויגיע רק לאחר שהשיעור יסתיים".

מה הבעיר את חמתו? ידעת מה יגרום לו להתפרצות?

"לא יכולתי לדעת מראש. הוא לא היה צפוי".

עם הזמן, הבינו ההורים שמשהו לא בסדר קורה לבתם. “הם התחילו לחקור אותי אבל אני הסתרתי. הם ביקשו שאשתף, שלא אשמור בבטן, אבל לא הייתי מסוגלת. צריך לזכור שכלפי חוץ הוא היה צדיק אמיתי. שליח ציבור ומעביר שיעורים תורניים. מי יכול היה לחשוד בבחור העדין הזה?"

מדוע כל כך פחדת לדבר או ללכת ממנו?

"פחדתי שהוא יהרוג אותי. הייתי מבוהלת ממה שהוא יכול לעשות אם אפנה לבקש עזרה. רק לפעמים קיוויתי שמישהו יבוא ויוציא אותי משם. שירגישו כבר כמה רע לי".

הבנת שהוא צועק עלייך ומתעלל בך ללא סיבה?

"לא. הייתי בטוחה שאני זו שלא בסדר. הוא כל הזמן אמר שאני צריכה לתקן דברים בעצמי ואני חשבתי שההערות שלו באמת נכונות. שהניקיון שלי בבית באמת לא מספיק טוב, שזה לא בסדר שאני אומרת שלום לחבר של אחי כי זה לא צנוע ושלכביסה באמת אין ריח מספיק נעים. העניין הוא שלא משנה כמה התאמצתי, תמיד היה משהו חדש שלא השביע את רצונו. תמיד היה מה לתקן. זה לא נגמר אף פעם".

הילד נעלם

בחדרי חדרים
ד"ר שלומית להמן: "החינוך לצניעות הטמיע בנו התנהגות שאינה מתערבת בחלקים האינטימיים שמתרחשים בבתי שכננו. יש בזה משהו יפה ומכבד אך הגישה הזאת מאפשרת לאלימות להתרחש בחדרי חדרים”

חמש שנים נמשך הדיכוי. חוץ מהאלימות הנפשית, הפיזית והכלכלית, סבלה נטע גם מאלימות מינית ורוחנית. בקושי רב ובכאב היא מספרת על כך שבאופן קבוע נאנסה בהיותה נידה. אבל האירוע שגרם לה להבין שהיא חייבת לאזור אומץ ולברוח היה כאשר בעלה אסף את בנה מהגן באמצע היום ונעלם.

כשהצליחה לשכנע אותו לחזור הביתה עם הילד, גם הבינה שזה הרגע לעזוב. "לא לקחתי איתי כלום. יצאתי מהבית עם הילדים והבגדים שהיו עלינו".

היא עברה למקלט לנשים מוכות שבו היא נמצאת כבר מספר חודשים. בינתיים חוששת לצאת ממנו מחשש לחייה. "יש פה בלבול. אני לא עשיתי שום דבר רע, אבל אני נמצאת בסוג של כלא. שיניתי מספר טלפון, אני חוששת לצאת לקניות או לקופת חולים ואילו הוא מסתובב חופשי".

את רוצה להתגרש?

"ביקשתי גט והיה לנו דיון. בדיון פגשתי אותו אחרי שלא ראיתי אותו חודשיים וחצי, מאז שברחתי מהבית. הייתי משותקת מפחד למרות שהגעתי עם העובדת הסוציאלית. הדיינים הקשיבו לו. הוא מאוד כריזמטי ומשכנע. הוא אמר להם שהוא מבקש שלום בית".

ומה אמרת?

"אין לי את הכריזמה שלו. שתקתי. לא הייתי מסוגלת לספר את הסיפור שלי".

במקרים רבים אפשר לראות על אישה שהיא נראית כבויה, אבל איך אפשר לזהות אישה מוכה? הרי הן תמיד מתאמצות להיראות נורמטיביות?

"אפשר לראות התנהלות כללית. רואים שהאישה שותקת, כפופה לבעלה ותמיד מחפשת את אישורו. אישה מוכה יודעת לעשות הצגה ולתת תחושה שהכל נורמלי אבל הסביבה תהיה מספיק ערנית, היא תוכל לסייע לה להבין שמשהו לא בסדר ולשבור את מעגל ההתעללות. במקרה שלי, החברות בעבודה הסבירו לי שמשהו לא בסדר איתי. שאני הולכת ומתרחקת. עם הזמן, הבנתי שהגיע הזמן שלי לקום ולדבר. לא לפחד יותר".

