אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר פנה (יום ד', 13.4.05) לח"כ שאול יהלום, יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת, וביקשו לפעול על-מנת להפסיק את העיוות וחוסר הצדק שנעשה כלפי העצמאים בישראל. לין כיוון את בקשתו להעברת חקיקה לפיה עצמאי מובטל יהיה רשאי לקבל דמי אבטלה בתנאים הדומים לאלה של שכיר.
לדבריו, שנות המיתון במשק העמיקו את האפליה ברשת הביטחון שמעניקה המדינה לשכיר לעומת עצמאי באמצעות דמי אבטלה. "העסקים הקטנים מופעלים על-ידי העצמאים מהווים מעל 90%מהעסקים בישראל ומעסיקים כמיליון מועסקים. ככל שנעניק להם ביטחון ונאפשר להם להתקיים ולהקים את עסקיהם, כך נגביר את התעסוקה והצמיחה במשק".
חוק הביטוח הלאומי מאפשר מתן דמי אבטלה רק לעובדים שכירים, בעוד שמאות אלפי עובדים עצמאיים אינם מבוטחים בו. ההגדרה למבוטח בביטוח הלאומי: "תושב ישראל או תושב ארעי, והוא עובד שכיר שמלאו לו 18 שנים ועוד לא הגיע לגיל הפרישה, או חייל שלא עברה שנה מיום שחרורו משירות סדיר".
מנתוני הביטוח הלאומי ומינהל הכנסות המדינה, עומד מספר העצמאים על כ-200 אלף (לא כולל מנהלי חברות שהינם במעמד שכיר בחברתם), כשמרביתם נמצאים ברמת השכר הממוצע במשק ואף נמוך מכך. "רמת הסיכון וההון העצמי שמשקיע העצמאי בפתיחת עסק גבוה לאין שיעור מזו של השכיר. לכן לכל הפחות אנחנו חייבים לאפשר לעצמאים שמסכנים את כל ממונם לקבל דמי אבטלה כמו השכירים, ובאותם תנאים", מציין לין.
יש לקחת בחשבון, את העובדה שהעצמאים משלמים סכום גבוה יותר לביטוח לאומי, מאשר שכירים ולמרות זאת - אינם זכאים לביטחון הכלכלי של דמי האבטלה. למעשה משלם שכיר (עוסק מורשה) 55 בט"ל ו-5% מס בריאות ועצמאי למעלה מ-12%. השאלה הנשאלת - האם לא ניתן לשעות שימוש בהפרש על-מנת לשלם דמי אבטלה לבעלי עסקים שנאלצו לסגור את העסק מסיבות שונות שיוגדרו בחוק.
נשיא לשכות המסחר קורא ליו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת לעשות רפורמה מקיפה למגזר העצמאים שמהווה את אחד ממנופי הצמיחה של המשק. "כשלון עסקי של עצמאי ממוצע כולל בדרך כלל הפסדי הון, חובות לבנקים ולספקים וחובות לרשויות המס והפסד כולל למשק".
