במאמר מוזר ומבולבל שפרסם בהארץ (23.12) בכותרת "עכשיו תורכם", מעלה בורג "רעיון מדיני" מקורי, לפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני. הוא מציע להקים את מדינת "ישראפלשתין". מדינה משותפת ליהודים ולערבים בין הירדן לבין הים התיכון.
זה עוד רעיון הזוי ומטורף של האיש המוזר והחריג של הפוליטיקה הישראלית. לאחר שהוא נכשל וניפלט מכל התפקידים והמסגרות שבהן כהן, הוא מנסה כל פעם מחדש להפגין נוכחות, בניסיון נואש לומר: "אני קיים. אני חוזר"!.
בורג מיואש מכולם. הוא לא מאמין בפתרון של "2 מדינות ל-2 עמים". הוא לא מאמין ב"ישראל יהודית ודמוקרטית". הוא לא מאמין בכל המערכת הפוליטית הקיימת, לא בימין ולא בשמאל. הוא מאמין במדינת ישראפלשתין!
האיש החריג והמוזר הזה, שנהיה לשוחט פרות קדושות, הפך בפועל לאנרכיסט שאיבד שליטה על עצמו ויורה הגיגים של הרס וארס נגד כל סביבתו. בכל ראיון עיתונאי וטלויזיוני במהלך השנים האחרונות הוא היה מייצר שיטפון של מילים ורעיונות שכולם הבל הבלים שאיש לא התיחס אליהן ברצינות.
לאחר שניפלט ופרש מהכנסת, מהסוכנות היהודית וממפלגת העבודה, הלך לעשות לביתו כשותף בכמה עסקים פרטיים שנכשלו. לאחר שנישכח ונעלם מהזירה הציבורית והתקשורתית, מצא את מקומו בהנהלת הקרן החדשה ובהפגנות בשייח ג'ראח בירושלים.
לאברום בורג יש שיגעון גדלות שהוא גאון מדיני, לאומי ומפלגתי. הוא חי בפנטזיה שהוא נועד לשלטון להוביל את ההמון בראשותו ולנצח. בדיוק לפני שנה הוא יצא ב"הכרזה דרמטית", בתוכניתם של קירשנבאום ולונדון בערוץ 10, על הקמת מפלגה חדשה. "מפלגת התקווה לשלום ולשויון", משותפת ליהודים ולערבים.
להלן כמה דעות ורעיונות של בורג, אותן השמיע בזמנו בראיונות בעיתונות ובטלוויזיה:
- מפציר ביהדות ארה"ב לנתק קשר עם ישראל הרשמית
(בארה"ב מתעלמים ממנו).
- המערכת הפוליטית בישראל בפשיטת רגל (כי הוא נפלט ממנה).
- בישראל לא קיימת דמוקרטיה אמיתית (היא הייתה דמוקרטית כשהוא היה בה).
- חופש הדעה נעלם בישראל (למרות שהוא מופיע על כל הבמות)
- לא מאמין באלוהים (הולך עם כיפה ועושה פוזה של דתי).
- לא מתנגד שראש הממשלה תהיה מוסלמית - חנין זועבי (ירד מהפסים).
- ישראל היא מדינה מילטריסטית שמידרדרת לפשיזם (הצטרף לתעמולה הערבית).
- תובע לשנות את חוק השבות (לטובת זכות השיבה הערבית).
- טוען שהמון אנשים תומכים בו וברעיונותיו (אפילו מר"צ וחד"ש לא מספקים אותו).
גיבוי של עיתונאים בישראפלשתין
מספר עיתונאים בכירים הביעו כבר בעבר את תמיכתם בהקמת "מדינת כל אזרחיה", שמשמעותה מדינה אחת משותפת ליהודים ולערבים מהים עד הנהר.
גדעון לוי (הארץ) משאת נפשו היא מדינה אחת בפלשתין עם שויון וצדק ליהודים ולפלשתינים. הגדרת ישראל כמדינה יהודית גוזר עלינו לחיות במדינה פשיסטית. לא נורא אם יהיה רוב פלשתיני בישראל. ישראל צריכה לקלוט מאות אלפי פליטים פלשתינים בתחומה, בדומה לעליה הרוסית.
יגאל סרנה (
ידיעות אחרונות) - רעיון חלוקת הארץ כשל, והפתרון לסכסוך מצוי בהקמתה של מדינה אחת לישראל ולפלשתינים שתחבר את תל אביב עם תושבי עזה תחת ממשלה אחת, בירה אחת ותקציב אחד.
עמירה הס (הארץ) - לא מדינה אחת, לא שתי מדינות. היא תומכת באיחוד המדינות הסוציאליסטיות של המזרח התיכון.
ניר ערד (הכתב המדיני של ערוץ 2) - ישראל הייתה צריכה מזמן להתנער ממובארק ומרודנים ערבים אחרים, ולפתוח בדיאלוג עם האחים המוסלמים שהם היחידים במצרים שמאוד בוער להם להתחיל בתהליך הדמוקרטי.
ח"כ דניאל בן סימון (בעבר עיתונאי בהארץ) - יש להתבונן בגישה אופטימית על ה"אביב הערבי" על מדינת ישראל. אופטימיות שאולי ניפתח חלון חדש במזרח התיכון. זה המזרח התיכון החדש שאנו ייחלנו לו.
עצוב להיוכח כיצד התדרדר האיש הזה אברום בורג (בנו של מנהיג המפדל בעבר) שכהן כיו"ר הכנסת, כיו"ר הסוכנות היהודית, וכאחד מראשי מפלגת העבודה. הוא החל את פעילותו הציבורית ב"
שלום עכשיו" ויסיים אותה באותה תנועה שגם היא איבדה את מקומה בציבור.
דאגה מתעוררת לנוכח דעותיהם הנאיביות והקיצוניות של קבוצת עיתונאים בכירים אלה.
