איכות חיים, לא פחות חשובה מאריכותם

אזרחי ישראל מאריכים חיים - למרות הלחץ, המתח, המלחמות והנטייה הישראלית להתרגז. הרבה בזכות מערכת הרפואה המתקדמת, ממוקמת מדינת ישראל במקום השישי בעולם בתוחלת החיים של אזרחיה. אבל האם תוחלת חיים ארוכה, משמעותה גם איכות חיים טובה? - לא כל כך בטוח.

למעלה מ-700 אלף קשישים מתגוררים במדינת ישראל, 64% מבני קבוצת הגיל 65 - 74 ו-75% מבני ה- 75 ומעלה, דיווחו כי הם סובלים מבעיות בריאות כלשהן, אך הבריאות היא החלק הבלתי נמנע. האתגר של המדינה איננו רק בשיפור בריאותם הרופפת של הקשישים, אלא ביחס אליהם ובאתגר הזה, איננו תמיד עומדים בכבוד.

הקשישים בנו את המדינה כפי שאנחנו מכירים אותה, לחמו למעננו בארץ ובעולם וגידלו אותנו, אבל בשלב הזה של חייהם הם זקוקים להגנה, שלנו האזרחים ושל המדינה, וזו לא תמיד ניתנת להם.

אלימות וניצול - תופעות שכיחות

הזנחה, אלימות וניצול לרעה של קשישים, הינן תופעות שכיחות מדי. הקשישים הינם טרף קל לשודדים ולעבריינים פחדנים, שלא מהססים להכות קשישים וקשישות במהלך מעשי שוד, פשוט כי הם לא יכולים להחזיר להם מנה אחת אפיים. אבל הבעיה המרכזית איננה העבריינים - בהם מטפלת המשטרה, הבעיה היא מי שגם אם אינם עוברים על החוק, מנצלים לרעה את הקשישים ואת תמימותם.

החל מבתי זקנים שבכדי למקסם את רווחיהם, מספקים לקשישים תנאי מחייה ירודים ודרך חברות עסקיות שמבקשות לעשות קופה על גבם של צרכנים קשישים ועד לסתם נוכלים קטנים שמוצאים להם קורבנות קלים.

לאחרונה נתקלתי בקשישה בת שמונים שמעולם לא גלשה באינטרנט, אך גילתה בדיעבד שבמשך שנים שילמה על חבילת גלישה לחברת הסלולר בה היא מנויה. אף אחד לא שאל אותה אם היא מעוניינת בחבילה, ואף אחד לא התקשר להציע לה לבטל אותה, נוכח העובדה שמעולם לא עשתה בה שימוש - העיקר שהכסף זורם לכיסים הנכונים.

אבל לא רק חברות הסלולר למדו את השיטה. מסתבר שענף הטלמרקטינג הטלפוני עושה חיל בניצול קשישים תמימים, טלפנים מיומנים מציעים להם עסקות מפתות שבפועל מתבררות כתרגילי עוקץ על גבם של הקשישים, כי הרי כבר אמרנו, הם הטרף הקל ביותר בשכונה.

והדבר החמור ביותר הוא העוני, קשישים רבים שעבדו כל חייהם, מוצאים את עצמם בערוב ימיהם חיים חיי עוני ומצוקה, מכיוון שתוכניות הפנסיה של כולנו הולכות ונשחקות ושלל ״התספורות״ הנוכחיות של בעלי ההון, רק מגבירות את קצב שחיקתן.

זה לא שהכל גרוע. יש גם נקודות אור לא מעטות, שירותי הרווחה במדינת ישראל הינם, למרות הכל מהמתקדמים בעולם, רשויות רבות מספקות סיוע מיוחד לקשישים בכל הקשור לביצוע מטלות הבית השונות. 30 אחוז מאוכלוסיית בני ה-20 פלוס מטפלים ללא תמורה כספית בקשישים, אם מדובר בבני משפחתם ואם בזרים. אבל עדיין אנחנו חייבים להסתכל במראה ולחשוב, האם אנחנו עושים מספיק?

האם אנחנו עושים מספיק בכדי להגן על ביטחונם של הקשישים?
האם אנחנו עושים מספיק בכדי להגן על הקשישים מפני ניצול?
האם אנחנו עושים מספיק בכדי להפיג את בדידותם?

התשובה היא לצערי שלילית. הדרת פני זקן, איננה סיסמה שמתמצאת בפינוי המושב באוטובוס, אלא בראיה של הקשיש כמי שכל חייו פעל למעננו, וכעת אנחנו חייבים לפעול למענו, ויש עוד הרבה מה לעשות ולפעול.