|   15:07:40
דלג
  אורי אליצור  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

לא נפסיק לריב

חוק טל מנסה להתחיל להתיר את התסבוכת שנוצרה במשך כל שנותיה של המדינה מהחיבור בין הציבור החרדי והחברה הישראלית. זו דרך ארוכה שתימשך לפחות 30 שנה. מי שרוצה צדק עכשיו מבקש בעצם להמשיך לריב לנצח
03/02/2012  |   אורי אליצור   |   מאמרים   |   מקור ראשון   |   תגובות
חוק טל. הרע במיעוטו [צילום: AP]

נתחיל הפעם במשהו מהבטן והלב, ולא לגמרי מהראש. ביום שבו סיים צה"ל לגרש את תושבי גוש קטיף ולהחריב את מפעל חייהם, שמעתי ברדיו את האלוף במילואים ניר רגב אומר בקול זחוח ובמין חצי חיוך מרושע, שהדבר היחיד שגורם לו להרגיש קצת צער ביום הזה הוא גורלם של הכלבים והחתולים שנשארו עזובים ללא בעלים בין חורבות הישובים. לי באופן אישי זה היה הרגע שבו התפרץ כל גוש הדמעות הענק שרבץ בגרון לאורך כל אותו שבוע והפך לבכי ללא מעצור. לא האמנתי שיכול להיות בעולם יהודי כל כך חסר לב ומוכה שנאה. סליחה על הנימה האישית כל כך, אבל אני לא שכחתי את המשפט הזה של ניר רגב, ולא אשכח.

לאחרונה שוב שמעתי את אותו ניר רגב מתראיין שוב ברדיו באותה זחיחות ותוקף בחריפות את חוק טל. לבי מיד אמר לי שאין פה מה להתלבט. אם האיש הזה מתנגד לו, סימן שחוק טל הוא דבר טוב ויקר מאוד. אמור לי מי אויביך ואומר לך מי אתה.

שמורה אינדיאנית

ועכשיו מהראש: בדומה לאמרתו הידועה של צ'רצ'יל על הדמוקרטיה, חוק טל הוא יצור כלאיים לא יפה, לא צודק, ולא מאוד יעיל. אבל יחסית לכל האופציות האחרות הוא הניסיון המוצלח ביותר להתחיל לפתור את התסבוכת חסרת המוצא שנוצרה במשך השנים מהשילוב בין החברה הישראלית הכללית ובין הציבור החרדי.

בכל תולדות העם היהודי מיום מתן תורה בהר סיני מעולם לא התקיימה אוכלוסיה שלמה שכל בניה מגיל שלוש ועד מאה יושבים בבית המדרש ולומדים תורה. אין לזה תקדים, ושום מנהיג תורני של קהילה גדולה או קטנה בכל הדורות לא ניסה להביא את קהילתו למצב בלתי אפשרי כזה. גם מנהיגי החרדים בימי קום המדינה לא התכוונו ליצור את המצב הזה. הוא נוצר מאליו, כמו עגל הזהב, מתוך הצירוף הקריטי של חורבן עולם התורה באירופה יחד עם חובת הגיוס לצה"ל, שני גורמים רבי עוצמה שקשרו את הצעירים לספסלי בית המדרש בלי אפשרות לצאת.

ככל שעברו השנים הלך העניין והסתבך כמותית ורעיונית. ממדי האוכלוסיה הכלואה בבתי המדרש הלכו וגדלו, ובמקביל הלכה והתקבעה בתודעתה הנורמה הבלתי מציאותית שמחייבת כל גבר להיות למדן כל החיים. אי-אפשר להתיר את הפלונטר הזה במכה אחת כמו שאי-אפשר לפנות אולם קולנוע מלא באמצעות הצעקה: "שריפה!" כדי להעביר המון אנשים מבפנים החוצה דרך פתח צר צריך זמן וקור רוח. הרי אם מחר בבוקר יבואו כל החרדים עד האחרון שבהם ויאמרו "אנחנו רוצים להתגייס", צה"ל לא יהיה ערוך לקלוט אותם. ואם מצד שני הכנסת תחליט מחר בבוקר לבטל את פטור 'תורתו אומנותו' ולגייס את כל החרדים ללא הידברות איתם, לא תהיה למדינה יכולת לאכוף את זה. מה היא תעשה, תכניס לכלא עשרות אלפי אנשים? אין מה להגיד, הסתבכנו.

