ניצחון-פירוס לשאול מופז

הוא הביס אומנם, בגדול, את ציפי לבני, אבל גם הניצחון המוחץ הזה לא יסייע לו להצעיד את קדימה אל הנהגת השלטון במדינה. להלכה מדובר, אומנם, במפלגה הגדולה ביותר, אבל למעשה היא רק מפרפרת בין חיים למוות בטוח. חבלי הגסיסה הממושכים שלה אוחזים בה עוד למן הסתלקותו של אריאל שרון, שהיה מקימה ומנהיגה הראשון.

מאז לידתה הייתה קדימה מפלגה שסועה, עם טלאים שאינם ניתנים לאיחוי. חברו אליה פורשי הליכוד, בצד פורשים מן העבודה וטרמפיסטים "נייטרלים". אלה מיהרו לקפוץ על העגלה החדשה, כדי למצוא בה את ישועתם. מה שאיחד אותם לא היו אלא ניגודים של דעות, מאבקים של הישרדות ורצון כביר לדבוק בכיסא.

כך או אחרת, במרוצת כל שנות קיומה צועדת קדימה רק צעד אחד גדול לאחור. למצטרפים אליה היא הייתה תמיד משענת של קנה-רצוץ. באחדים מראשיה דבק רבב השחיתות, עד כדי כך שבכורח הנסיבות נגזר עליהם לפנות את מקומם משורותיה.

העונש

פרישתו של אהוד אולמרט מהנהגת המפלגה העצימה את הידרדרותה, ומאז היא רק יורדת מדחי אל דחי. ציפי לבני, שהתעקשה להיאחז בקרנות המזבח, התגלתה כאישה שחיה בסרט. הזינו אותה שאננות-אין-קץ, פלגמטיות נוראה וביטחון עצמי מופרז. בסופו של דבר התגלו אלה רק בעוכריה, ומהר מאוד היא נאלצה לשלם בעטיים מחיר כבד. חרף היותה מנהיגתה של מפלגה מובילה, השכיל בנימין נתניהו לנצל את חולשותיה הרבות וממש מתחת לאפה הצליח להרכיב, בראשותו, ממשלה יציבה לזמן ממושך.

הגם ששאול מופז רואה עצמו, עכשיו, כאלטרנטיבה לנתניהו - סיכוייו לרשת אותו בטלים בשישים. אחרי ככלות הכל, גם בצירוף תומכיה של לבני למחנה שלו לא יהיה כדי לאחות את הטלאים בקדימה. סוף כל סוף המדובר הוא במפלגה שסועה, שגורלה נחרץ להיות דומה לזה שפקד את ד"ש ושינוי: כמותן, גם היא תיעלם, במוקדם או במאוחר, מן המפה הפוליטית. יתר על כן: הרוב הגדול של תומכיה מן העבר הפסיקו, ככל הנראה, לתת בה אמון. הם בגדו בה בפריימריז, כשנמנעו מליטול חלק בהצבעה על הנהגתה. כך או אחרת - קדימה, הלא-אמינה, רק צועדת אחורה, היישר אל אובדנה המוחלט.