בסדר פסח אנחנו מיישמים את פנייתה של התורה אלינו להזין את הזיכרון ההיסטורי - "ושמרתם את הדבר הזה לחוק לך ולבניך עד עולם.
במהלך הדורות עיצבנו את טקס הזיכרון, כשההגדה היא הנכס היקר ביותר שעוצב נדבך אחר נדבך במרוצת הדורות. אני עושה במאמר זה את הניסיון השלישי לבחון האם העלינו את כל הקולות בחברה שלנו בטקס הזיכרון.
מצאתי ששגינו כחברה, שלא העמדנו כנגד ארבעה בנים גם ארבע בנות. לכן לקריאה המקובלת בסדר הפסח המסורתי "כנגד ארבעה בנים דברה התורה", אני מקיים בביתי גם את הקריאה "כנגד ארבע בנות דברה התורה" .
אסנת בת פוטי פרע - אשת יוסף
עד כה התייחסתי במאמרי הקודמים לשתי דמויות: תמר אשת ער וצפורה אשת משה. השנה אעלה - שלישית למניין הבנות בספור ההגדה - את דמותה של אסנת בת פוטי פרע, אשת יוסף, אם שני הבנים - אפרים ומנשה, שהיו אבות לשני שבטים.
יש לנו בתורה מידע מצומצם בספר בראשית פרק מ"א , 45 - "ויקרא פרעה שם-יוסף צפנת פענח ויתן לו את-אסנת בת פוטי פרע , כהן אן, לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים". וכן יש לנו עוד פרט אינפורמטיבי קצר באותו פרק פסוק 50 לפיו אסנת ילדה את ילדיה "בטרם תבוא שנת הרעב".
לפנינו סיפור על בת עם זר הנישאת ליוסף. יוסף מתערה בחיי החברה המצרית, עולה בסולם הדרגות, משתלב בממשלו ובאופן הטבעי ביותר הוא נושא לאישה בת למשפחה הנמנית לצמרת הכהונה במצרים.
אסנת, רעייתו של יוסף, באה מהעיר אן, עיר המקדשים בממלכה המצרית, אשר לימים זוהתה עם הליופוליס שבאזור הדלתה של הנילוס.
המעט שקיים בתורה ובמסורת חז"ל על נישואי יוסף עִם בת עַם זר מעלה בפנינו תמיהות רבות. הדממה, שגזרה על עצמה ספרות חז"ל הענפה, נובעת מהתחמקות בדיון כיצד נשא יוסף לאשה בת עם נכרי, דבר המונע את השתייכות צאצאיו להימנות אל בני עמו.
ההתמודדות עם נישואין לאישה נוכריה
רק במקורות מאוד מאוחרים החלה התמודדות עם השאלה, כיצד קרה שיוסף נשא לאישה נוכריה, בת משפחה מצמרת הכהונה המצרית, והיא אם ילדיו - אפרים ומנשה, שהפכו להיות אבות לשבטי ישראל. אותם מקורות מחלצים אותנו מהמבוכה, בכך שהם קובעים כי אסנת היא בתה של דינה בת יעקב. למעשה, יוסף נשא לאישה את אחייניתו, שנולדה ממעשה האונס שביצע שכם באם דינה.
לפי אותם מקורות, בתה של דינה ממעשה האונס האכזרי התגלגלה בדרך לא דרך למצרים. שם אומצה בידי אדם הנמנה לצמרת הכהונה המצרית. בתיאור הזה מרחיב החיבור בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ז, לפיו יוסף נשא לאישה את בת עמו, לה הוא נתן כתובה נאה.
אישית אני מתרשם מתיאור הארוחה, שערך יוסף לאחיו. הוא נותן מקום של כבוד לרעייתו, אסנת. יוסף שובר כאן מסגרות ומנהגים, לפיהם האישה מוצנעת בביתו של המארח ומקומה רק מאחורי הקלעים, במטבח. יוסף נוהג אחרת, הוא נותן לה מקום של כבוד בקדמת הבמה. (בראשית רבה צב , לד)
גם התרבות היוונית השאירה לנו חיבור מרגש בשפה היוונית מהמאה השניה לספירה על האהבה בין יוסף ואסנת, חיבור שנתקבל עם הזמן בשם "יוסף ואסנת". עיקרו של הרומן הוא סיפור אהבה בין אסנת ליוסף, אהבה שהביאה את שניהם להחלטה על בנית תא משפחתי. אסנת מקבלת על עצמה את דתו של בחיר לבה מתוך בחירה והחלטה אישית שלה ולא מתוך אילוץ.
אישה שהקדימה את זמנה
אני מתרשם מהעוצמה של אסנת, שהצטרפותה לעם היהודי היא מכוח החלטתה האישית. גם אם אקבל את הדעה של פרוסור אביגדור שאנן ופרופסור יאיר זקוביץ - "שיש להניח , כי ספר זה בא לעורר מגמות שרווחו בעולם היווני הקדום, כאשר נוכרים ובעיקר נשים נוכריות הצטרפו אל עם ישראל"
1.
שאנן וזקוביץ מודים, שהרומן הזה "מספר על אהבה עילאית וטהורה בין גבר לאישה
2 בין יוסף הרועה מארץ כנען ובין אסנת בת למשפחה מעיר המקדשים.
בין אם אסנת היא מצרית בת כהן מצרי, ובין אם היא בת דינה שנאנסה, אני מעמיד את אסנת כבת שלישית במסגרת "כנגד ארבע בנות דברה התורה" .
אני רואה בה אישה שהקדימה את תקופתה. זו אישה השווה במעמדה לאיש איתו היא בונה חיי משפחה, וכך רואה אותה גם יוסף . 
