רק בישראל מה ניתן ללמוד מתעצומות הנפש של אווה סנדלר? כזכור, אווה איבדה את בעלה ושני ילדיה בפיגוע החבלני בצרפת. במכתב ששיגרה לקהל הרחב, בעיצומם של ימי האבל, היא מפגינה לא רק אמונה תמימה באלוקים, אלא אהבת ישראל ודאגה לאיש הבודד, שלא יישאר לבד בליל הסדר. היא מנחמת, לא את עצמה על השכול המשולש, אלא את משפחת מונסונגו, ששכלה את בתה בפיגוע, ומתפללת לשלום הנער הפצוע.
שיעור באנטי-אגו כבר אמרנו? וזה רק ב(עם) ישראל.
דום לשאהידים? בעוד העולם היהודי עצר נשימתו, ועמד דקת דומייה לזכר קורבנות הפיגוע בצרפת, חבורת שמאלנים בארץ, כפי שדוּוח בחדשות, עמדה אף היא דום. אך לא למען אחיהם היהודים, כפי שסברתם לתומכם, אלא למען השאהידים! (אַתם קוראים נכון, ולא, לא מדובר באבו מאזן).
דומה שלא מדובר רק בחציית גבול הטעם הטוב, אלא באקט בלתי נסלח. מי שמבקשים להצטייר בדעת הקהל כהומניטריים, בגדו בעמם ובקרבנות הטרור. ואחר כך מתפלאים על המורה הצרפתית שעמדה דום לזכר המחבלים.
ועם ידידים כאלה, מי בכלל צריך אויבים?
מתן בסתר מדוע יש צורך ביום המעשים הטובים? אומנם מוטב יום אחד מאשר בכלל לא, וזה גם טוב לפרסומת העצמית של
שרי אריסון, יו"ר
בנק הפועלים, שהמיזם נערך בחסותה. אך לעומת זאת ישנם מאות ארגוני חסד (במיוחד חרדיים), העושים את עבודתם נאמנה יום-יום ושעה-שעה, הַרחק מאור הזרקורים, כשהם חפים מאינטרסים אישיים ומשיקולים זרים. ולהם דומני מגיע מְלוֹא התהילה.
מתן בסתר כבר אמרנו?
פרס לארדואן? דומני כי עם כל הכבוד ליישום מסקנות ועדת טרכטנברג, האם ממשלת ישראל סיימה לפתור את כל בעיות הדיור החריפות של אזרחי המדינה - ובמיוחד של מעמד הביניים והשכבות החלשות - שהיא בונה חינם שכונה לטורקים פליטי רעש-האדמה? האם לא די בעזרה ההומניטרית הראשונה, הרפואית והכספית, שהגישה לטורקים בעקבות האסון? או אולי זה פרס לראש ה
ממשלה הטורקי הפרו-פלשתיני והאנטי-ישראלי, רג'פ טאיפ
ארדואן?
נראה שממשלתנו שכחה את מאמר חז"ל, שעניי עירך ואזרחיך קודמים, ודאי לארץ אויב. לתשומת לב
בנימין נתניהו.
לפיד צונח (1) מקלישאות לא בונים מפלגה. רק כך אפשר להסביר את צניחתו של
יאיר לפיד מ-16 ל-7 מנדטים למפלגתו, על-פי הסקר שנערך לאחרונה על-ידי מכון דיאלוג, בראשות פרופ' קמיל פוקס. לפיד, מלבד קלישאות ("איפה הכסף" זוכרים?), לא הציג שום מצע ממשי. יתרה מכך, נראה שהוא לא למד דבר מכשלון מפלגת 'שינוי' של אביו, והוא ממשיך להיבנות על מצע שלילי של ניגוח חרדים. והציבור הנבון, מתברר, לא קונה את זה, גם לא בתדמית חביבה כפי שמציג לפיד.
תואם לבני כבר אמרנו?
חף מפוליטיקה? (2) אין ספק כי מהרגע שיאיר לפיד הכריז על ריצתו לפוליטיקה, הרי כל צעד שלו הוא פוליטי. הן הכתיבה בטור העיתונאי, גם אם אינו מוגדר כפוליטי, והן הנחיית טקס הזיכרון בהתנדבות, מטרתן לקנות את אהדת הציבור ולצבור נקודות בדעת הקהל, ובכך להגדיל את מספר המנדטים למפלגתו. זאת במיוחד לאור הסקרים המצביעים על צניחתו המשמעותית.
אז כדאי שלפיד יפסיק להיתמם ולא יזרה חול בעיני הציבור, כאילו ההפרדה בין טקס יום הזיכרון לפוליטיקה היא אפשרית. גם אם הורים שכולים רבים ייסחפו רגשית אחר האיש, הרי הציבור בכללו מבין את מה שלפיד מסרב כביכול להאמין, שהטקס אינו חף משיקולים פוליטיים. אי-אפשר לעבוד על כל הציבור כל הזמן.
פוליטיקה לא נכונה דומני כי מהכישלון של
ציפי לבני ניתן ללמוד שיעור בפוליטיקה לא נכונה. לא רק החיפוי על ריבוי השחיתויות במפלגת קדימה אלא בראש ובראשונה אסטרטגיה של ניהול קמפיינים שליליים. זוכרים? נגד ביבי, נגד מופז, ואיך לא, נגד החרדים. האם היא לא למדה לֶקח ממפלגת 'שינוי' ז"ל, שקמפיין אנטי-חרדי בפרט, ושלילי בכלל, הוא מתכון לכישלון? רק הצגת מצע חיובי ומימושו הם מתכון להצלחה. אלא שכאן לא היה ללבני, מלבד בַּרְבֶּרֶת, מה להציע הן כראש ממשלה, בקדנציה הקצרה שלה, והן כראש אופוזיציה.
