רבע מהציבור לא החליט כיצד יצביע לו היו הבחירות לכנסת מתקיימות היום - כך עולה מסקר שבוצע בסוף דצמבר 2011 על-ידי מכון המחקר של רפי סמית עבור "
גלובס". מדובר בעלייה דרמטית בשיעור המתלבטים מ-18% ל-24%. זינוק של 6% בתוך חודש, לפי סקר אתר קורסור בשפה רוסית מספר העולים שלא תומך באף מפלגה קיימת עומד על 48% ומספר המתלבטים עומד על 11% מה שמעיד על תחושת מיאוס, על חוסר שביעות רצון מכל המפלגות הקיימות בקרב חלק משמעותי של הציבור.
הדרת הנשים מהמרחב הציבורי, הפגיעה בכלי תקשורת ובעיות כלכליות, אולי מבריחים קולות מהקואליציה, אבל הם לא מגיעים לאופוזיציה. יתכן שהדבר נובע מהעובדה שהציבור מחכה למפלגה חדשה או לכוח פוליטי רענן שיעניק תשובות ברורות ושינוי המפה הפוליטית. משעה שהמפלגות הקיימות הבינו לאין נושבת הרוח, הן מנסות להקפיא את התהליך באמצעות חוקי צינון.
חוק צינון לאנשי תקשורת
"חוק לפיד", שידרוש צינון מינימלי של שנה מעיתונאים המעוניינים לשמש חברי כנסת, צפוי לחזור להליכי חקיקה. חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן (ליכוד) אמר כי לאחר סיכום שהושג בעניין נקבע שהחוק יידון בחודש ינואר בוועדת חוק, חוקה ומשפט כדי להכינו לקריאה ראשונה.
הצעת החוק, שזכתה לכינוי "חוק
יאיר לפיד", הוגשה על-רקע החשש בסיעות השונות בכנסת כי העיתונאי יאיר לפיד יקים מפלגה פוליטית לקראת הבחירות הקרובות, צעד שעשוי לנגוס בכוחן של המפלגות הגדולות. לפיד אמר בעבר שאם יפנה לתחום הפוליטי ייטול על עצמו תקופת צינון.
השר מיקי איתן אמר לפני שנה: "יש בהצעת החוק פגיעה בזכותו של הציבור לבחור מועמדים כראות עיניו. זוהי קומבינה לא ראויה שנודף ממנה ריח של פחדנות וחוסר נכונות להתמודד על דעת הקהל בצורה הוגנת. חקיקה פרסונאלית היא חקיקה פסולה ברמה העקרונית וכבר הוכח בעבר כי ניסיונות כאלו היו לא רק אנטי דמוקרטיים אלא גם מטופשים וחסרי כל טעם”.
חוק צינון לאנשי ביטחון
הנשיא
שמעון פרס הבהיר בכמה הזדמנויות שונות, כי לדעתו צריך אבי אשכנזי להצטרף לזירה הפוליטית ולתרום מיכולותיו. הנשיא גם הבהיר כי הוא מתנגד לחוק הצינון, המונע מאלופים ומקצינים בכירים נוספים להצטרף לפוליטיקה למשך שלוש שנים לאחר פרישתם מן הצבא.
עקרונית, יש מידה של אי הגינות ב"הענשת" משרתי ציבור בכירים, המופלים משאר אזרחי המדינה שביכולתם לנסות להשתלב בחיים פוליטיים בכל נקודת זמן בה יבחרו. מדוע זכותו של מי שהקדיש עשרות שנים לביצור בטחון המדינה (כמו ראש שב"כ, ראש מוסד וכל אלוף או ניצב פורש) לא תהיה שווה לזו של כל אזרח אחר?
הולדת הצינון מזיווג הון ושלטון
קשרי הון-שלטון הם קשרים המתקיימים בין בעלי הון ובין פוליטיקאים, ומניבים לכאורה טובות הנאה לשני הצדדים. מבחינתו של בעל ההון, קשרים עם אנשי השלטון עשויים להניב רגולציה נוחה, כגון חקיקה המקלה עם פעילותו העסקית והפרטה המאפשרת לו לרכוש נכסי מדינה, וכן הטיה של המדיניות לפי השקפת עולמו, גם בתחומים שבהם לא צומחת לו תועלת עסקית.
שרים וח"כים אינם צריכים להמתין לתקופת צינון, עד שיהיו רשאים לעבוד בחברה עסקית שהם פעלו בעניינה; בעוד שבכירי צה"ל או אנשי תקשורת חייבים לעבור תקופת צינון ארוכה לפני כניסתם לפוליטיקה. לא יתכן שנבחרי הציבור, עם תום פעילותם הפוליטית, יתקבלו לכהן בתפקידים בכירים בחברות שהיו תלויות בהחלטתם, ללא תקופת הצינון.
כשהדמוקרטיה חוטפת צינון, נבחרי ציבור שחוששים לאבד את כיסאם מנסים למנוע מאנשים מוכשרים בעלי חזון להיבחר. בישראל חסרה, זה שנים לא מעטות, מנהיגות פוליטית שתהיה מסוגלת להוביל אותנו בבטחה לחוף מבטחים. אסור לנו להסכים שהכנסת תיחסם בפני קבוצת אוכלוסיה בעלת ניסיון רב ויתרון יחסי בנושאי הביטחון הלאומי, פעילות ציבורית ותקשורת. 
