|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שיפוט מהיר: מועמדים לעליון
|
|
|
נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, אינה חוששת מתווית "השופט המתנחל" שהודבקה לנועם סולברג: היא הושיבה אותו בראש הרכב הדן בעתירות בעקבות ההינתקות. סולברג מפגין שילוב מעולה של יעילות ורגישות לצד ניהול הוגן של ההליך
|
|
סולברג. שעון מול כסאו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| סולברג מרוכז מאוד, רוכן קדימה ומסתכל לעבר הטוענים. בא-כוח העותרים מקבל חמש דקות, נציג המדינה עונה בארבע דקות, התשובה לתשובה נמשכת עוד שתי דקות. כאשר הכל יוצאים מן האולם, שלושת השופטים נשארים בו כדי לכתוב את פסק הדין | |
|
|
|
נעם סולברג נולד בשנת 1962 בישראל ובשנת 1990 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית. בשנים 1990-1987 שימש כעוזר הוראה ומחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומדריך במועצה הלאומית לקידום ערכי שלטון החוק והדמוקרטיה. בשנים 1991-1990 התמחה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, בבית המשפט העליון ואצל היועץ המשפטי לממשלה ובשנת 1991 הוסמך כעו"ד. סולברג שימש בשנים 1998-1991 כעוזר (מן השורה, בכיר וראשי) ליועצים המשפטיים יוסף חריש, מיכאל בן-יאיר ואליקים רובינשטיין, כאשר תקופה קצרה (1994-1993) עבד בפרקליטות המדינה. במקביל, הירצה בשנים 1999-1996 בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1998 חבר מערכת כתב העת "משפטים", באותה שנה סיים את לימודי התואר השני באוניברסיטה העברית ובספטמבר מונה לשופט בבית משפט השלום בירושלים. בספטמבר 2005 מונה סולברג לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא כתב מאמרים בנושאי משפט, דת ומדינה.
|
|
|
|
השופט: נועם סולברג, בית המשפט המחוזי בירושלים
המועד: יום רביעי, 7.12.11, שעה 10:00
הנושא: ערעורים מינהליים וערעור פלילי
בשעה 09:30, חצי שעה לפני מועד תחילת הדיון הראשון שלו, נעם סולברג יושב לבד באולמו וכותב. היעילות שלו תבוא לידי ביטוי גם בהמשך היום, ותוכיח שאין זה מקרה ששעון תלוי על הקיר בדיוק מול כסאו. את הדיון הראשון הוא מתחיל בשעה 10:04, בראשות הרכב בו חברים גם נאוה בן-אור ורפי יעקובי. הנושא של דיון זה וגם של הבא אחריו: ערעורים על פיצויים בעקבות ההינתקות מגוש קטיף. יש חשיבות רבה לכך שדווקא סולברג נבחר בידי נשיאת בית המשפט, מוסיה ארד, לשבת בראש ההרכבים הללו. הדבר מוכיח שארד, שוודאי מכירה את סולברג היטב, אינה חוששת מפני תווית "השופט המתנחל" שהודבקה לו רק משום שהוא מתגורר בגוש עציון. בניגוד לאלו המתלהמים נגדו לנוכח מקום מגוריו, ארד בטוחה ביכולתו לדון בצורה אובייקטיבית ועניינית בתביעות הנובעות מהמעשה שגרם למחלוקת הפוליטית הגדולה ביותר בישראל בעשורים האחרונים. סולברג מוכיח במהירות שהוא ראוי לאמון הזה. למרות שמדובר לא רק בנושא טעון מבחינה פוליטית אלא גם מבחינה רגשית, הוא מנהל את הדיונים בצורה שקטה ומקצועית, תוך שילוב מרשים בין יעילות לבין מתן אפשרות לצדדים - המתיישבים-לשעבר והמדינה - להעלות את טיעוניהם. הקו המוביל שלו: להגיע עד כמה שאפשר להכרעה על סמך הטיעונים בכתב, בלא הצורך לבזבז זמן על טיעונים בעל-פה שלא יוסיפו דבר. "אדוני השתתף בניסוח העתירה?", הוא פונה לבא-כוח המתיישבים. "זה לא בשביל לחייב בהוצאות. העתירה מנוסחת היטב, קראנו את הדברים ולדעתנו הם בשלים להחלטה. לא צריך להוסיף טיעונים לא מצד זה ולא מצד אחר". למרות זאת, סולברג מאפשר לשני עורכי הדין כמה דקות כדי להדגיש בעל-פה את הנקודות העיקריות. הוא מרוכז מאוד, רוכן קדימה ומסתכל לעבר הטוענים. כאשר בא-כוח העותרים אומר כמה פעמים "אדוני", סולברג מעיר לו בחצי חיוך: "דבר אל כל חברי ההרכב". בא-כוח העותרים מקבל חמש דקות, נציג המדינה עונה בארבע דקות, התשובה לתשובה נמשכת עוד שתי דקות. סולברג מכתיב החלטה לפיה התיק נדחה לעיון, ומוסיף בעל-פה שהוא מקווה שההחלטה תינתן עוד באותו יום ותישלח מיד לצדדים. כאשר הכל יוצאים מן האולם, שלושת השופטים נשארים בו כדי לכתוב את פסק הדין - בהחלט יעילות נדירה מאוד.