אלימות בכל מקום

הפיצוי לאחר מעשה
נועה אריאל: "תמיד יש פיצוי אחרי האלימות. הוא בוכה ומבקש סליחה ואומר לה שהוא אוהב אותה. היא נאחזת בתקווה הזאת ואומרת לעצמה שאולי אם רק הייתה עושה את הדברים אחרת, האלימות לא הייתה מתרחשת"

על-פי הנתונים הרשמיים, כ-7-10 אחוזים מהנשים סובלות מאלימות מצד בן זוגן. לדברי ד"ר שלומית להמן, מנהלת המרכז לאלימות של 'יד שרה', משמעות הנתון הזה היא שבכל קהילה חוות בין שבע לעשר נשים התעללות מכל סוג שהוא – מינית, כלכלית, נפשית או פיזית – בתוך כותלי ביתן.

להמן, המנהלת את המרכז שמכוון לציבור הדתי והחרדי, מסבירה כי בציבור הדתי והחרדי האחוזים דומים. “התעללות בתוך המשפחה אינה רק סיפור של פריפריות רחוקות אלא קיימת גם במעוזים הנחשבים ביותר של הציונות הדתית", היא מסבירה. "נוח לנו לחשוב שהיא לא קיימת אצל אנשים נורמטיביים, או שהיא קיימת רק בחצר האחורית של הציונות הדתית, אבל היא נמצאת בכל מקום".

אם מדובר במספרים כל כך גבוהים, איך זה שאף אחד לא יודע שזה המצב? למה נשים שסובלות מרגישות שאין להן לאן לפנות?

"אנחנו מחנכים ל'מה טובו אוהליך יעקב'", מסבירה להמן, "כלומר, החינוך לצניעות הטמיע בנו התנהגות שאינה מתערבת בחלקים האינטימיים שמתרחשים בבתי שכננו. יש בזה משהו יפה ומכבד מצד אחד. מאידך, הגישה הזאת מאפשרת לאלימות להתרחש בחדרי חדרים. בנוסף, חשוב לזכור שהנשים האלו משקיעות המון מאמצים בשמירת הסוד. גם הן וגם הילדים לא ידברו על מה שקורה בבית כדי שאנשים סביבם יחשבו שהכל בסדר. השילוב בין סוד שמעמיק ובין חברה שמחונכת לא להתערב הוא שילוב קטלני".

משפחות בעלות מעמד חברתי או תורני גבוה ישמרו את הסוד טוב יותר מחשש למעמדם?

"זה כמעט חוק טבע", מאשרת להמן, "תמיד מי שיש לו יותר מה להפסיד מחשיפת הסוד ישמור עליו טוב יותר. משפחה שנחשבת משפחה מובילה ואידיאליסטית תתקשה לנפץ את המיתוס, אפילו כלפי פנים. אני מכירה בתים של מנהיגי קהילה, אנשים בעלי זכויות ומעמד בציבור, שמתנהלים בביתם באלימות".

קורה שילדים חושפים את ההתעללות?

"לפעמים הם מנסים אבל חשוב לזכור שככל שהמעמד המשפחתי גבוה יותר, כך הסיפור של הילדים עלול להיתפס כלא אמין. במקרים בהם הסביבה מתקשה להאמין, הקורבנות מתבלבלים. הם שואלים את עצמם: 'אולי אני טועה? אולי אני כפוי טובה?'"

נועה אריאל היא שחקנית שמעלה את ההצגה 'הערב היפה בחיי', העוסק באלימות במגזר הדתי. "ההצגה שלה היא למעשה תיאטרון בובות שנותן כלים לזהות גבר מכה. "אלימות מתרחשת בכל מקום ובכל יישוב. בכל יישוב", היא מדגישה, "אחת לעשר נשים היא אישה מוכה, השאלה היא רק אם היא יודעת להסתיר טוב את מה שעובר עליה".

אריאל מדגימה עד כמה אפשר להסתיר: "נכנסתי לבית משפחה והלב נחמץ מקנאה. היה שם ריח של עוגה נאפית והבעל למד גמרא. לקח לי זמן עד שהבנתי שהכל הצגה. זמן קצר לפני שהגעתי הבעל הרביץ לאשתו".

למה לדעתך נשים לא מגלות?

"כי הן מתביישות, מקוות שהדברים יסתדרו או שהן פשוט לא בטוחות שמה שעובר עליהן הוא רע. בן הזוג האלים משבש אצלן את הקליטה הקוגניטיבית. הוא מצליח לגרום להן לא להאמין בעצמן.

"אישה מוכה גם יכולה להתבלבל בקלות מהמסרים של בעלה, כי תמיד יש פיצוי אחרי האלימות. הוא בוכה ומבקש סליחה ואומר לה שהוא אוהב אותה. היא מאמינה לו, ובצדק, כי הוא באמת אוהב אותה ובאמת הוא רוצה להשתנות. היא נאחזת בתקווה הזאת וברגעים היפים ואומרת לעצמה שאולי באמת יש דרך, והיא נותנת הרבה אמון ביכולת ההשתנות שלו והיא חושבת שאם רק הייתה עושה את הדברים אחרת, האלימות לא הייתה מתרחשת.

