האם לדוח
מבקר המדינה יש "שיניים", או שמא עתיד הוא להצטרף לפנתיאון הדוחות המחזיקים קביעות חמורות ומעלים אבק? האם בחלוף הסערה, וחשיפת פרשיות אחרות שיגזלו את תשומת ליבו של הציבור, צפוי הדוח לצנוח אל תהום הנשיה, ולא להותיר אחריו תוצאות אפקטיביות?
עקרונית, הדרישה להתפטרותם של השרים אלי ישי ו
יובל שטייניץ אינה מעשית. באם אין נכונות והסכמה של אישים אלה ליטול אחריות אישית על מחדליהם - אין למבקר המדינה הסמכות לאכוף את התפטרותם. השרים עצמם אינם סבורים, כי מוצדק להעבירם מתפקידם בשל ממצאי הדוח, ומרגישים, כי פעלו באופן ראוי במסגרת תפקידם. כך, מבחינתם, ההתפטרות אינה באה בחשבון.
סביר יותר, שראש הממשלה יחליט על הקרבת תפקידיהם של השרים, על-מנת לרצות את הציבור החפץ לחזות באשמים נושאים באחריות. מונע מהרצון לפייס את התקשורת, משפחות הנפגעים והציבור בכללותו - צפוי ראש הממשלה להדיח את השרים ולהעבירם מתפקידיהם היוקרתיים.
למבקר לא צריכות להיות סמכויות אכיפה
ברם, יש בכוחו של מבקר המדינה לגרום לכך, שהאשמים ישאו באחריות פלילית. אם אגב בדיקתו של המבקר עולה חשד לביצוע עבירות פליליות, שומה על המבקר להעביר את הנתונים שנאספו על ידו לחקירה משטרתית וליועץ המשפטי לממשלה, או לנציבות שירות המדינה בעניין העמדה לדין משמעתי. זאת, על-מנת שמערכת האכיפה הפלילית והמשמעתית יטפלו בעניין האחראים למעשים.
לטעמנו, אין צורך ליתן למבקר המדינה סמכויות אכיפה. משרד המבקר צריך להישאר מוסד ביקורת, המבצע ביקורת חיצונית על פעולותיהם של מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים. מבקר המדינה אינו מסוגל לשמש בו-זמנית כרשות חוקרת, שופטת ומבצעת. מה גם שלא יעלה על הדעת, שקביעות המבקר תהיינה חזות הכל, ועל פיהן יישק דבר ללא יכולת לקעקע אותן או לחלוק עליהן.
דומה, כי היום יותר מתמיד - יקשה על השרים שאחריותם האישית נקבעה בדוח לחמוק מתוצאות מעשיהם. מעבר למקרים בהם ייעשה שימוש בדוח בניסיון לקבל סעד מבג"ץ, ולשכנעו לאכוף את קביעותיו של המבקר, תהא לדוח אפקטיביות ציבורית רחבה.
כוחו של דוח מבקר המדינה נעוץ מהשפעתו על דעת הקהל, והתקווה, כי הציבור יאמר את דברו לגבי האחראים. הציבור יכול להגיב בעוצמה אדירה, שלא תאפשר לאחראים להתעלם מדוח המבקר. בהדרגתיות למד הציבור לעשות שימוש מושכל בדוחות מבקר המדינה ולהיעזר בהם לצורך שיפוט הממשלה ושריה במועד הבחירות.
