התקשורת הישראלית היא מזמן לא אמצעי להעברת מידע לציבור. התקשורת היום היא הגורם החזק במדינה, שיוצר סדר יום, מחסל פוליטית, ציבורית, תודעתית, פוליטיקאים, אמנים וציבורים שלמים. היא מחפה על פשעים, מאתרגת את אלה שמשרתים את האג'נדה שלה ומטייחת עוולות. על-ידי סיקור סלקטיבי של המתרחש ועל-ידי 'צביעת' מושאי הסיקור בצבעי שחור או לחלופין בצבעים סלחניים, בהתאם לגחמותיה, היא זו ששולטת בפועל במדינה.
ערב מלחמת האחים שהתקשורת מלבה, אסור לנו להתבלבל, אסור לנו להילחם במלחמה שהתקשורת מנסה להצית. יש להביא לתודעה הציבורית הרחבה בכלל ולציבור החרדי בפרט, את האמת שלעיל ולפעול לשינוי אקוטי בתקשורת, בכל האמצעים הדמוקרטיים, החוקיים והפוליטיים הכי אגרסיביים.
אמצעי התקשורת כבר מזמן הורידו את הכפפות ופתחו במלחמת חורמה על מגזרים ומחנות פוליטיים במדינה תוך הפרת כל הכללים האתיים, המוסריים וייתכן שלכאורה גם באמצעות ביצוע עבירות פליליות. מטרת רוב אמצעי התקשורת היא להכשיר את הלבבות להפיכת המדינה למדינה לא יהודית, מדינת כל אזרחיה. כל זה נעשה תוך שיתוף פעולה הדוק עם NIF וזרועותיה הרבים (באתר לאטמה ומעקב
גלי צה"ל אפשר לקבל מידע מוצק).
הגיע הזמן שקורבנות התקשורת יאחדו כוחות. זה הזמן להוריד את הכפפות ולשנות את הכללים. כל קורבנות התקשורת, מסורתיים, דתיים, מתיישבים, חרדים, ימניים וכל מי שאינו חלק מהבִיצה, צריכים לפעול בצורה חוקית, לא אלימה, דמוקרטית, פוליטית, ולתקן את המצב לאלתר, כבר במושב הכנסת הנוכחי.
יש לפעול ליצירת תקשורת דמוקרטית, חכמה, עמוקה, חינוכית, ערכית, יהודית, לאומית, שתטפח אחדות, חוסן לאומי, חיבור לשורשים שתהייה מאויישת על-ידי נציגי הרוב במדינה.
זה לא יהיה פשוט.
ידיעות אחרונות,
נחום ברנע,
בן כספית,
ירון דקל,
רזי ברקאי,
קרן נויבך,
יאיר לפיד,
אמנון אברמוביץ', הקרן לישראל חדשה, שרים מסויימים ועוד דמויות צפויות, יזעקו סיסמאות בסגנון "סתימת פיות", "פאשיסטים", "אירנים", "טאלבנים", "אגדע את ידו של מי שירים יד על התקשורת", והם יתקפו וילחמו בצורה המכוערת והמלוכלכת ביותר. אבל שומה על כולנו לשים אטמי אזניים, להתעלם מהיללות של הקוזאק הנגזל, ולתקן את המצב לטובת עתיד עם ישראל במדינה יהודית, כי האלטרנטיבה שהם רוצים לכפות על כולנו, היא מדינה לא יהודית, מדינת כל אזרחיה, שבה יכון בסופו של יום שלטון ערבי.
יש לחוקק בלי מורא חוקים אפקטיביים ללא דיחוי, ורצוי תוך שילוב ח"כים לאומיים וחרדים, שמייצגים את הציבורים הנרדפים על-ידי התקשורת. על חרדים נרדפים, מתיישבים נרדפים ובעלי עמדות ימניות שדעותיהם, לפי הגדרת התקשורת העויינת, הן "שנויות במחלוקת", "אנטי דמוקרטיות" ו"מזיקות לתהליך השלום" לצאת ולהפגין בכל הכוח מול אולפני ומערכות התקשורת ולדרוש "צדק תקשורתי"!
יש להחליף את גופי התעמולה האנטי ציונית והאנטי יהודית באמצעי תקשורת אמיתיים. אחרת יהיה לכל קורבנות התקשורת, זאת אומרת לכולנו, רע, רע מאוד.
זהו צו השעה להילחם התקשורת
יש לזכור שאין לתקשורת באמת כוח. כי הרי רוב הציבור לא בדעותיה. יש לפעול נגדה לא בצורה שבג"ץ יכול לפסול - קודם כל בהפגנות המוניות של עשרות אלפי חרדים מול משרדי גופי התקשורת. אליהם יכולים להצטרף מתיישבים ויהודים שנאמנים למורשתם.
התקשורת היא זו שיוצרת דה מורליזציה בעם ברוח הכללית של בג"ץ, NIF והאקדמיה האנטי יהודיים. ברגע שהשופר של הגופים האלה יהיה תחת מתקפה, זה יצור שינוי. כמו שההפגנות בקיץ שברו מחסום פסיכולוגי והביאו לסערה במדינה, גם הפגנות של אלפים נגד התקשורת בעצמה יגרמו לרעידת אדמה. נראה אז את הפוליטיקאים - האם הם יעמדו לצד התקשורת או אולי יקבלו קצת אומץ מהעם...?
זהו צו השעה להילחם בתקשורת שאוחזת כרגע בחופש מוחלט להבעיר את השטח, להסית ולהביא למלחמת אחים ח"ו.
יש למקד את המאבק בתקשורת.
ללא אלימות, בהפגנות ובחקיקה.
אני מקווה שדבריי יגיעו לגורמים בעלי כוח והשפעה ויצאו לפועל במהרה, כי מבחוץ יש איומים קשים על המדינה וכעת גם מבפנים ישנו האיום על זהותה של המדינה כמדינה יהודית.
כל רגע שעובר הוא קריטי.
חס וחלילה, לא נרצה שבמלחמה כוללת אם זו תפרוץ בקרוב, נצטרך להתגונן לא רק מפני מטר טילים על ערינו, אלא נצטרך להתגונן גם מפני התקשורת העויינת שבמקום לחזק וללכד, תמשיך להרעיל ולדכא (כפי שעשתה במלחמת לבנון השניה ובעופרת יצוקה).