במבחן האשמה שני הצדדים אשמים בהסתבכות, והצד החרדי אשם יותר. במבחן התוצאה שני הצדדים סובלים מההסתבכות, והצד החרדי סובל יותר. זה התחיל בהנחה מוטעית של בן-גוריון ודורו, שהחרדים הם כת נכחדת שעבר זמנה. המפא"יניקים חשבו שהם מקימים לחרדים מעין שמורה אינדיאנית בלתי מזיקה שתכלול אלפים בודדים של אנשים ותתקיים עוד דור או שניים, עד שבדרך הטבע המחזיקים במנהגים המיושנים האלה ילכו ויתמעטו, ודור המשך לא יהיה להם כי הצעירים שלהם ייסחפו אל הקִדמה וההשכלה והאור שמציעה להם מדינת ישראל ביד רחבה.

מנהיגי החרדים עשו טעות דומה, ולמעשה הובילו את הציבור שלהם לתוך השמורה האינדיאנית וסגרו את השער. הם אולי לא חשבו שאורח החיים החרדי עומד לפני כליה אבל על כל פנים המנהיגים בשני הצדדים, גם החילוני וגם החרדי, פעלו מתוך תחושה שהם מטפלים בקבוצה קטנה וחלשה שחיה בצל אוכלוסיה חילונית הגמונית וחזקה, וזקוקה להגנה ושימור. אף אחד לא העלה בדעתו מצב שבו ייכלאו בתוך השמורה האינדיאנית הקטנה מיליון בני אדם שמהווים 15 אחוזים מאוכלוסיית המדינה ואותם מייצגים 17 חברי כנסת.

שתי אפשרויות

בשנים האחרונות נעשו כמה צעדים צנועים, אבל משמעותיים, של יציאת חרדים מהמלכודת ותנועה שלהם לכיוון השתלבות בחברה הישראלית גם בעבודה וגם בצבא. בכל אחד מהמסלולים האלה יש כמה מאות או אלפים בודדים של חרדים. יחסית להיקף הבעיה זה רחוק מאוד מלהיות מספר גדול, אבל זו כבר לא טיפה בים. ומה שחשוב הוא שכל אחד מהמסלולים האלה יכול להיות התחלה של נתיב שבעתיד יעברו בו אלפים ורבבות.

עכשיו יש לחברה הישראלית שתי אפשרויות: או לעמול קשה לאורך שנים כדי להיחלץ מהתסבוכת, או להמשיך לריב בכיף ולהיות צודקים עד דמעות של חרון ועונג. יכול להיות שיש נוסחאות טובות יותר מזו של חוק טל, סביר שאפשר להכניס בו תיקונים בסעיף זה או אחר, אבל הרושם הוא שרוב מתנגדי החוק שדורשים צדק שייעשה מיד, יודעים שזה לא מציאותי ולא אפשרי. הם לא מחפשים דרכים לתקן אלא רוצים להמשיך בסכסוך ולהעמיק את התסבוכת כדי שאפשר יהיה להמשיך לריב תמיד ולנצח להיות צודקים.

מי שרוצה לפתור את הבעיה, כל דרך שבה יחליט לפעול תהיה תהליך שמחייב הידברויות והסכמות, ויימשך 30 שנה וכנראה יותר. כשמסתכלים בפרספקטיבה הזו, חוק טל וכמוהו מסלולי הגיוס של שח"ר והנח"ל החרדי, נראים כמו הצעד הראשון בדרך הנכונה. ויש כנראה ישראלים שזה בדיוק מה שמרגיז אותם. הם חוששים שהבעיה עלולה להתחיל להיפתר ואז מה יהיה על הריב הגדול שלנו, איך נחיה בלעדיו?

חברון וסכנין
חוק האזרחות, שהשמאל מתנגד לו והימין תומך בו, מבטא סוג של בלבול. היה צריך להיות הפוך
▪ ▪ ▪

כותרת במקור ראשון בישרה על מהפך: הימין מרוצה מפסיקת בג"ץ והשמאל מבקר אותה. אחרי מסלול ארוך של עתירות, חקיקה, ערעורים וקומבינות פוליטיות בתוך בית המשפט, בג"ץ פסק סופית שחוק האזרחות כשר. כלומר אם ערבי ישראלי מתחתן עם אישה פלשתינית, או להפך, זה לא מחייב את המדינה לתת לבן הזוג הפלשתיני אזרחות ישראלית או אישור שהייה בישראל. המדינה טענה בבג"ץ שהעילה לחוק היא ביטחונית. בדרך הזו מסתננים לישראל רבבות פלשתינים ובהם גם פעילי טרור ומתסיסים דתיים. אבל מאחורי החשש הביטחוני מסתתר חשש דמוגרפי, והשופטים הכירו בלגיטימיות שלו גם בלי שייאמר במפורש. מותר למדינת ישראל, אומר פסק הדין שלהם במשתמע, לדאוג לאופי היהודי של המדינה במובן הדמוגרפי של הביטוי.

