|
נועם שליט. הלך הזרזיר אצל העורב [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
על גבו הצנום והמיוסר של בנו גלעד רוכב נעם שליט אל הכנסת. סבלו של הבן משמש לאב הציני הזה דלק לעשות למען עצמו ומשמש לו מקפצה למשכן הכנסת. מפעל ישקר שהמשיך לשלם את שכרו ולסייע לו במשך חמש שנים, גם במימון פרויקט השחרור, אינו מתאים עוד לשכמותו, השתן עלה לראשו, את האהדה הציבורית בה זכה הוא הופך להון פוליטי.
רבים מאלה שתמכו ברוב תמימותם ובלב יהודי חם במאבקו למען שחרור בנו החייל ממרתפי החמאס, רואים בעיניים קמות כיצד הפך את האהדה שהעניקו לו לקרדום לחפור בו בדרכו לכנסת. הציניות שלו הגיעה לשיאה הבוקר, מול המצלמות בבית מפלגת העבודה, כשהבטיח שלא ישתמש בגלעד בנו במסגרת קמפיין הבחירות. כאילו הוא עצמו, בכל הופעה פוליטית עתידית, אינו כרזה חיה של גלעד בנו, גם מבלי שיזכיר את שמו. מה הוא חושב לעצמו שהציבור מטומטם?
ומנגד, יו"ר העבודה ח"כ
שלי יחימוביץ', שרכבה על גלי ההבטחה של: "פוליטיקה אחרת", עושה בדיוק את ההפך ממה שחרטה על דגלה. גם היא מבלי לומר זאת בגלוי פועלת על-פי הסיסמא: "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". גם עבור יחימוביץ', כמרבית הפוליטיקאים אותם היא מגנה, המטרה מקדשת את כל האמצעים כדי להגיע לשלטון, וימים יגידו אם במעשה הציני הזה לא פגעה דווקא במפלגת העבודה שבחרה בה כמנהיגה. המהלך הציני הזה ראוי לאמירה "הלך הזרזיר אצל העורב".