"אדוני צריך לייצג את ההצעה הזאת"
הדיון הבא מתחיל בדיוק בזמן, בשעה 12:00. סולברג מברך לשלום את הנוכחים, ומתחיל בדברים שלא לפרוטוקול: "חככנו בדעתנו ואנחנו רוצים להציע הצעה מסוימת, אבל לפני כן לעגן לפרוטוקול שאם היא לא תתקבל - תסמיכו אותנו לתת פסק דין על סמך החומר הכתוב". הוא מעיר שקרא את עיקרי הטיעון, למרות שקיבל אותם רק באותו בוקר. סולברג מדבר בבקיאות רבה על פרטי התביעה, בלא שהוא נזקק לכתובים כלשהם. בשורה התחתונה, מציע בית המשפט שהמדינה תעניק לתובעים עוד 200,000 שקל, לעומת 700,000 השקלים שתבעו. בן-אור מעיפה מבט ומעירה בחיוך: "שני הצדדים עצובים". בא כוח המדינה מנסה לגלגל את הכדור למתיישבים ואומר שאם הם יסכימו - ינסה לשכנע את מינהלת תנופה להסכים. סולברג מסביר לו בעדינות, שזה לא בדיוק המצב: "אני אומר לשניכם, שבמאטריה הזאת כל אחד מסתכל ימינה ושמאלה, מה פלוני קיבל. [להחלטה בתיק זה] יכולות להיות השלכות רוחב. אולי קל יותר להגיע להסכמה גלובלית". כאשר הצדדים יוצאים להתייעץ, סולברג מבהיר לבא-כוח המדינה: "הציפייה היא שאדוני ינסה לעשות את זה כעת בטלפון. אדוני צריך לייצג נאמנה את ההצעה הזאת". מה שתוכנן להיות הפסקה של כמה דקות מתארך לחצי שעה, בסופה מודיע נציג המדינה שמינהלת תנופה לא מוכנה לקבל את ההצעה. הוא מציע שבינתיים ישלימו הצדדים את הטיעון בעל-פה, ולאחר מכן ינסה שוב לשכנע את המינהלה. סולברג, הזוכר מה אמרו הצדדים לפני ההפסקה, מגביל אותם בנקודות עליהן יוכלו לטעון (באותו שלב גם אמר בא-כוח המדינה, כי בית המשפט יודע שהוא אינו מאריך בטיעוניו, וסולברג השיב בהומור אופייני ש"זו לא ידיעה שיפוטית").