"הרבה האשמה עצמית יש בסיפורי אלימות. היא צריכה להיות האופה המושלמת והאימא הכי טובה והאישה הכי טובה והכול תמיד צריך להיות מושלם. וזה לא שהוא יהיה מרוצה אם הכול יהיה מושלם. היא תמיד תהיה מוקטנת, תמיד היא תהיה במירוץ העכברים המטורף ובתוך כל אובדן האנרגיות הזה מצפים ממנה שהיא תאזור אומץ ותרסק את החיים שלה ותבנה אותם מחדש תוך איום תמידי. זאת לא חוכמה לשאול למה היא לא יוצאת מהקשר. החכמה היא למנוע ממנה להיכנס. וזה אף פעם לא קורה ביום אחד. יש תמיד תמרורי אזהרה".

מה תמרורי האזהרה?

להמן: "אם יש קשר שבו צד אחד דומיננטי עד כדי כך שעל פיו יישק דבר, או שצד אחד מתנהג באופן מסוים בגלל שהוא חושש לצאת נגד בן זוגו. בנוסף, אם יש במערכת היחסים אחד שמגביל את השני, אם יש האשמה או דפוס חוזר של פגיעה וסליחה, אם יש קנאה שמוצגת כתשומת לב ואהבה, אם ישנן התפרצויות זעם או חוסר הערכה קבוע, אם יש התבטלות שלה או אפילו התבטלות שלו כשהוא מתחרט ומבקש סליחה ('אני כזה טיפש'), אם יש ריצוי, כל אלו הן נורות אזהרה".

אריאל נותנת שני סימנים נוספים לאלימות בקשר: מידור ומעקב. "אם הוא כל הזמן ממדר אותך, מפריד אותך מהמשפחה ומהחברים או שהוא עוקב וכל הזמן רוצה דיווח על איפה היית או מה עשית - אלו סימני אזהרה. וכמובן שיש את מרכיב השליטה. אם הוא מקבל החלטות בשבילך, החל בהחלטות כמו אם תלמדי ואיפה ועד החלטות הנוגעות לענייני צניעות. אם שניים מתוך שלושת המרכיבים האלו נמצאים בקשר, מדובר בקשר בעייתי".

נטע לא שיתפה את ההורים והחברים במה שעובר עליה. איך אפשר להציל בחורות כמותה מקשר אלים?

"זאת בדיוק הסיבה לכך שאנחנו עוברים בין בתי הספר", אומרת להמן, "מדובר למעשה בפעולת מניעה, כדי שאם בחורה תיתקל בעתיד במצבים כאלו, הפעילות שחוותה בבית הספר תהדהד בתוכה".

מה אתם אומרים לבנות?

"אנחנו מסבירות שאם יש לבטים או חששות, צריך לשתף. מהמטופלות שלנו למדנו שיש כאלה שנאלמות ואותן צריך לדובב אך יש גם כאלה שמשתפות. הבעיה היא שהן לא יודעות להסביר מה בדיוק הבעיה. הן רק אומרות שמשהו בו גורם להן להרגיש רע עם עצמן. על כך שאנחנו אומרים שאם בחורה משתפת אותך בתחושות לא טובות, אל תרגיעי אותה אלא בקשי ממנה לבדוק את הבחור שוב ובמקביל לעדכן בכך גם דמויות מבוגרות יותר שעליהן הבת סומכת".

לפעמים בחורות או בני משפחותיהם פונים לרבנים בישיבות כדי לברר על הבחור ושומעים עד כמה מדובר בבחור מקסים. אחר כך מתברר שהוא ממש לא עדין ומתחשב.

אריאל: "נכון, אבל צריך לזכור שבמקרים רבים הבחורים האלו באמת מאוד עדינים בישיבות שלהם. לר"מים קשה להפנים את הפער שבין העילוי עדין הנפש לבחור התוקפן. הגיעה אליי בחורה שיצאה עם בחור שהפעיל עליה אלימות נפשית וכלכלית כבר בתקופת החיזור. גם כשהיא רצתה לסיים את הקשר הוא לא איפשר לה. פניתי ברשותה לר"מ שלו ושאלתי עליו. הוא אמר לי שמדובר בבחור מוכשר, מדהים, שכבר עבר על הש"ס פעמיים ונוסף לזה הוא כל כך עדין. אי-אפשר לתאר עד כמה הבחור העדין הזה חנק את הבחורה. כשהר"מ שמע על מה מדובר הוא היה המום. הוא אמר שמדובר בבחור הכי טוב בישיבה".

