|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
להקת פילובולוס [צילום: יח"צ]
|
|
|
פילובולוס - פלא של יצירה
|
|
לבכורת התוכנית החדשה שלה - "SHADOWLAND" - ארץ הצללים", בחרה להקת "פילובולוס" לפתוח דווקא בישראל את הסיבוב הבינלאומי ● ואין זו "עוד" הופעה של להקת מחול כלשהי ● הלהקה האמריקנית החוגגת 40 שנה להיווסדה, יצרה תוכנית חדשה ומפתיעה גם את המבינים והידענים בתוכנו ● הדגש בהופעת המולטי-מדיה הזו הוא על השימוש בצלליות. אבל לא רק ● קרקס, מוזיקה, מסכים ויצירת פיסול מודרני תוך שימוש בדמויות
|
|
שנתיים וחצי יוצרת ומופיעה הלהקה הצעירה והתוססת הזו ביחד, כשאת הרעיונות המדהימים לסיפור העלילה של המופע חיברו יוצר "בוב ספוג" סטיבן באנקס, וקבוצת יוצרים מתחומים שונים, בהם המוסיקאי דיוויד פו, הבימאי איתמר קובובי, רינה יארובסקי, מאט קנת הרקדן והכוריאוגרף, ובמיוחד תרמו מדימיונם וכושר יצירתם כל צות הרקדנים/אקרובטים/שחקנים.
על הבמה הגדולה של היכל האמנויות בהרצליה, סיפרו המופיעים בתנועות גופם, בהתפתלויות הבלתי רגילות ובחיבור הכה זורם בין כולם, את סיפורה של ילדה וחלומה. הנערה, (מולי גאולר הכה ייחודית, רקדנית מחול קלאסי ועוד) שהוריה מתייחסים אליה עדיין כילדה, ומוצאת דרור למחשבותיה תוך שקיעה בחלום (כמו דורותי ב"הקוסם מארץ עוץ"). בחלומה, היא רואה משהו מאיים מתקרב, ומסתבר שזה הצל של עצמה. קיר חדרה מסתובב, והיא נבלעת מאחורי המסך, ויוצאת למסע גילויים מדהים, כמו ב"עליס בארץ הפלאות”, או כמו ב"האריה, המכשפה וארון הבגדים”. הדימיון מאפשר דרור למחשבות, כמו גם דרור ליצירתיות של היוצרים.
המסע של הילדה-הנערה חושף אותה ליצורים מוזרים, לפרופורציות הגדלות ומתמזערות לחלופין, שצורותיהן בהתמזגותן יוצרות ממש פסלים בסגנון מודרני ועכשווי כאחת. כל הזמן יש התרחשויות. הדרמה לא חדלה לשניה, גם אם כדי להפיג את המתח יש קטעים בהילוך איטי. היצורים המשונים לעיתים מפחידים ומאיימים, ולעיתים ידידותיים. ביניהן מפלצות; שפים אפריקנים המבקשים לבשלה בתוך הדוד הרותח, שזה הקטע הכי מרנין ומרגש; יד ענקית שהופכת אותה לילדה עם ראש כלב, ובהמשך, הפגישה שלה עם קנטאור, חציו אדם וחציו התחתון סוס - שוב ציטוט מהמיתולוגיה היוונית. בכלל, הציטוטים והשימוש בקודים תרבותיים - מרובים מאד, כמו השימוש בצלליות שמזכיר את עבודותיה של קארה ווקר ברטרוספקטיבה שלה במוזיאון ויטני, והם שמעניקים את העושר הרוחני לוויזואליה הכה מצודדת. כל תנועה או בליטה במופע הופכת משמעותית ומגרה את דימיון הצופים. כשכמה דמויות מתלכדות לאחת - נוצר פסל.
כל הרקדנים יפים וחטובים, משכילים ובעיקר - אתלטים כמו דרק סטראטון, שעשה הסבה מכדורסל למחול, ובעלי ניסיון ב"ברייק דאנס" מילדותם, גם אם לכולם תואר אקדמי מאוניברסיטאות שונות. או כריסטופר גראנט בעל הקוביות, שגופו נראה יותר כמו של דוגמן צמרת מאשר של רקדן, ואת גמישותו הבלתי תיאמן רכש בנערותו במופעי רחוב של היפהופ וברייקדאנס. דיימון האניקט, הדאנס-קפטן, בעל כמה תארים בלימודים רב תחומיים ובמוזיקה, כמו גם באמנויות לחימה. מורגן האוטון מסיאטל, בת' לואיס הבלונדית היפה מג'ורג'יה, קריסטל באטלר שרעמתה הבלונדית הופכת למצנפת שף מאיים מאחורי המסך בצלליות. היא, דרך אגב, הצטרפה לפני שבועיים וחצי ללהקה כשנקראה לדגל. ג'סטין נוריס, שגילה את אהבתו למחול רק בגיל 17, ולורן ילאנגו, שהיא מראשוני היוצרים של "ארץ הצללים".