"אנחנו בפיגור עצום, מחכים לנו"
סולברג מאפשר לבא-כוח העותרים לנמק די באריכות, למרות שמתקרבת השעה 13:00 בה קבוע לאותו הרכב דיון בערעור פלילי. הוא עוקב אחרי ההקלדה כדי לוודא שהנתונים המספריים הרבים מוקלדים נכון, מעיין בריכוז במסמכים המוגשים לו ושוב רוכן קדימה לעבר עורכי הדין. אחרי 17 דקות הוא מבקש מנציג העותרים לסיים, אך בסופו של דבר מעניק לו 25 דקות. נציג המדינה מקבל 14 דקות, ואז מבקש בא-כוח העותרים לענות לו בשלושה משפטים. השעה כבר 13:22 ולכן סולברג משיב: "אנחנו בפיגור עצום, מחכים לנו, אז שלושה משפטים". לנציג המדינה הוא כבר לא נותן לענות לתשובה לתשובה, מכתיב החלטה ומעניק למדינה להשיב להצעת הפשרה או להתייחס לנתונים שהציגו העותרים. הדיון הבא נקבע ל-22.12.11 - מועד קרוב מאוד. הדיון הפלילי, ודאי לשמחתו של סולברג, מקזז את האיחור שהצטבר קודם לכן. הוא מוודא שהמערער נמצא, מברך אותו לשלום, ומרוצה לשמוע שהצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה ימתינו לתסקיר שירות המבחן. סולברג מכתיב החלטה בתמציתיות ובמהירות. "כמה זמן לוקח תסקיר? שלושה חודשים?", הוא שואל והסניגור עונה: "זו הערכה אופטימית". הוא מעניק לשירות המבחן ארבעה חודשים וקובע דיון לאפריל 2012. הוא אומר למערער, בצורה ידידותית אך תקיפה, שיקפיד בפעם הבאה להגיע במועד לשירות המבחן, כי "בפעם הקודמת זה גרם לתקלה גדולה".
השורה התחתונה: שופט יעיל ביותר, דייקן ובקיא בפרטים. מפגין איזון מצוין בין יעילות ההליך לבין זכויות הצדדים. משרה אווירה נינוחה גם בדיונים טעונים מבחינה רגשית, בלא שהדבר יפגע כהוא זה בכבודם של השופטים והצדדים.
מזג שיפוטי: 9.
יעילות: 9.
|
| תאריך:
|
18/12/2011
|
|
|
עודכן:
|
09/01/2012
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סובול עידן
|
18/12/11 13:03
|
|
|
|
|
|
פנחס
|
18/12/11 19:51
|
|
|
|
|
|
סובול עידן
|
19/12/11 10:35
|
|
|
|
|
|
איילת השחר
|
19/12/11 13:15
|
|
|
|
|
|
סובול עידן
|
19/12/11 14:59
|
|
|
|
|
|
לאיילת שלום
|
20/12/11 00:27
|
|
|
|
|
|
איילת השחר
|
20/12/11 10:04
|
|
|
|
|
|
סובול עידן
|
20/12/11 11:05
|
|
|
|
2
|
|
פועה
|
18/12/11 18:12
|
|
|
|
|
|
אפס!
|
18/12/11 20:04
|
|
|
|
|
|
נחום שחף
|
19/12/11 11:55
|
|
|
|
|
|
לפועה 'הידענית'
|
18/12/11 20:28
|
|
|
|
3
|
|
על נעם
|
18/12/11 18:22
|
|
|
|
4
|
|
בן סרוק
|
18/12/11 22:44
|
|
|
|
5
|
|
רק חיימקה שלי
|
19/12/11 03:35
|
|
|
|
6
|
|
נחום שחף
|
19/12/11 11:48
|
|
|
|
7
|
|
נועם נעם
|
19/12/11 14:57
|
|
|
|
8
|
|
דוידי ר.
|
19/12/11 22:45
|
|
|
|
9
|
|
תודה
|
5/01/12 11:41
|
|
|
|
10
|
|
יהודית ירדני
|
9/01/12 11:28
|
|
"תביעה מנופחת וחסרת יסוד משפטי ועובדתי כלשהו (...) לקבלת סכומי עתק בחוסר תום לב ונקיון כפיים ותוך הסתרת עובדות מהותיות", כך מגדיר מעריב את התביעה שהגיש מחבר התשבצים ישראל (טומי) שמיר נגד העיתון. שמיר תובע קרוב למיליון שקל בשל מה שהוא מגדיר כשלילת זכויות סוציאליות לאורך עשרות שנות עבודתו במעריב. העיתון, מנגד, מכחיש מכל וכל כי יש מקום להכיר ביחסי עובד-מעביד בינו ובין שמיר וטוען כי אם יוחלט אחרת, הרי ששמיר חייב לעיתון סכומים נכבדים.