לטובת המפקפקים מוסיפה אריאל כי מדובר באחת מישיבות הדגל. "זה קיים גם אצל בחורים מישיבות טובות. אני תמיד אומרת לבחורות: 'אל תטעי לחשוב שאם את נפגשת עם בחור מישיבה טובה את פטורה מלהיזהר. וזה נכון גם לגבי סטודנטים בפקולטה יוקרתית או אידיאליסטים מסורים".

יש היום מודעות במוסדות החינוכיים לסכנות האלימות במשפחה?

"בהחלט. הטעויות לא נובעות מאג'נדה רעה. 99% מראשי האולפנות מתייחסים באופן נכון ובריא לנושא. הם פועלים במסירות ובנחישות להצלת בנות שנקלעות למערכות יחסים אלימות. כשנעשות טעויות, זה רק מחוסר ידע".

את חוסר הידע מחליפה אט-אט מודעות גבוהה לנושא. בבתי הספר נעשית עבודה משמעותית וישנם שיתופי פעולה מקצועיים במטרה לקדם את הנושא. אם פעם נשים מוכות נאלצו להתמודד עם הבעיה כמעט לבדן, כיום יש להן כיוונים רבים לסיוע. "יש כיום שיתוף פעולה מקצועי עם רבנים וקהילות”, מסכמת להמן, "אבל עדיין יש מקום לעבודה ולמודעות".

פורסם במקור: דיוקן, מקור ראשון
תאריך:  24/11/2011   |   עודכן:  24/11/2011
חגית ששר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"פחדתי שהוא יהרוג אותי"
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פרופ יצחק סגל
25/11/11 08:08
2
סתם_1
25/11/11 19:27
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אם יש משהו שמבוגרים אוהבים, זה לראות ילדים מתנהגים כמו מבוגרים. זו כנראה הסיבה המרכזית בגללה אנחנו אמורים לעקוב אחרי התוכנית החדשה מבית היוצר של כוכב נולד הוותיקה, בית-ספר למוזיקה.
24/11/2011  |  טל הנדלס  |   כתבות
לאחר שרומן המכתבים "השמות שמורים במערכת" ראה אור הוא כמו יצא מתוך 'המעטפה שלו'. מיד באורח כמעט פלאי נוצקו לתוכנו חיים חדשים. הרומן החדש ראה אור בהוצאה הפרטית "פיוטית", נכתב על-ידי שושנה ויג ובלפור חקק, וממריא ליעדים חדשים. הרומן הפך מיד עם צאתו לאור למיצג תיאטרלי. הכותבים המשוררים הרגישו שקיימים בטקסטים איכויות דרמטיות ועל כן הם משחקים את תפקידי הגבר והאישה הלא הם הדוברים בספר המכתבים. מתברר שגם אם אין ברומן סיפור עלילה סדור וברור, מתרחשת דרמה פנימית בין כותבי המכתבים ופורצת מעצמה במיצג התיאטרלי מול הקהל.
24/11/2011  |  יוכבד יעיש  |   כתבות
צבי צימרמן, מנהל כוח האדם ברשות השידור, בישר לאחרונה על תיקון למכרז פנימי של הרשות למציאת מנהל או מנהלת לרדיו רק"ע (רשת קליטת עלייה), ערוץ הרדיו של קול-ישראל הפונה לעולים ולחו"ל.
24/11/2011  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
פירוט על ההצגה, מרכיביה וכל היתר נכתב כאן בעבר. כעת הביקורת היא על ההצגה כפי שעלתה אמש בהצגה חגיגית לאלופי חיל האוויר וטייסיו, היות שהנושא נוגע להפקת חלקי מטוסים פגומים, במידע מוקדם של היצרן על כך, והתרסקותם בעת מלחמה.
24/11/2011  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
"ואיזו מסיבה!!” אומרת גלנדה, שאף ערכה את הספר המרהיב. כל מיני ידוענים, שחקנים-כוכבים, מעצבי צמרת כמו קלר לגרפלד כראפר, ג'וליאן מור בתלבושת נזירה שצולמו בידי האמן הנודע ריצ'רד פרינס. שרה ג'סיקה פארקר מ"סקס והעיר הגדולה" רצה בבגד של שאנל על גשר ברוקלין כדי להגיע לכאן; או נעמי קאמפבל הסופר-מודל רצה במקביל לנמר-צ'יטה; צילומי דוגמניות-על כמו קלאודיה שיפר ללא איפור, עם היופי הטבעי בו אלוהים חנן אותה; המעצב הנודע מרק ג'ייקובס דיגמן בעירום מוחלט, כשרק כתובות קעקע מכסות את גופו החטוב; כך דיגמנו לצלמי ה"באזאאר" גם פטי סמית, טים ברטון וגווינת פאלטרו.
23/11/2011  |  עליס בליטנטל   |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il