תוצאות פגישת עבאס-משעל בקהיר

נשיא הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, וראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, נפגשו בקהיר ב-24 בנובמבר 2011 על-מנת לדון ביישום הסכם הפיוס בין פתח וחמאס שנחתם במאי 2011 ושלא יושם עדיין. בסיום המפגש יצאו שני המנהיגים בהצהרות נלהבות על ההתקדמות ההיסטורית שהושגה במפגש. בשיח הציבורי הפלשסתיני ובפרשנויות השונות הוצגו שתי גרסאות שונות לחלוטין לגבי מה שהושג בפגישה זאת. מצד אחד היו אלה שהצטרפו לפרשנות של המנהיגים והציגו את ההבנות, שאליהן הגיעו השניים, כצעד משמעותי לקראת יישום ההסכם. מצד שני היו אלה, כמו בכיר החמאס ברצועת עזה, מחמוד א-זאהר, שהמעיטו ממשמעות הפגישה, טענו שאין היא אלא חזרה על מה שכבר הוסכם במאי 2011, ושהיא הייתה רק פגישת הכנה למשא-ומתן האמיתי שיתקיים במהלך דצמבר 2011. מטרת מאמר זה לתאר את ההסכמות אליהן הגיעו שני המנהיגים ולהעריך אם אכן הייתה התקדמות משמעותית לעבר יישום הסכם הפיוס.

הפגישה התקיימה אחרי שעבאס הסכים להסיר מכשול שמנע עד כה התקדמות - התעקשותו על המשך כהונתו של סלאם פיאד כראש הממשלה. הוסכם כי שני הצדדים יגיעו עד ה-22 בדצמבר להסכם על זהות ראש ממשלת האחדות. הסכמה נוספת נגעה לעקרונות מדיניים משותפים עד לעריכת הבחירות במאי 2012. חמאס הסכים לאמץ את הקו המרכזי של אש"ף בתקופה האחרונה, הכולל תמיכה במשא-ומתן על הקמת מדינה פלשתינית בגבולות 1967, שבירתה ירושלים, יחד עם תנאי עבאס לחידוש המשא-ומתן דהיינו, הכרת ישראל בגבולות 1967 והקפאת ההתנחלויות, וכן הפסקת אש כללית של כל הארגונים הפלשתינים ברצועת עזה ובגדה המערבית, אך אימוץ ההתנגדות העממית בדרכי שלום כאמצעי ההתנגדות העיקרי לכיבוש ולהתנחלויות. שני הצדדים הסכימו גם על הקמת וועדת בחירות חדשה ובית משפט חדש לענייני בחירות שחבריהם ייבחרו בהסכמת שני הארגונים, ושחרור הדדי של עצורים. לפי ההסכמות, ב-20 בדצמבר תיערך פגישה של כלל הפלגים הפלשתינים ובהמשך לה תיערך ב-22 בדצמבר פגישת היסוד של "פורום ההנהגה הזמני", פורום שיכלול את עבאס כיושב-ראש, את יושב-ראש המועצה הלאומית הפלשתינית (מל"פ), את חברי הוועד הפועל של אש"ף יחד עם המזכ"לים של כל הארגונים הפלשתינים, ובהם לראשונה חאלד משעל ורמדאן שלח, המזכיר הכללי של הג'האד האיסלאמי. זה יהיה למעשה גוף ההנהגה הזמני של אש"ף שיקבל את ההחלטות עד לעריכתן של בחירות כלליות לנשיאות הרשות הפלשתינית, לפרלמנט של הרשות הפלשתינית ולפרלמנט של אש"ף (המל"פ).

ההסכמות האלה שונות מסעיפי הסכם הפיוס בכמה נקודות. ראשית, הוסרה ההתניה בין ביצוע ההסכמות השונות, ולכאורה אפשר לכנס את ההנהגה הזמנית ולקיים את הבחירות גם אם לא תהיה הסכמה על זהות ראש הממשלה. שנית, ההסכמה על מסגרת הנהגה זמנית לא נכללה בהסכם מאי 2011 והיא למעשה צעד ראשון לכניסת החמאס והג'האד האיסלאמי לאש"ף. יתכן גם כי היא נועדה לעקוף את הקושי בהסכמה על ראש ממשלת האחדות. הסכמה זו מהווה הישג לחמאס, שמעוניין בדריסת רגל באש"ף כצעד ראשון להשתלטות עליו. מבחינת החמאס התשלום שהוא שילם בקבלת התוכנית המדינית של עבאס אינו משמעותי משום שממילא המשא-ומתן בין ישראל והפלשתינים לא יתחדש ולכן אין סיכוי שהארגון יצטרך להתמודד עם תוצאות ממשיות של הסכמתו לתוכנית זו.