לראשונה בישראל תעלה התזמורת הקאמרית הישראלית אופרה בנושא השואה בשפה העברית. המלחינה אלה מילך-שריף, בחרה להלחין אופרה המבוססת על הרומן "צחוק של עכברוש" מאת נאוה סמל.
הספר שראה אור לפני שלוש שנים בהוצאת ידיעות אחרונות, זכה לשבחי הביקורת בשל ייחודו ותעוזתו לספר את זיכרון השואה באמצעים בלתי-שגרתיים.
"אסופת השירים בספר של נאוה סמל 'צחוק של עכברוש'", מספרת אלה מילך- שריף, "נטעה בי באופן מיידי את התחושה של רצון לכתוב מוסיקה לספר הזה. שמעתי בעיני רוחי דווקא אופרה ולא יצירה מקהלתית או אורטורית. זו איננה הפעם הראשונה שאני "מעיזה" לגעת בחומרים הנחשבים לא קלים כמו השואה.
נאוה סמל ואני בנות הדור שני לניצולי שואה. חשוב לנו שזיכרון האירוע המחריד ביותר בהיסטוריה של העולם האנושי יועבר מדור לדור ושלעולם לא נשכח שאלו זוועות שבני אדם עוללו לבני אדם.
בעקבות הספר ובאמצעות כוחה ועוצמתה של המוסיקה, ניסינו להיות חלק משרשרת הזוכרים. כל אימת שזיכרון השואה מסופר, הוא נברא מחדש ונישא הלאה אל הדורות הבאים כזיכרון חי".
באופרה יש מוטיבים מוסיקליים המאפיינים כל דמות ודמות. המוטיבים האלה באים לסירוגין ויוצרים מארג עשיר של צלילים עד לשיאה הדרמטי של האופרה - תמונת המיסה בכנסיה, בהשתתפות המקהלה, הכומר והילדה בבור. הזמרים שנבחרו כולם בהתאמה לתפקידיהם, הם מטובי הזמרים הצעירים בישראל.
העלילה:
נאוה סמל בחרה לספר את סיפור הילדות העצוב הזה באמצעות רבדי זיכרון ותודעה. תוך שימוש בזמנים של עבר הווה ועתיד, בהם משחק הזיכרון תפקיד ראשי. הסיפור נע על ציר זמן ממלחמת העולם השניה ועד לשנת 2099.
ילדה יהודייה נמסרת על-ידי הוריה למשפחת איכרים בכפר קטן בפולין, כדי שיחביאו אותה עד תום המלחמה. היא מוכנסת לבור תפוחי אדמה, שמה וזהותה נשללים ממנה והיא נדרשת להפוך לנוצרייה. מזונה ניתן לה בצמצום, ובן לווייתה היחיד באפלת חייה הוא עכברוש, אותו היא מכנה "סְטַש".
בכך לא תמה סאת ייסוריה של הילדה. בלילות היא נאנסת על-ידי בנם הצעיר של זוג האיכרים, ולאחר שנה בחושך היא נמסרת לכומר הקתולי של הכפר, כדי שיחסל אותה במו ידיו ויפרע את חשבון צליבתו של ישו בידי היהודים. ואולם הכומר, אבא סטניסלב, מחליט, תוך סיכון חייו, להסתיר את הילדה בכנסייתו. אט אט הוא משקם את גופה ואת נפשה המרוסקות.
שישים שנה אחר כך, כשהילדה ההיא כבר סבתא בתל-אביב, היא מנסה להעביר את סיפור האימה לנכדתה בת השתים-עשרה שמכינה עבודת "שורשים" לבית הספר. הזיכרון שנבלם בתוכה זמן רב כל כך, תובע כעת את זכותו לפרוץ, להפוך לסיפור, להישמע.
9,10,11,12,13.4.05 בשעה 20.30, התיאטרון הקאמרי תל אביב באולם קאמרי 2.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