כל החבורה המלהיבה הזו, בעזרת צוות היוצרים המקורי, מעלים כאן הופעה מהפנטת ומסעירה, שאין להשוותה ל"תיאטרון השחור" או ל"קרקס השמש". זהו עושר כזה של רעיונות תוך שימוש בכל הטכניקות של כ"כ הרבה תחומי אמנות - מולטי-מולטי-מדיה -שממש אסור להחמיץ את אחת מהופעותיהם בהרצליה, חיפה ובכל הארץ.
קסם של הופעה, פלא של ממש.
|
| תאריך:
|
01/12/2011
|
|
|
עודכן:
|
01/12/2011
|
|
עליס בליטנטל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מאוכזבת
|
3/12/11 22:10
|
|
|
|
2
|
|
alice
|
5/12/11 12:46
|
|
לשכת עורכי הדין מרבה להתלונן, ובצדק, על הסחבת במערכת המשפטית: החל בחקירות המשטרה, דרך החלטות הפרקליטות ועד הכרעות בתי המשפט. אך האם הלשכה עצמה חפה מפשע הסחבת? או שמא עדיף לשאול: האם חוק בוזגלו חל בלשכת עורכי הדין? המקרה הבא מבהיר מדוע יש מקום לשאול שאלות אלו.
|
|
|
|
|
יש אנשים שהאסוציאציה שיש להן בעניין תנובה קשורה לקוטג', מחאה, מחירים גבוהים, חברה מתנשאת וכדומה. בני דורי זוכרים את תנובה כקואופרטיב של בעלי רפתות ויצרני חלב, כמה גבינות, וגם שיווק ביצי משק. היו זמנים ש"מסעדות" (כמה שולחנות ודלפק) נקראו בשם תנובה'לה והגישו חביתת עין, לבן - המשקה הכי נפוץ במקררים של הישראלים דאז, גבינת "קרש" לבנה, סלט ירקות ולחם. יוגורט לא היה וגם לא קוטג' ושיא התחכום היה אם הגישו גם בלינצ'ס ממולאים בגבינה עם צימוקים.
|
|
|
|
|
סטפן צוויג כתב ש"בנדיר שהכוחות המכריעים, הגורל והמוות, באים אלינו בלא אזהרה מוקדמת. בכל פעם שהם עורכים ביקור אצלנו, הם מקדימים לשלוח לנו שליח שקט, רעול-פנים, אך כמעט תמיד האיתות המסתורי אינו נקלט". ואם קשה לנו לזהות איתותים לאירועים הרי-גורל, קל וחומר שקשה לנו לזהות איתות לאירוע קל-ערך כמו התמכרות קטנה.
|
|
|
|
|
מאז לידתה מתנהלים חייה של האמנית התל אביבית, מלי קנופף, מאחורי מסכה, ולא בכדי. אלמנט ההסתרה הוא המוטיב המרכזי ביצירותיה של הצברית, ילידת חיפה, דור שני לניצולי שואה, ואלה מתאפיינות כולן בפנים אטומות ובציפורים מעופפות שאינן יודעות מנוח. מסתבר שהמסכות, בהן היא משתמשת ביצירותיה, כאילו מנחות אותה לצייר על סמך רעיון ערטילאי, אסוציאציה חופשית, או דימוי כלשהו החולפים במוחה.
|
|
|
|
|
בלב חצי האי יוטלנד שבדנמרק משתרעת על פני יותר מ-40 דונם עיר זעירה בגובה הברך, שצריחיה מגיעים עד לגובה האף. זוהי לגולנד המיניאטורית, שבנויה מיותר מ-42 מיליון לבנים זעירות וססגוניות של לגו. ממש כמו מאדורודאם, העיר המיניאטורית של הולנד, שכאילו הועתקה ליוטלנד, שופרה, הורחבה, ונבנתה כולה בלבנים הזעירות המיוצרות במפעל הדני.
|
|
|
|
|
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
