יכול להיות שלא הגעת למקום הנכון?"

"יכול להיות. ימים יגידו"

יכול להיות שאמנון לוי קבר אתמול (ד', 14.3.12) את הקריירה הפוליטית של נועם שליט. יכול להיות שהוא רק הדהד את בוחרי מפלגת העבודה. יכול להיות שנכון יהיה יותר לומר שנועם שליט היה זה שקבר אתמול את הקריירה הפוליטית שלו, ואמנון לוי רק נתן את את-החפירה בידו. ימים יגידו.

שירות רע

כך או אחרת, הראיון ששודר אתמול עשה לנועם שליט - המתמודד על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת - שירות רע מאוד. מזמן לא ראינו פוליטיקאי (או פוליטיקאי בכוח) מהוסס, לא חד ולא תכליתי כל כך. פוליטיקאי שמסרב למכור את עצמו, לנקוט עמדות חד-משמעיות, לחזר אחר קולות הבוחרים. שמתקשה כל כך להתמודד עם שאלות לא נוחות. יש פוליטיקאים שמשתמשים בעמימות כטריק פוליטי ושיווקי. לא נועם שליט; הוא באמת לא יודע כנראה מה הוא בדיוק עושה שם.

לוי, מן העבר השני, כבר מזמן לא נראה תוקפני כפי שנראה במצפה הילה. מי שרגיל לעטוף את מרואייניו באהבה או לקבל בכניעה את תשובותיהם המתחמקות, הסתער אתמול (לא בחדווה, יש לומר) על ביצורי המועמד החדש ונראה שהופתע לגלות באיזו קלות נופלות החומות, ועד כמה ריקה העיר שבתוכן. באופן פרדוקסלי, אחד האנשים המחובקים ביותר בישראל בשנים האחרונות פגש את אחד המראיינים המחבקים בישראל - וזה הסתיים בנוק אאוט.

בניגוד לשליט, שהתגלה בשלב זה כפוליטיקאי ריק מתוכן וחסר להט שמריץ כנראה מבחן אישיות במקום אג'נדה, מלוי יצא העיתונאי שמסתתר בו ברוב התוכניות של "פנים אמיתיות" ולא מצליח לברוח. אין כל הפתעה בכך ששליט בחר להעניק את אחד מראיונותיו הראשונים כפוליטיקאי דווקא ללוי. לוי של "פנים אמיתיות" הוא מראיין נוח, נעים וסימפטי, שבא מתוך רצון לאהוב את המרואיין שלו לא פחות מאשר לחשוף אותו. גם כשהוא מנסה להקשות בשאלות, הוא מקבל בחוסר אונים את ניסיונות הבלימה. מרבית הראיונות מסתיימים בהבעת אהדה למרואיין, גם אם היא מסויגת, גם אם היא לא ממש מובנת, וגם אם מדובר במרואיין שקצת קשה להביע כלפיו אהדה (חשוד בפלילים למשל). זה, אגב, גם מה שקרה אמש, כשלוי סיכם את הראיון בכך שהיה רוצה לראות את שליט בכנסת, אבל הוא לא ממש יודע למה (ובאופן אירוני הדהד את שליט עצמו).

תבוסתנות מול עיתונות

לפיכך, הבחירה של שליט בלוי מובנת. זה בוודאי עדיף מלחטוף דקירות מרביב דרוקר הציניקן, לעמוד מול החקרנות של אילנה דיין, או להתמודד עם חוסר המורא של לונדון וקירשנבאום. בדיעבד, אני מניח ששליט מתחרט על הבחירה, וזו דווקא נקודה לזכותו של לוי. ההססנות של שליט הפיחה בלוי אנרגיות חדשות, והוא פירק את שליט לגורמים. לוי לא התכוון לכך; הוא בסך-הכל שאל שאלות לגיטימיות ומתבקשות שמפנה עיתונאי למועמד פוליטי. אבל העובדה שלנועם שליט לא היה כמעט מה לומר באף נושא (לזכותו יאמר שהוא לכל הפחות כן); שהוא לא יודע על מעמד הנישואין האזרחיים בישראל; שהוא מחזיק בעמדה מדינית שלא עולה באופן מוחלט בקנה אחד עם זו של המפלגה שהוא מתמודד בה; ושאופן כללי הוא מציג קו תבוסתני ולא פוליטיקאי בעליל ("שלא יבחרו בי", "אין לי תשובה", "אתה רוצה לנגח אותי - אז בבקשה"), הפכה את לוי לעיתונאי חד ותקיף, ואת הראיון להישג מסוים: לנועם שליט אין מה לומר.

מטבע הדברים, היה לראיון גם חלק שאינו פוליטי. בזירה הציבורית, ועם כל הכבוד למועמדותו למפלגת העבודה, נועם שליט הוא קודם כל אבא של גלעד. בעניין זה גם ללוי אין בשורות גדולות לעם ישראל היושב וממתין בציפייה לסיפורים מהשבי ואוכל בינתיים בשקיקה כל תמונה של גלעד עושה ג'וגינג או אוכל נקניקיה בהיכל נוקיה. למרות שחלקים רחבים מהשיחה עסקו בגלעד (שלא נכח בבית באותה עת), נועם הקפיד לשמור על שתיקה בעניין. הוא הודה שהוא רוצה לספר את סיפורו, אבל הבהיר שהדברים תלויים בגלעד, שאינו בשל לכך עדיין. לוי נאלץ לסגת. ספק אם הצליח אתמול לזכות בנקודות אצל נועם שליט בקרב על הראיון הבלעדי עם גלעד, אבל נועם ממילא הבטיח שלא תהיה בלעדיות על הראיון המיוחל. גם כאן - ימים יגידו.

מאז הכריז על כניסתו לחיים הפוליטיים, חווה נועם שליט מהפך לא פשוט בחייו. מי שהיה רגיל להיות מלוטף ואהוד בתקשורת ובציבור מתחיל לחטוף את מהלומות הביקורת, הספקנות ואפילו הבוז שהן מנות חלקם של פוליטיקאים. נגד שליט הועלתה בין השאר הטענה שהוא "חולה תקשורת" ומכור לחשיפה, ושהכניסה לפוליטיקה היא דרכו לפצות על החלל שנפער בחייו מאז סיומה של עסקת שליט. הטענות הללו לא לגמרי הופרכו אמש. מחד, שליט לא נראה כלל כמי שרוצה בחשיפה. הוא לא נראה להוט במיוחד להכניס את לוי לביתו, ודאי שלא לענות לשאלות על עצמו ועל חייו הפרטיים. מאידך, קשה להבין מה הוא בדיוק רוצה להשיג בפוליטיקה ומה הוא מביא אליה מלבד תמונת פרופיל מוכרת ותעודת יושר. אינני בטוח שנועם שליט לא יכול לחיות בלי החשיפה, אבל נראה שהוא לא יכול לחיות בלי האהדה. ואם כך, צפויים לנועם שליט חיים קשים מאוד בפוליטיקה הישראלית. אם אצל אמנון לוי החביב הוא מזיע ומתפתל באי נוחות - מה יהיה כשיעמוד על דוכן הכנסת? ימים יגידו.