ואני לא מבין רק למה הימין מרוצה מזה. למה השמאל כועס אני מבין. השמאל מאמין שהערבים צודקים בעימות, שבאופן בסיסי אנחנו גרמנו להם עוול שמחייב אותנו לעשות עכשיו אפליה מתקנת. לכן הוא מתנגד עקרונית לכל דבר שמועיל למאוויים של יהודים ופוגע ברצונות של ערבים. אבל הימין? אם אתה מאמין שבין הים והירדן יש רק ארץ אחת והיא ארץ ישראל, ואם אתה מתגעגע לטרמינולוגיה של מנחם בגין שסירב לומר 'פלשתינים' והקפיד לומר במקום זה 'ערביי ארץ ישראל', מה אכפת לך אם ערבי ארצישראלי גר בחברון או בסכנין, בשומרון או בגליל. מה זה משנה? המאזן הדמוגרפי נשאר זהה. יכול להיות שגם בלבו של הימני המצוי סכנין היא יותר ארץ ישראל מאשר חברון?

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  03/02/2012   |   עודכן:  03/02/2012
אורי אליצור
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לא נפסיק לריב
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהוד פרלסמן
4/02/12 01:54
 
אהוד אתה איכסה
4/02/12 22:16
2
דודי30
4/02/12 10:26
3
פרעוש
7/02/12 19:25
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חבר מגרמניה שהגיע בחודש ספטמבר לירושלים לטובת כתיבת הפוסט-דוקטורט לא היה מוכן למעבר החד בין התחבורה הציבורית שהתרגל אליה לבין התחבורה הציבורית הישראלית, ובירושלים בפרט. כאשר המלצתי לו לרדת מביתו, בשכונת רסקו, לדרך הרצוג על-מנת לתפוס את קו 19 או 22 לכיוון מרכז העיר ב-15:35, הוא יצא מספר דקות קודם לכן "כדי לא לפספס את האוטובוס של 15:35”. ולמי שלא מכיר את המסלול, מדובר באמצע הקו. אין הבטחה לדקה מסוימת בה יעבור האוטובוס, כמו בכל מדינה מערבית מתוקנת. אפילו הבטחה לטווח של 15-10 דקות אין. אם הוא חשב שמדובר בתקלה חד פעמית, כשעמדנו מספר שעות לאחר מכן בתחנת האוטובוס באגריפס בהמתנה לאוטובוס חזרה, הוא הבין שחד-פעמי זה לא.
02/02/2012  |  יובל רובוביץ'  |   מאמרים
משטרת ישראל כבר מזמן הפסיקה למלא את תפקידה כפי שהאזרח הנורמטיבי מבין. המשטרה מופקדת על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי, מניעת עבירות ואיתורם של עבריינים החשודים בביצוען. אנו עדים למקרי פשיעה, שוד ורצח רבים אותם המשטרה לא מצליחה לפענח, ולכל אזרח ברור כי מסתובבים בקרבנו רוצחים ושודדים, הממשיכים להלך חופשי ומהלכים אימים על ביטחוננו.
02/02/2012  |  אבנר אביב  |   מאמרים
העלאת שכרם של יו"ר חברת החשמל ושל המנהל הכללי שלה, העלאה המהווה פתיח להעלאות שכר נוספות בחברה ומחוצה לה, היא דוגמה קשה לאטימות מצד שר האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, לרשלנות הממונה על השכר באוצר, ולחידלון של חברי דירקטוריון החברה.
02/02/2012  |  משה גביש  |   מאמרים
פייסבוק הפך מאתר היכרויות לאתר עצום בו ניתן לחולל שינוי בסדר גודל עצום. כמו-כן, מחאת הקוטג' (שנתנה סיפתח לשאר המחאות החברתיות) החלה לפעול רק מפרסום קטן ב-”wall” של אדם אחד וקיבלה תאוצה בכך שנפתחה קבוצה ואנשים רבים הצטרפו אליה והביעו את תמיכתם.
02/02/2012  |  אפרת פרנץ  |   מאמרים
העבר ממלא תפקיד חשוב בבודפשט. לצד תערוכה מעניינת שפתחה את אירועי שנת ה-100 להולדתו של ראול ולנברג, מתעלם מוזיאון אחר מהיקפו של הפשיזם ששלט במדינה. ואילו בנמל התעופה קשה היה להשתחרר מן הרושם, שהתנהגותם של הבודקים הביטחוניים הייתה נגועה באנטישמיות
02/02/2012  |  איתמר לוין  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il