לתשומת לבך, מר יאיר לפיד.
די לממתקים בקרוב, התבשרנו, יוטל מס על ממתקים בשיעור 30%. זוהי החלטה צודקת, וחבל שלא חשבו על זה קודם.
אם מטילים מס על סיגריות, למה שלא יטילו מס על ממתקים, המזיקים לבריאות לא פחות? כידוע, ההשמנה היא מגיפת המאה, ועלות הטיפול בה היא 8 מיליארד שקלים למשק. היא גורמת למחלות לב, ללחץ דם, לסוכרת ואף לשבץ מוחי, וכתוצאה מכך לתמותה גבוהה. בעידן החינוך להקניית הרגלי תזונה נכונה בגנים, בבתי הספר ואף בצבא, הגיעה השעה לומר די לממתקים.
נכון, זה לא טוב לחברות הממתקים ולפיצוציות שיפסידו כסף, אבל זה טוב לבריאות הציבור. והחוטאים המכורים למתוק המתוק הזה, לפחות יתנחמו בעובדה שהם תרמו את הקנס לשיפור ענף המזון.
שופט יציב ההחלטה להעמיד לדין את שופט התעבורה,
שמואל יציב, מי שכּוּנה 'השופט המשתולל', על שהטיח מסמכים של הנאשמת בפנֶיה, היא החלטה נכונה.
דינו של שופט כדין כל אזרח המתפרע באולם המשפט, ובכלל, אשר נענש בגין התפרעותו. האם דמו של אזרח מן השורה סמוּק פחות? למעלה מכך, על שופט בתוקף תפקידו לשמש בראש ובראשונה מודל אישי להתנהגות נאותה. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר?
יתר על כן, אם שופט אינו מפגין שליטה רציונלית, יש חשש שגם פסקי דינו מוּנָעים על-ידי רגשות ושיקולים זרים, ואז המשפט יֵצא נפסד.
מתכּוֹן לַמיליון רוצים להרוויח כסף בדרך הקלה? אין פשוט מזה. הרי המתכון: היכנסו ל'אח הגדול' כמקרה פסיכי (איך לא), בילעו תרופות דיכּי בשקיקה, צַייתו ללא סייג להוראות הפסיכיאטר, ודאי אם הוא ידוען ששמו אילן רבינוביץ', ששָׂש אל כל מיקרופון רענן ואל אורות המצלמה.
אחר-כך תיבעו ממנו דמי נזק בסך 2 מיליון וחצי שקל על ההרס הנפשי. ואתם מיליונרים. כל-כך קל, אפילו יותר מה'מירוץ למיליון'. תשאלו את
סער שיינפיין.
דממת אלחוט איך זה שד"ר אילן רבינוביץ', הפסיכיאטר של '
האח הגדול', ששָׂש בדרך כלל להתראיין תחת כל מיקרופון רענן, דווקא הפעם, כשהוא חשוד במעשים בלתי אתיים, שומר על זכות השתיקה, ואפילו לא הופיע בפני ועדת הכנסת? לרפואה הוא הסתפק במכתב ששיגר לוועדה, ובו הוא מפנה אצבע מאשימה נגד כל תוכניות הריאליטי.
ד"ר רבינוביץ' טוען, באמצעות עורך דינו, שהוא פרש מהתוכנית בעקבות מחדליה. האומנם?! דומני שזה קרה רק בעקבות התפוצצות הפרשה, כשלא נותרה לו ברירה. גם טענתו על עיתוי המכתב רק עתה, ולא קודם, מטעמי חיסיון רפואי, היא חסרת-שחר. הדוקטור ידוע כמי שחשף פרטים אישיים על ידוענים שבהם טיפל. סער שיינפיין ו
דודו טופז ז"ל יוכיחו.
סוד הרייטינג הצעת חוק, המתגבשת לאחרונה, לערוך אבחון פסיכיאטרי למתמודדי 'האח הגדול'? הצחקתם אותי. כל קיסמה הרייטינגי וכוחה של התוכנית הוא באוסף אנשי השוליים שבָּה, אשר הם היוצרים את האקשן והעניין הציבורי בתוכנית. אם אין סטיות - אין תוכנית. לכן הגיעה השעה לבטל את התוכנית כליל, ובא לציון גואל.
שאלה של אמון האם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו נותן אמון באישי אמון? נראה שיועז הנדל, ראש מערך הדוברוּת, שפוּטר, לא לבד. למועדון המכובד הזה הצטרפו חמישה דוברים לפניו, עובדה האומרת דרשני. אך יותר מכל תמוהה העובדה, שמי שנחשב לאיש אמונו המובהק של ביבי במשך 15 שנה,
עוזי ארד, אף הוא מתברר, בעקבות החשיפה התקשורתית, לא האמין בבוס, והייתה לו בטן מלאה עליו (ואמון כידוע הוא עניין הדדי).
נכון, לא סוד הוא שנתניהו הוא לא איש תקשורתי, ועל כך כבר נכתב לא מעט. אולם יותר ויותר נחשפים ממדי התופעה המדאיגים. השאלה היא, האם תופעה זו לא משליכה על תפקודו של ראש ממשלתנו ועל תהליך קבלת ההחלטות בממשלה. עם זאת, לא ברור אם ארד לא היה מרוצה מהבוס, מדוע הוא לא התפטר, כפי שעשו אנשי לשכתו הרבים, ונשאר כל-כך הרבה שנים במערכת. ואולי העובדה שפוּטר, בעקבות הדלפת מידע ביטחוני, היא שגרמה לו ללכלך על הבוס?