|
|
|
|
|
ההבנות שהושגו בין הרופאים המתמחים לאוצר שמו קץ למשבר הרפואה הארוך בתולדות ישראל. במסגרתן השיגו המתמחים מענקים נכבדים בגובה 60 אלף שקל לכל מתמחה, וכן מענקים בני 300 אלף שקל למתמחים שיפנו למקצועות רפואיים 'במצוקה', כלומר הסובלים ממחסור ברופאים העוסקים בהם, וכן למתמחים שיפנו לבתי חולים בפריפריה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו רוני גמזו בירכו על ההבנות שיפתחו, כלשונו של ליצמן, דף חדש במערכת הבריאות.
|
|
|
|
|
ביום רביעי לפני שלושה שבועות היה מצב רוחו של סילביו ברלוסקוני קשה במיוחד. לא היה זה משום שכמה שבועות קודם לכן נאלץ להתפטר מראשות ממשלת איטליה בשל מצבה הכלכלי החמור של המדינה. גם שורת האישומים העומדים נגדו לא הצליחה להעיב על מצב רוחו הזחוח בקביעות. הסיבה האמיתית לדיכאון הייתה העובדה שמתא הכבוד ב"סאן סירו", אצטדיון הכדורגל במילאנו, הוא נאלץ לראות כיצד קבוצת הכדורגל המפוארת שבבעלותו, מילאן, מנוצחת במסגרת ליגת האלופות בידי ברצלונה הגדולה. אלא שלקראת סיום המשחק חל מהפך בתחושותיו. האחראי למהפך היה שגריר ישראל באיטליה, גדעון מאיר, שהחליט שברצלונה או לא ברצלונה, הוא ניגש לידידו סילביו כדי לעודד את מצב רוחו. "אדוני הנשיא (ראש הממשלה באיטליה מכונה "נשיא מועצת השרים", מ"ט), בשם העם בישראל אני מבקש להודות לך על הידידות שלך כלפינו ועל מה שעשית עבורנו". כהרף עין התחלפה ההבעה הרצינית שעל פניו בחיוך רחב: "תודה לך, אדוני האמבצ'יאטורה (שגריר), ולעם בישראל על שנתתם לי אפשרות לתמוך בכם!"
|
|
|
|
|
הוא שירת בשגרירות הסוערת ביותר בתקופה האחרונה, במדינה שהייתה הסמל המשמעותי ביותר למהפכות במדינות ערב. אחרי 40 שנות שירות במשרד החוץ יצחק לבנון תולה את העניבה, כשהוא לבטח לא מתלונן שתקופת השירות שלו במשרד החוץ הייתה משעממת. מהפכה שלטונית, מהומות בכיכרות, פריצה לשגרירות וחילוץ מבצעי - כל אלו היו רק חלק מהאירועים שחווה במשך השנתיים שבהן שירת במדינה שאולי ממוקמת ביבשת אפריקה החמה, אבל טמפרטורות יחסי השלום בינה לבין ישראל שואפות לאפס. בראיון מיוחד מספר לבנון על הרגעים שחווה, על מנהיג ענק שמצא עצמו מאחורי סורגים בבית המשפט, ועל סעודת שבת שנגדעה באחת, בפריצה לשגרירות הישראלית בקהיר.
|
|
|
|
|
הזובור הושלם. השופט אליעזר ריבלין קיבל את ערעורו של המשנה לפרקליט המדינה שוקי למברגר בבקשה לפסול את שופט השלום דב פולוק מלדון בתיקה של יפעת אלקובי. תיק זה נדון בהרחבה בטור זה בשבועות האחרונים [ראו משמאל]. כזכור, חמתה של הפרקליטות התעוררה כשפולוק אישר את זימונו של שי ניצן למתן עדות כדי לברר את טענת ההגנה כי ניצן נוהג באכיפה סלקטיבית ומפלה נגד אנשי ימין ומתנחלים. במקביל להגשת תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים הגישה הפרקליטות דרישה לשופט פולוק לפסול את עצמו מלשבת בתיקה של אלקובי. פולוק דחה את הבקשה והפרקליטות הגישה ערעור לבית המשפט העליון, שכאמור התקבל.
|
|
|
|
|
